שקיעת החמה
שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק. מיד לאחר השקיעה מתחיל זמן ביניים הנקרא בין השמשות, שנחשב לזמן מעבר בין יום ללילה. זמן זה מסתיים עם צאת הכוכבים.
קביעת זמן שקיעת החמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם המחשיבים את שקיעת החמה ברגע שבו גלגל החמה שוקע מתחת לאופק, והשמש מתכסה לחלוטין. דעה זו מקורה במהר"ם אלשקר בשם הגאונים, ונפסקה להלכה על ידי בעל התניא בסידורו והגר"א, וכיום היא הדעה המקובלת.
בחישוב זמנה המדויק של שקיעה זו, נחלקו הפוסקים האם השקיעה הנראית היא הקובעת (ולכך במקומות גבוהים השקיעה מתאחרת). או שהשקיעה האסטרונומית שאינה מתחשבת בנתונים הטופוגרפיים של האזור היא הקובעת (ולפיה מחשיבים את כל כדור הארץ כאילו היה בגובה פני הים). רוב הפוסקים סוברים שהשקיעה הנראית היא הקובעת, והרב איסר זלמן מלצר חשש לשקיעה האסטרונומית.
גם על פי השיטה של "השקיעה הנראית", אם ישנם הרים סמוכים שמסתירים את האופק - מנכים אותם. ורק אם ישנם הרים רחוקים - מתחשבים בהם. אם כי לא ברור לחלוטין מה נחשב קרוב לעניין זה.
ישנה עוד דעה של רבנו תם שאומרת שיש כמו שתי שקיעות, הביטוי 'שקיעת החמה' שמכוון לזמן שבו נעלם ומתכסה כל גלגל השמש מעינינו במערב, וזהו זמן תחילת השקיעה. ולאחר מכן מתחיל תהליך של "שקיעת האור" התחשכות שנמשך 58.5 דקות (משך הילוך שלושה ורבע מילין) לאחר השקיעה של גלגל החמה. סוף זמן זה נקרא סוף שקיעה ולאחריו מגיע זמן בין השמשות שהוא 13.5 דקות (משך הילוך שלושת רבעי מיל)שהוא ספק יום ספק לילה ואז מגיע זמן צת הכוכבים שהוא לילה ודאי.
מקור שיטת רבנו תם הוא בגמרא במסכת שבת שמביאה שיטת רבי יהודה, כפי שמסביר אותה רבה, לגבי זמני המעבר מהיום ללילה. וכך שיטתו - לפני שתשקע החמה, זה ודאי יום. משתשקע החמה, למשך זמן הילוך שלושת רבעי מיל, זהו זמן המכונה 'בין השמשות', ויש ספק האם להגדירו כיום או כלילה. לאחר זמן זה, מגיע זמן 'צאת הכוכבים' שהוא ודאי נחשב לילה. רבנו תם מקשה על כך מדברי רבי יהודה עצמו, המובאים במסכת פסחים. שם הוא אומר שמשקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים יש זמן הילוך ארבעה מילין. ולכן מחדש רבנו תם שיש לחלק בין הביטוי 'שקיעת החמה' שמכוון לזמן שבו נעלמת השמש מעינינו במערב, וזהו זמן תחילת השקיעה.(השקיעה הרגילה לדעת הגאונים) לבין הביטוי 'משתשקע החמה', שמשמעו סוף זמן היעלמות האור כשהשמש נכנסה ב'עובי הרקיע', וגם אורה התרחק ממנו. בשיטה זו מיישב רבנו תם את הסתירה כביכול בדברי ר יהודה.
בדעה זו נקטו רוב הראשונים כהרמב"ן, הרשב"א והרא"ש, וכן פסק רבי יוסף קארו בשולחן ערוך[1]. מחלוקת זו, היא מחלוקת ארוכה בעלת השלכות רבות והיא נתונה בפולמוס. כיום רק קבוצות מסוימות בעיקר בחוץ לארץ (כחסידות סאטמר ועוד) נוהגות כדעת ר"ת גם להקל, ואילו רוב הציבור הדתי והחרדי נוהג כשיטת הגאונים, חלקם גם לקולא וחלקם רק לחומרא.
דיני שקיעת החמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן שקיעת החמה הוא הזמן בו מסתיימות קיום מצוות היום, כמו הנחת תפילין, נטילת ארבעת המינים ועוד, ואחריו מתחיל זמן בין השמשות, שהוא ספק יום ספק לילה.
כמו כן, זמן השקיעה קובע את סוף הזמן בו אפשר להתפלל תפילת מנחה, וגם למנהגים אחרים לא נופלים אפיים (תפילת תחנון) לאחר שקיעת החמה. הרב בעל התניא בסידורו כתב שאין למנוע מלהתפלל תפילת מנחה עד זמן השקיעה לפי ר"ת.
אבל לעניין תפלת המנחה שהיא מדברי סופרים אין למחות ביד המקילין בין בחול בין בשבת ובפרט בשעת הדחק בימות החורף שהיום קצר...
זמן השקיעה קובע גם לכניסת השבת, חגים ויום כיפור (מלבד תוספת זמן הנהוגה בכל מקום לפני מנהגו, בין 20 ל-40 דקות) וכן זמנים נוספים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "שקיעת החמה בהלכה", באתר המכלול
- לוח עם זמני היום, באתר "ישיבה"
- לוח עם זמני היום באתר ישיבת הר עציון
- מחשבון לחישוב שעת השקיעה. שעת השקיעה כאן איננה בדיוק השעה ההלכתית, משום שהשעון מחשב את הזמן בו מרכז השמש נמצא על קו האופק, ואילו ההגדרה ההלכתית של השקיעה שונה במקצת.
- מאמרים בנושא שקיעת החמה, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הלכות שבת רסא ס' ב'
| זמני היום בהלכה | ||
|---|---|---|
| בוקר | קריאת הגבר • עמוד השחר • משיכיר • הנץ החמה • סוף זמן קריאת שמע • סוף זמן תפילה | 
|
| צהריים | חצות היום • מנחה גדולה • מנחה קטנה • פלג המנחה | |
| ערב | שקיעת החמה • בין השמשות • צאת הכוכבים | |
| לילה | חצות הלילה • אשמורות הלילה | |
| ראו גם | שעות זמניות • קו התאריך בהלכה • הלוח העברי | |