שפיקיב

**שפיקיב**
**Шпиків**
מדינה	אוקראינה
מחוז	ויניצה
שטח	4.5 קמ"ר
גובה	298 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	3,183 (1 בינואר 2018)
קואורדינטות	48°47′N 28°34′E / 48.783°N 28.567°E
אזור זמן	UTC+2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים שפיקיב

שפיקיב (באוקראינית: Шпиків; בפולנית: Szpików; ביידיש: שפּיקעוו) היא עיירה במחוז ויניצה שבאוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפיקיב נזכרת לראשונה במאה ה-16. בשנת 1760 נבנה בעיירה ארמון, ובחלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה העיירה בתחום האימפריה הרוסית. בתחילת המאה ה-20 היה בעיירה בית חרושת לסוכר^[1].

יהודי שפיקיב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1871-1895 כיהן כרב העיירה, הרב שאול נטע פרנקל^[2]. בשנת 1897 נמנו בעיירה 1,875 יהודים, כ-40% מתושביה. היהודים התפרנסו בעיקר מחנויות שמכרו לתושבי הכפרים בסביבה וממסחר בתבואה ולא עבדו בבית החרושת לסוכר^[1].

במהלך מלחמת העולם הראשונה התארגנה בעיירה הגנה יהודית, אולם אלו לא עמדו לה בפרעות פטליורה בהם נהרגו כ-20 יהודים ורבים נמלטו^[3]^[4].

בין מלחמות העולם נותרו בעיירה כ-900 יהודים, ובתקופה הסובייטית פעלו בה מועצה יהודית ממלכתית ובית ספר יידי. בעיר פעלה חסידות שפיקוב^[5].

ב-22 ביולי 1941, חודש לאחר פרוץ מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, וב-1 בספטמבר 1941 סופחה לחבל טרנסניסטריה הרומני. בשלב זה רוכזו יהודי העיירה וכפרי הסביבה שלה בגטו שהוקם בה, ממנו נלקחו לעבודות כפייה.

ב-6 בדצמבר 1941 גורשו כ-850 יושבי הגטו שבעיירה למחנה בכפר רוגוזנה, שם סבלו מהתעללות קשה מצד השוטרים האוקראינים ששמרו עליהם, ורבים מהם מתו ברעב וממגיפות. ממחנה זה הועברו יהודי העיירה למחנה פצ'רה, בו נספו רובם.