שפת אם

ערך זה עוסק בשפה שאדם לומד ראשונה. אם התכוונתם לשפה שממנה נובעת משפחת שפות, ראו שפה אם.

שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה. בהתאם, אדם יכול להיות מכונה דובר שפה מסוימת כשפת אם.

מקור השם בכך שלרוב לומד ילד את יסודות השפה במשפחתו, פעמים רבות מאמו. גרסה אחרת למקור השם היא שזו שפת המקור או שפת המולדת־האם או שפת הארץ. באנגלית המונח "First language" (שפה ראשונה), מדגיש את הראשוניות של שפת האם בסדר הכרונולוגי של למידת השפות אצל הפרט.

שפת אם היא לרוב השפה בה הדובר מיומן יותר מבכל שפה אחרת. לרוב, שפה יכולה להיחשב שפת אם רק אם נרכשה לפני תום גיל העשרה או תפסה את המקום המרכזי בלימודיו ובחינוכו של הדובר. ישנם מקרים בהם אנשים גדלים בסביבה רב לשונית, שבה מדברים בשתי שפות או יותר. לדוגמה, בניהם של מהגרים עשויים לשלוט ברמה גבוהה גם בשפה המדוברת בביתם וגם בשפה המדוברת בסביבתם. במדינות מסוימות, נהוגות שתי שפות במקביל והלומד עשוי להיחשף לשתיהן בביתו ובלימודיו במקביל.

תקופה קריטית לרכישת שפת אם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילאי הינקות והילדות המוקדמת הם תקופה קריטית לרכישת שפת אם באופן מלא ושוטף^[1]. לאחר מכן תהליכי רכישת השפה הופכים להיות מאומצים ומוגבלים יותר במידת היעילות שלהם.

אופן השימוש בשפת האם מול שפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב, ניתן להגדיר את שפת האם של דובר מן ההיבט הפונקציונלי כשפה שבה הוא מונה (סופר), חושב, חולם ומדבר. לעיתים, ישנה הבחנה בין שפת החשיבה והדיבור לבין שפת הכתיבה. דוגמאות נודעות לכך:

המשורר חיים נחמן ביאליק, שנהנה משליטה מושלמת בכתיבה בעברית, חשב ואף העדיף לדבר ביידיש, כמוהו כחלק גדול מן הסופרים והמשוררים בעברית בתחילת המאה העשרים;
הסופר ולדימיר נבוקוב, , שלט באופן מושלם ברוסית וגם באנגלית, אך שפת האם שלו הייתה כנראה הרוסית.
אפרים קישון, הומוריסטן ישראלי יוצא הונגריה, שהיה כבר בן 25 כאשר פגש לראשונה בשפה העברית, טען באחת ההומורסקות שלו כי הוא מתקשה להאמין כי אפשר לספור בשפה אחרת מלבד הונגרית. קישון כתב גם בספרו "סליחה שניצחנו" על מדינת ישראל: "זוהי הארץ היחידה בעולם שבו האם לומדת את שפת האם מפי הבנים".
שלמה יידוב, זמר יהודי יליד ארגנטינה, שר בשירו המפורסם "חולם בספרדית": "אני חושב ואני כותב בעברית בלי קושי ואוהב לאהוב אותך בעברית בלעדית. זאת שפה נהדרת, לא תהיה לי אחרת, אך בלילה, בלילה אני חולם עוד בספרדית".

רשימת שפות העולם לפי מספר דוברים ברמת שפת אם[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת שפות העולם השכיחות, מדורגות לפי מספר דוברים ברמה של שפת אם.

הנתונים הובאו מאתר Ethnologue שמבוסס על מידע מ-"Ethnologue: Languages of the World" בהוצאה של ארגון SIL International. הרשימה מעודכנת למהדורה 22, אשר יצאה בפברואר 2019, אך המספרים לכל שפה בנפרד יכולים להסתמך על נתונים ישנים יותר.

בדירוגי שפות אחרים, השפה סינית והשפה ערבית יכולות להחשב כקבוצת שפות (macrolanguage ISO 639) במקום כשפות בפני עצמן, ויכולות להופיע השפות השכיחות באותה הקבוצה: מנדרינית ו-ערבית מצרית, בהתאם.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. להשלים עמודה "משפחת שפות / ענף" (או להסירהּ).

דירוג	שפה	מספר דוברים (כשפת אם)	מספר מדינות	משפחת שפות / ענף
1	סינית	1,311 מיליון	39	שפות סיניות / סינו-טיבטיות
2	ספרדית	460 מיליון	31	איברו-רומאנית / הודו אירופיות
3	אנגלית	379 מיליון	137	שפות גרמאניות / הודו אירופיות
4	הינדי	341 מיליון	4	הודו איראניות / הודו אירופיות
5	ערבית	319 מיליון	59	שפות שמיות / אפרו אסיתייות
6	בנגלית	228 מיליון	4	הודו אריות / הודו אירופיות
7	פורטוגזית	221 מיליון	15	איברו-רומאנית / הודו אירופיות
8	רוסית	154 מיליון	19	שפות סלאביות / הודו אירופיות
9	יפנית	128 מיליון	2
10	פנג'אבי מערבי	119 מיליון	6	הודו אירופיות
11	מראטהית	83.1 מיליון	1	הודו אריות / הודו אירופיות
12	טלוגו	82 מיליון	2	שפות דראווידיות
13	מלאית	80.3 מיליון	20	שפות אוסטרונזיות
14	טורקית	79.4 מיליון	8	שפות טורקיות
15	קוריאנית	77.3 מיליון	6
16	צרפתית	77.2 מיליון	54	גאלו-רומאניות / הודו אירופיות
17	גרמנית	76.1 מיליון	28	שפות גרמאניות / הודו אירופיות
18	וייטנאמית	76 מיליון	4	אוסטרו-אסיאתית
19	טמילית	75 מיליון	7	שפות דראווידיות
20	אורדו	68.6 מיליון	7	הודו אריות / הודו אירופיות
21	ג'אווה	68.3 מיליון	3	שפות אוסטרונזיות
22	איטלקית	64.8 מיליון	14	איטלו-רומאניות / הודו אירופית
23	פרסית	61.8 מיליון	30	הודו איראניות / הודו אירופיות
24	גוג'ראטית	56.4 מיליון	7	הודו אריות / הודו אירופיות