שת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שת
‏שֵׁת
אב אדם עריכת הנתון בוויקינתונים
אם חוה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עזורה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אנוש, נועם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק נביא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איקונין של שת

שֵׁת הוא דמות מקראית, הבן השלישי של אדם וחוה. הוא נולד לאחר הירצחו של הבל על ידי אחיו קין, כאשר אדם היה בן 130 שנה,[1] כלומר בשנת ק"ל לבריאת העולם.

שמו של שת מוסבר בדברי חוה אמו: ”כִּי שָׁת לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן”.[2] על פי המקרא, כל האנושות שאחרי המבול היא מצאצאיו של שת. גם באסלאם תופס שת מקום כאחד מנבחרי האנושות.

לשת נולד בגיל 105 בן בשם אנוש.[3] אנוש הוליד את קינן, וקינן הוליד את מהללאל, ומהללאל הוליד את ירד, וירד הוליד את חנוך, וחנוך הוליד את מתושלח, ומתושלח הוליד את למך, ולמך הוליד את נח.

שת חי 912 שנים.

שת נולד ב-3731 לפנה"ס ומת ב-2819 לפנה"ס. באכדית שת הוא כינוי כללי לשבטי האמורי שמקום מושבם העיקרי היה באזור הפרת, בבל וארץ ישראל. בני שת נזכרים בתעודות מצריות ובספרות אוגריתית.[4]

שם חיצוני לאשתו הוא עצורה.[5]

קברו של שת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קבר שת

על פי מסורת מימי הביניים קברו של שת שכן באזור שליד היישוב העתיק ארבל.

לפי המסורת הערבית, קברו של שת, המכונה בערבית נבי שית, נמצא בשטח הכפר הערבי בשית (שעל חורבותיו קמו ישובי מועצה אזורית גדרות). בדורות קודמים נקרא הכפר בית-שית ואחר כך אוחדו המילים ל-בשית.[6] המקום מוזכר לראשונה בכתביו של הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי, שחי במאה ה-13.[7] מסורת נוספת מזהה את הקבר בכפר א-נבי שית שבלבנון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]