שקט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדם המבקש לשמור על השקט

שקט (או דממה, דומיה) הוא מצב של היעדר קול, כתוצאה מאי יכולת להפיקו או הימנעות מכך. המצב ההופכי לשקט הוא רעש, שהוא לרוב צליל בלתי רצוי הגורם להפרעה. לפי סולם הדציבל המבטא את עוצמת הקול, סף השמיעה הוא כמעט שקט, שהם 0 דציבלים[1], לחישה נמצאת כמעט בתחתית הסולם עם ערך של dB 30, לאחר נשימה ורשרוש עלים.

חדר שקט(אנ') הוא מקום בו מותקנים אמצעים על מנת למזער את הקול הנשמע בפנים, על ידי בידוד פנימי וחיצוני ואמצעים שונים אחרים[2].

צורך בשקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורים רבים מקפידים על סביבה שקטה כאשר הם מעוניינים להרדים את ילדיהם.

על פי רוב הרעש נתפס כמזיק לביצועים קוגניטיביים.[3] אנשים רבים זקוקים לשקט כדי לעסוק בפעילות קוגניטיבית מאומצת ולמקד את יכולות הקשב שלהם. כמו כן, השקט חיוני לשינה, ללמידה, ליצירתיות, ליעילות

השקט חיוני גם עבור המוזיקה, שהיא אמנות סידור הצליל והשקט בזמן.

שלט בקשה לשקט על אדן חלון ברחוב בירושלים

בעקבות הצורך בשקט ישנם מצבים שונים בהם נעשים מאמצים מכוונים לצורך שמירה על סביבה שקטה.

תקשורת שקטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת בלתי-מילולית יכולה להתבצע ללא שימוש בקול על ידי שפת גוף, מחווה גופנית או הבעות פנים. המחווה המקובלת לבקשת שמירה על השקט מתבצעת על ידי קירוב האצבע לשפתיים.

דיבור שקט מכונה לעיתים "לחישה" והוא נועד לצורך תקשורת בין שני אנשים או יותר, כאשר הדוברים לא מעוניינים שהסביבה תשמע את חילופי הדברים ביניהם. רצון זה יכול לנבוע מתוך התחשבות כדי לא להפריע, או מתוך רצון לשמור על פרטיות או סודיות של הדברים הנאמרים.

דיבור פנימי הוא ביטוי שקט של דיבור המכוון אל העצמי ונעשה ללא שימוש בקול.

שפת סימנים הוא כינוי לכל אחת מהשפות הטבעיות שמשתמשות בתנועות ידיים, מחוות גוף והבעות פנים כאמצעים העיקריים להעברת מסרים וליצירת תקשורת בין הדוברים. זאת בניגוד לשפה מדוברת, שבה האמצעי העיקרי הוא הקול המופק בחללי הפה, האף והגרון.

טכנולוגיה שקטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט עבודות בידוד אקוסטי שנעשו בעקבות רעש מטוסי נמל התעופה בן-גוריון

מחשב שקט הוא מחשב אישי שהפעלתו מפיקה, באופן משמעותי, פחות רעש מהמקובל.

הגל השקט הוא כינוי לערוץ רדיו ששידוריו פורצים את הדממה רק במקרה של אזעקת אמת (למשל ביום כיפור). באופן זה התושבים יכולים להמשיך ליהנות מסביבה שקטה כאשר אין איום ביטחוני מיידי על חייהם.

בידוד אקוסטי הוא סידור המקטין את מעבר אנרגיית קול בין שני חללים או מקטין את ההד בתוך חלל אחד. הוא מאפשר שמירה על השקט בתוך או מחוץ לחדר מסוים.

שימוש באוזניות מאפשר לאדם להאזין לצלילים שונים בלי להטריד את הסביבה.

יש אוזניות שמשדרות גלים שמבטלים את הצלילים אותם הן קולטות, כך שלמעשה לא שומעים כלום.[4][5]

דומייה בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקת דומייה בבית הלבן
יום של דממה - שימוש בשקט לצורכי מחאה

לדומייה יש שימוש בהקשר התרבותי, ועסקו בסוגיה זו הפסיכולוגים פרויד, יונג; חוקרי הדת מירצ'ה אליאדה, רודולף אוטו, גרשום שלום, מרטין בובר, אנדרה נהר, קיקגור; הוגי הדעות ליוטרד, מרלו-פונטי, ויטגנשטיין, היידגר; וכן הסופרים בורחס, מלארמה, אנדרייב, קפקא ובקט. דאואנהאור ממש התמקד בהיבטים השונים של התופעה.[6] בינדמן סקר חלק מעבודותיהם של יוצרים אלו.[7] ויזל, אדורנו וסלן עסקו בדממה בשואה.

ביינדמן תוהה בקשר לשקט/דומיה האם הוא 'נוכח' או 'נעדר', אם הוא ריק או מלאות, מרחב שלילי או חיובי? אם הוא משהו או כלום? אם הוא מטפיזי או ממשי? האם הוא פרלוד או פינלה? תשובתו היא שכל הנ"ל, הם מאפיוני השקט – ועל כן לדידו אין השקט פועל על פי ההיגיון. כשם שהוא עשוי למקד אותנו בכאן ועכשיו, כן הוא יכול להרחיק אותנו למרחבי זמן ומקום בלתי נתפסים. ניתן לנסות להתעלם ממנו, אבל הסיכוי לכך קלוש.

על פי ביידמן, מזווית הראייה 'הדתית', השקט הוא פרקטיקה נפוצה. היא באה לידי ביטוי במדיטציה. הוא נועד להשגת ניקיון הדעת – לעיתים למול אתגרים קשים מנשוא. דוגמה מהמקרא לבך טמונה בסיפור מותם של בני אהרון, כשהאל לוקח אותם, משום שהם חטאו ('ויידום אהרון") .[8] לדידו, בימינו השקט נתפס כמצב רצוי, המעניק מרחב נוחות, בעולם עתיר הגירויים. שקט הוא גם כלי רב ערך בטיפול הפסיכולוגי, משום שהוא מאפשר להגיע לתובנות עמוקות. לבסוף ניתן לראות בשקט חלק מהשפה והדיבור, שבו הוא ממלא תפקידים חיוביים ושליליים רבים: הוא לא רק הרווח שבין המלים, אלא הוא אכזרי בכך שהוא מצמצם את כושר ההבעה, לעיתים בכוונת תחילה מצד השומר על השקט. לעיתים השקט כאילו מבקש שישברו אותו והוא נועד לומר דרשני. השקט הוא למעשה הפסק בחיבור בין האדם לסביבתו. השקט נותן שהות לעבור לעולם תקשורתי אחר. למעשה השקט הוא סוג של שיח עקיף, שפירושיו הרבים האפשריים תלויים בנסיבות. כדוגמה, השקט הוא תחליף למילים דו-משמעיות. לרוב הוא ממלא תפקיד שלילי, שכן הוא מגביל את כוחן של המילים – או נותן תוקף משנה למילים.

על פי דאואנהוור בניגוד לאילמות, השקט הוא פנומן ואובייקט ממשי של המודעות האנושית. לדידו השקט הוא בעל משמעות מיוחדת והוא חלק בלתי נפרד מהמבע. הוא מונה שלושה סוגים של שקט: שקט שמתערב בשיח, שקט שקודם למבע או בא בעקבותיו והשקט העמוק. בעוד שהשקט המתערב, מעניק טעם למילים, וממלא תפקיד קצבי ומלודי, סוג השקט השני – כשהוא לא מוסבר – מוביל לבלבול ולמצוקה. לעומת אלו, השקט העמוק אינו קשור לשום מבע, אך עולה עליו מבחינת ערכו. דאואנהאור, התמקד בשקט העמוק והביא דוגמות מתוך שקט בין קרובים, בשקט בתפילה, ובשקט של הלא-נאמר. השקט בין קרובים למעשה חושף קיום של רגשות (אהבה או שנאה) המובנים לצדדים, ושקט זה למעשה עולה בערכו על זה של המילים. לדידו התפילה החרישית הוא המרחב, שהמתפלל מותיר לאל לבצע את פעולתו. לדידו של דאואנהאור השקט העמוק יכול להיות מנחם אבל הוא עשוי להיות מרושע, שטני, מוזר ומטיל אימה. כדוגמה לשקט זה הוא נותן את השקט של אלוהים בעקידה על פי "חיל ורעדה" לקירקגור; השקט של ריצ'רד השלישי של שייקספיר, לנוכח הפצרות קורבנותיו העולים לגרדום לדבר איתם; והשקט שחווה קסטל מצד אשתו שרה, ב'גורם האנושי' לגרהאם גרין.

אנדרה נהר מבחין בין שלושה מצבי דומייה במקרא: דממה אלוהית, דממה קוסמית, דממה אנושית. לדידו, הדומיה מלווה את הנבואה כחוט השני. כדוגמה לדממה קוסמית הוא נותן את תהלים יט א-ה. לדממת האדם אל מול האל, הוא נותן את תהלים סה:ב. בסיפור העקידה, אברהם ויצחק מתהלכים בדממה, ואין הסיפור נותן טעם לאלם בפני אלוהים זה (בראשית כב). איוב מרבה בטרוניות כלפי האל, אבל אלוהים אינו משיב לו. ישעיהו ו, מציג דממה הנובעת מבצוע פשע – או אולי יראת לנוכח הקודש (פירוש רד"ק). הוא הדין לגבי יחזקאל, אשר על פי נהר מרבית הספר מציג מצב של השתק מצד הנביא. דממת האל בדרך כלל משמעותה חמור במיוחד – ופירושה מענה שלילי (שמואל א' כח:ו). לדידו של נהר, משמעות הדממה מצד האל היא הסתר פנים בשל חטאו או אשמתו של הדורש. לעיתים דממה מצד הנביא למול הפצרת האל, באה כמיאון לבצע שליחות הקשה מדי בעיני הנביא: שמות ד י ירמיהו א ו יונה בוחר לשמור על דממה במעי הדג.

דקת דומייה היא אמצעי ביטוי לאבל או לצער, בדומה להנפת דגל בחצי התורן. משכה של דקת דומייה הוא כדקה, אם כי נהוגים גם זמנים אחרים, דוגמת דקת הדומייה בבוקר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אשר מלווה בצפירת זיכרון ומשכה שתי דקות. במשך דקת הדומייה נהוג שכלל הנוכחים עומדים, מרכינים את ראשם ומסירים את כובעיהם, למעט חיילים. קצינים ונגדים מצדיעים.

שתיקה יכולה לשמש גם כאמצעי למחאה, שהיא מעשה המבטא ביקורת וחוסר הסכמה. מחאה יכולה להיות מופנית כלפי השלטון או גורמים אחרים.

היצירה המוזיקלית האוונגרדית 4′33″ של ג'ון קייג' מכילה הנחיה למבצע שלא לנגן כלל בכלי הנגינה במשך כל זמן היצירה. על פניו, היצירה מכילה שקט בלבד, אך למעשה היא כוללת את הקולות, הצלילים והרעשים של הסביבה בה היא מבוצעת - ובכלל זה גם את הקולות שמשמיע הקהל עצמו, עדינים ושקטים ככל שיהיו.

השתק במערכת המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – השתק

השתק הוא כלל משפטי הקובע שאדם מנוע מלטעון טענה בבית המשפט. קיימים השתקים דיוניים, החוסמים טיעון, ולעומתם השתקים מהותיים, העשויים לבסס זכות או היעדר זכות במשפט. תורת ההשתק והמניעות מושתתת על אדניהם של עקרונות היושר והצדק והורתה בדיני היושר של האקוויטי במשפט האנגלי. ההשתק מן היושר נועד למנוע אי צדק במקום בו כללי המשפט עלולים להוביל לתוצאה בלתי צודקת.

ברבות הימים, הורחבה דוקטרינת ההשתק והמניעות למצבים המעוררים תחושת חוסר צדק, הגם שהתנאים המרכזיים להשתכללות השתק מן היושר אינם מתקיימים.

קיימים סוגים שונים של השתק. בין סוגי ההשתק הדיוני המוכרים במשפט הישראלי ניתן למנות את אלה:

  1. השתק עילה והשתק פלוגתא - המעוגנים במסגרת כלל מעשה-בית-דין;
  2. השתק שיפוטי;
  3. הכלל האוסר על שינוי או הרחבת חזית הטיעון.

בין סוגי ההשתק המהותי ניתן למנות במיוחד את אלה:

  1. השתק מחמת התנהגות/מצג;
  2. השתק הבטחה.

השתקי דיני היושר נקלטו במשפט הישראלי באמצעות חובת תום הלב (ס' 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973) או החוזה מכללא או חוזה בהתנהגות, בעוד ההשתקים האחרים נקלטו בהלכה הפסוקה על אימוץ רציונליים דומים וכן קידום של יעילות והגינות דיונית.[9]

ביטויים אחרים של שקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

דקת דומייה היא אמצעי ביטוי לאבל או לצער, בדומה להנפת דגל בחצי התורן. משכה של דקת דומייה הוא כדקה, אם כי נהוגים גם זמנים אחרים, דוגמת דקת הדומייה בבוקר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל אשר מלווה בצפירת זיכרון ומשכה שתי דקות. במשך דקת הדומייה נהוג שכלל הנוכחים עומדים, מרכינים את ראשם ומסירים את כובעיהם, למעט חיילים. קצינים ונגדים מצדיעים.

שתיקה יכולה לשמש גם כאמצעי למחאה, שהיא מעשה המבטא ביקורת וחוסר הסכמה. מחאה יכולה להיות מופנית כלפי השלטון או גורמים אחרים.

היצירה המוזיקלית האוונגרדית 4′33″ של ג'ון קייג' מכילה הנחיה למבצע שלא לנגן כלל בכלי הנגינה במשך כל זמן היצירה. על פניו, היצירה מכילה שקט בלבד, אך למעשה היא כוללת את הקולות, הצלילים והרעשים של הסביבה בה היא מבוצעת - ובכלל זה גם את הקולות שמשמיע הקהל עצמו, עדינים ושקטים ככל שיהיו.

לעיתים נעשה שימוש במונח "שקט" גם עבור תחומים אחרים שאינם קשורים לקוליות.

שקט כמצב נפשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במונח שקט לתיאור מצב נפשי מתייחס למצבים של רגיעה ושלווה. זאת בניגוד למצבים של חרדה ולחץ. השקט הרגשי מקושר לרווחה הנפשית של האדם.

שקט כהיעדר פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת הדיבור לעיתים נעשה שימוש במילה שקט כדי לציין את היעדרה של פעילות מסוימת. על פי רוב מדובר בפעילות בלתי רצויה. למשל, מגלה הארצות הפורטוגזי פרדיננד מגלן כינה את האוקיינוס השקט בשמו לאור זאת שבמרבית נתיב השיט, ממצר מגלן ועד לפיליפינים, היה האוקיינוס שקט.

שקט תעשייתי הוא מונח ביחסי עבודה המתאר מצב בו לא מתאפשרת הפרעה של יחסי העבודה, על ידי שביתה. "שקט תעשייתי" משמש גם כביטוי המתאר אמצעי לפתרון משבר באמצעות הסכמה הדדית להפסקת ביטויי מחאה בתמורה להטבות כל שהן, או באופן רחב יותר לציון העדר מחאה בתמורה לדבר מה. הבחירה בדרך זו יכולה לנבוע מאינטרס הדדי לדחיית הפתרון, מרצון להבטיח המשך יחסים תקינים לאחר השגת הפתרון, או מתפיסה הרואה חשיבות ביחסים ללא מחאה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://science.howstuffworks.com/question124.htm
  2. ^ אסור לפספס‏, אף אחד לא יכול לשרוד יותר משעה בחדר השקט ביותר בעולם - וזו הסיבה המטרידה, באתר וואלה!‏, 13 בפברואר 2023
  3. ^ Söderlund, G.,B.W., Sikström, S., Loftesnes, J. M., & Sonuga-Barke, E. (2010). The effects of background white noise on memory performance in inattentive school children. Behavioral and Brain Functions, 6, 55.
  4. ^ צחי הופמן, ‏בדיקת "גלובס": האוזניות מבודדות הרעש הטובות ביותר היום, באתר גלובס, 15 ביולי 2015
  5. ^ https://www.y-not.co.il/page/מה-זה-ביטול-רעשים-באוזניות-ומה-העקרונות-מאחרי-זה מה זה ביטול רעשים באוזניות ומה העקרונות מאחורי זה?
  6. ^ Bernard P. Dauenhauer, Silence, the Phenomenon and Its Ontological Significance, 1980
  7. ^ Steven Bindeman, Silence in Philosophy, Literature, and Art, 2017
  8. ^ א וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן. (ויקרא י א-ג)
  9. ^ אבישי אדד, טיעון בלתי-עקיב: סופיות, מניעות והשתק (2021), 7-2021; נינה זלצמן, מעשה-בית דין בהליך אזרחי, 1991