שקנאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןשקנאים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
שם מדעי
Pelecaniformes
שרפ, 1891
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שקנאים (שם מדעי: Pelecaniformes) היא סדרת עופות מים החיים במים מתוקים ומלוחים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל ארבע אצבעות השקנאים מחוברות על ידי קרום שחייה, מה שמבדיל אותם משאר העופות הימיים. רגליהם הקצרות והחזקות משמשות להם כמשוטים, כנפיהם וזנבם ארוכים. עופות אלה הם שחיינים וצוללנים מצוינים, והם גם מיטיבים לעוף. מקורם ארוך, כפוף בקצהו או משונן, פתחי הנחיריים שלהם זעירים וכמעט שאינם נראים, ויש שנסתמו לגמרי והם נושמים דרך הפה. קדמת העין עירומה, וגם העור ברצפת הפה שלהם עירום, מתיח ומהווה שק המשמש לאיסוף דגים. בני הסדרה ניזונים בעיקר מדגים אך חלקם צדים גם טרף יבשתי ולעיתים אף פירות; הם צדים את טרפם בשחייה או בצלילה. לרוב, הם שוכני מים מתוקים. הם מקננים במושבות, על-יד מים, וחובשי-קן. התפתחותם ממושכת, הגוזלים בוקעים מהביצה כשהם עירומים וניזונים על ידי הלעטה. השקנאים נפוצים בכל רחבי העולם.

הגדול במיני השקנאים הוא שקנאי מסולסל (Pelecanus crispus) שנחשב לעוף המעופף הכבד ביותר ומשקלו עד 15 ק"ג. הקטנה ביותר היא אנפית גמדית (Ixobrychus minutus) שמשקלה עד 150 גרם.

בעונות המעבר- סתיו ואביב נוהגים לפקוד אלפי שקנאים מהסוג שקנאי מצוי, את מאגר משמר השרון- מצפור ויקר בדרכם לאפריקה בסתיו וחזרה לאירופה באביב.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפחות סולתיים, נחשוניים, פרגטיים וקורמורניים והמשפחה הנכחדת פלוטופטריים (Plotopteridae) הועברו לסדרה נפרדת: סולתאים (Suliformes). בנוסף, ישנן מחלוקות על שיוך משפחות האנפות, המגלנים, המנעלנים והטגואניים לסדרה זו או לסדרת החסידאים. משפחת הפתוניים הועברה מהסדרה לסדרה עצמאית - פתונאים (Phaethontiformes).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שקנאים בוויקישיתוף