שער וורן

שער וורן
היסטוריה
תקופות התקופה הרומית בארץ ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים צ'ארלס וורן עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′40″N 35°14′04″E / 31.77775553046°N 35.234329803023°E / 31.77775553046; 35.234329803023
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
שער וורן
שער וורן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שער וורן הוא שער בכותל המערבי של הר הבית מימי מקדש הורדוס. השער נקרא על שם הארכאולוג צ'ארלס וורן שגילה אותו מחדש במאה ה-19, והוא מקוטלג כמספר 30 בסקר בורות המים שלו.

השער היה הצפוני מבין ארבעת השערים בכותל המערבי ההֶרודיָני, והיה קרוב למפלס הרחוב שעבר לאורך הכותל המערבי. ככל הנראה הוא היה מוגבה מעט מהרחוב עצמו על ידי במה שנקראה "כיכר", אך למרות הגבהה זו עדיין נותר הפרש בין גובה השער לבין מפלס רחבת הר הבית, ולכן מאחורי השער עלו גרמי מדרגות אל עבר רצפת הר הבית. המדרגות הללו נבנו בתוך מעבר שנבנה בצורת "ר".

על פי השערתו של הארכאולוג דן בהט, שימש חלל השער בתקופה המוסלמית הקדומה כבית כנסת, והוא אותו בית כנסת שהוזכר במקורות ישנים כ"בית-כנסת המערה". כשכבשו הצלבנים את העיר במסע הצלב הראשון (בשנת 1099) הם הרגו את בני הקהילה היהודית, הרסו את בית הכנסת והפכו אותו לבור מים[1].

השער היה חסום משך שנים רבות, ונפתח מחדש באוגוסט 1981 על ידי הרב מאיר יהודה גץ. לאחר מהומה פוליטית שחולל הווקף בהר הבית, הוא נחסם מחדש באמצעות בטון. הרב מאיר יהודה גץ ששימש כרב הכותל הקים מול השער בית כנסת מוארך וצר, השוכן על מרפסת מוגבהת מול השער. בית כנסת זה קרוי על שמו, בית הכנסת ע"ש הרב גץ, והכניסה אליו אפשרית רק דרך מנהרות הכותל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]