שרגא גפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרגא גפני
לידה 22 ביוני 1926
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בינואר 2012 (בגיל 85)
מדינה ישראלישראל ישראל
שם עט אבנר כרמלי, יגאל גולן, איתן נותב, איתן דרור, אוֹן שָֹריג, יצחק אחיטוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספרי ילדים ונוער
סוגה פרוזה, ספרי הרפתקאות
www.shragagafni.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרגא גפני (22 ביוני 192619 בינואר 2012), שנודע בשמות העט אבנר כרמלי, אוֹן שָֹריג, איתן דרור, יגאל גולן, איתן נותב ויצחק אחיטוב, היה סופר ישראלי פורה ומתרגם לעברית. כתב ותרגם כ-175 ספרי ילדים ונוער שהפכו לרבי-מכר, בהם סדרות הספרים "דנידין הרואה ואינו נראה", "הספורטאים הצעירים", "השביעייה הסודית שלנו","הבלשים הצעירים" ו"עולם התנ"ך לילד".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גפני נולד בשנת 1926 בתל אביב הקטנה, בנם הבכור של תמימה ואברהם גפני, שעלו מרוסיה ב-1921,[1] עִברתו את שמם מ"וינוגרד" לגפני[2] והקימו מפעל לייצור נקניקים.[1] בשנת 1943[1] סיים את לימודיו בבית הספר התיכון למסחר בעירו. ב-1940,[1] בהיותו תלמיד תיכון, התגייס לאצ"ל, ובגיל 16, לאחר הפילוג בשורות הארגון, הצטרף ללח"י. ב-1943 עבר לרמת השרון, שם הקימה המשפחה משק.[1] הוא פעל במסגרת לח"י בשרון והצטרף למחלקת המודיעין של לח"י (מחלקה ו') עם ראשיתה. ב-1945 נעצר לשבועיים בלטרון. באותה שנה התמנה כאחראי למחלקה ו' באזור תל אביב והמרכז (המידע שהעביר שימש בין היתר לפעולות כמו פיצוץ המפקדה הבריטית בשרונה, שבחלקן השתתף בעצמו).[1] ב-1947 נשלח לפתח סניפים של מחלקת המודיעין בצפון הארץ.[1]

עם קום מדינת ישראל התגייס לצה"ל ושירת כסמל חבלנים בגדוד 51 בחטיבת גבעתי במלחמת העצמאות (בין היתר השתתף בקרב על גבעה 69). על קורותיו בשורות 'גבעתי' במלחמה כתב בספרו האוטוביוגרפי-למחצה "החבלן הטוב אלכס" (1956). לאחר המלחמה עבר קורס קצינים. ב-1950[1] הצטרף למערכת ביטאון צה"ל, "מערכות", שבו חקר וכתב על קרבות הצבא. ב-1953 השתחרר בדרגת סרן, והמשיך לפעול ב"מערכות" כאזרח. כמו כן, שימש קצין העריכה של הביטאון "צקלון" של הוצאת מערכות. את גיליון נובמבר 1959 הקדיש כתב העת "מערכות" לתיאור קרב המיתלה, פרי עטו[3] – מאמר שהיה לו חלק חשוב בהפיכתו של קרב זה למיתוס גבורה. ב-1968[1] עבר לענף ההיסטוריה של המטכ"ל, עד פרישתו לגמלאות ב-1991.[1] מ-1974 שלח ידו בעריכה של פרסומים של מוסדות שונים.

בעשרים השנים האחרונות לחייו שב גפני להתגורר בתל אביב, ברמת אביב. בשנת תשס"ו-2006 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

הוא נפטר בביתו בתל אביב ב-19 בינואר 2012, בגיל 85. הותיר את אשתו מרגלית, שלושה ילדים, נכדים ונינים.[4] נקבר בבית העלמין קריית שאול.[5]

לאחר פטירתו הקימה המשפחה אתר אינטרנט לזכרו[6] עם טקסטים מקוריים שלא פורסמו קודם לכן.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפוריו הראשונים נתפרסמו ב"הארץ שלנו" בשנת 1952. ספריו הידועים הם ספרי הרפתקאות שבהם מככבים גיבורים ישראלים צעירים, חדורי אמונה ציונית ורוח התנדבות חלוצית, הנלחמים נגד אויביה של מדינת ישראל הזוממים להשמידה (לעיתים, תוך מעשי קונדס ושובבות המשפילים את הרעים). במשך שנים רבות היה גפני "סופר הבית" של הוצאת מ. מזרחי וכתב את רוב ספרי המקור של ההוצאה, תחת שמות עט שונים, לעיתים כ"מתרגם" של עלילה שכביכול נכתבה במקור באנגלית.

משנת 1950[1] היה גפני חבר בתנועת "הכנענים", דבר שהשפיע על כתיבתו. בספרי הילדים שלו ביטא גישה פטריוטית. יש מבקרים הרואים בכתביו, בעיקר בסדרות המוקדמות, גילויי לאומנות ונטייה לאפליה גזעית, מפני שבאופן עקבי תיאר את הערבי כטיפש, חלש, בוגדני ומכוער. מבקרים אחרים טוענים שכתביו מתאפיינים בשפה שוטפת, בדמיון וביצירתיות. אלי אשד, במונוגרפיה שלו על הספרות הפופולרית העברית, טוען כי "שרגא גפני הוא במידה רבה הסופר העברי האידאולוגי ביותר לילדים או למבוגרים, וקשה להעלות על הדעת סופרי ילדים שניסו לעצב מחדש את תפיסות קוראיהם בנחישות כשלו."[7]

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרת הספורטאים הצעירים בשם העט אבנר כרמלי
  • סדרת האמיצים בשם העט אבנר כרמלי
  • סדרת דנידין הרואה ואינו נראה בשם העט און שריג
  • סדרת עולם התנ"ך לילד תחת השם שרגא גפני
  • סדרת הבלשים הצעירים בשם העט אבנר כרמלי
  • סדרת הימאים בשם העט אבנר כרמלי
  • סדרת השביעייה הסודית שלנו בשם העט אבנר כרמלי
  • קרבות מפורסמים בתולדות העולם: מראשית הימים ועד ימינו, הוצאת מ' מזרחי, תחת השם שרגא גפני
  • עולם התנ"ך לילד-יהושע בן נון, תחת השם שרגא גפני
  • שמעון בעל הזמן, הוצאת מ' מזרחי, תחת השם שרגא גפני
  • מרד הקנאים (מנוקד), הוצאת עמיחי, תחת השם שרגא גפני
  • תהילת מצדה, הוצאת עמיחי, תחת השם שרגא גפני
  • החבלן הטוב אלכס, פרשה ממלחמת העצמאות, הוצאת א. זליקוביץ, תחת השם שרגא גפני
  • משימה בלבנון, הוצאת עמיחי, בשם העט איתן דרור(הספר בקטלוג ULI)
  • השועל בר-מזל, הוצאת מ' מזרחי, תחת השם שרגא גפני
  • גילי גול הכל יכול, הוצאת מ' מזרחי, בשם העט און שריג (הספר בקטלוג ULI)
  • גילי גול הכל יכול-גיבור הכיתה, הוצאת מ' מזרחי, בשם העט און שריג (הספר בקטלוג ULI)
  • צביקי מצחיקי בהתחרות המתיחות, הוצאת גל, בשם העט און שריג (הספר בקטלוג ULI)
  • דניאל ועבדאללה, הוצאת מסדה
  • דוד מלך ישראל, הוצאת מ' מזרחי, 1946, תחת השם שרגא גפני
  • הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל: מימי קדם עד ימינו, הוצאת מ' מזרחי, 1962, תחת השם שרגא גפני
  • אליהו הנביא. הציורי, הוצאת מ' מזרחי, 1964, תחת השם שרגא גפני
  • רות המואביה, הוצאת מ' מזרחי, 1966, תחת השם שרגא גפני
  • תולדות ישראל לילד-מרד בר-כוכבא,הוצאת עמיחי, 1967, תחת השם שרגא גפני
  • השלישייה בשבי המחבלים, הוצאת דון, 1970, בשם העט יגאל גולן
  • השלישייה בעקבות מניחי הפצצות, הוצאת דון, 1970, בשם העט יגאל גולן
  • דודו ומירי נחטפים לאוגנדה, הוצאת עמיחי, 1976, בשם העט איתן דרור
  • נס קרה לטלי, הוצאת עמיחי ,1977, תחת השם שרגא גפני
  • עוזי ודני במבצע יהונתן, הוצאת עמיחי, בשם העט איתן דרור (הספר בקטלוג ULI)
  • ברק ורעם באוגנדה-ידידות ומאבק, הוצאת עמיחי, 1977, בשם העט איתן דרור
  • ידידות ומאבק בשערי אנטבה, הוצאת עמיחי, 1977, בשם העט איתן דרור
  • בלדה עברית, הוצאת שלגי, 1982, תחת השם שרגא גפני
  • דניאל בגוב האריות, הוצאת מ' מזרחי, 1988, תחת השם שרגא גפני

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 גפני שרגא – אלישע באתר העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל (לח"י) וחלליהם.
  2. ^ העברות נסמך על תרגום מילולי: וינוגרד" (Виноград) ברוסית פירושו עינב.
  3. ^ 1 2 שרגא גפני, ‏קרב המיתלה, מערכות 124, נובמבר 1959, עמ' 55-5 .
  4. ^ חדשות 2, ‏האבא של דנידין נפטר בגיל 85, באתר ‏מאקו‏, 20 בינואר 2012; אתר למנויים בלבד אתי אברמוב, ‏מת האבא של דני דין, באתר "ידיעות אחרונות", 20 בינואר 2012 (הקישור אינו פעיל); שרגא גפני באתר "אבלים".
  5. ^ שרגא גפני באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  6. ^ האתר הרשמי של שרגא גפני ז"ל
  7. ^ אלי אשד, מטרזן ועד זבנג: הסיפור של הספרות הפופולרית העברית, תל אביב: בבל, תשס"ב 2002, עמ' 105.
  8. ^ ביקורת: פנינה מיזליש, ה"אכזריות" המוגשת לילדינו, מעריב, 8 בנובמבר 1963.
  9. ^ ביקורת: כ. יוסף, קרבות מפורסמים, חרות, 19 במרץ 1963.
  10. ^ ראו: סרט עלילתי קצר חדש של רנן שור, דבר, 22 בדצמבר 1981; רחל דנה, ג'ימאלאיה, דבר, 25 בדצמבר 1981.