שער העיר
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא אנציקלופדי, שגיאות עובדתיות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא אנציקלופדי, שגיאות עובדתיות. | |
שער העיר הוא שער מבוצר בחומת עיר, אשר שימש, עד תחילתה של העת החדשה, כפתח הכניסה המוגן אליה. מבנה השער בוצר בדרך כלל במגדלי שמירה, שערים או שערים מתרוממים, והתאפיין פעמים רבות באלמנטים הגנתיים נוספים, כמו פיתולים ופניות וגשרים מתרוממים.
עד סוף המאה ה-18 היה לשער העיר תפקיד צבאי והגנתי בלבד, ובימי שלום הוא שימש כאמצעי לבקר ולשלוט בזרימת בני אדם וסחורה אל העיר וממנה. החל בתחילת המאה ה-19 החלו מוקמים שערים ללא מטרה צבאית, ואלה שימשו כעמדה לאיסוף מכסים או שהיו מבנים ייצוגיים בלבד. לשער העיר נודעה חשיבות בחיי היום-יום בעיר, והוא שימש פעמים רבות כמקום כינוס לפעילות מסחרית, פוליטית או משפטית. בין היתר נמסרו במקום הודעות והוקראו טקסטים שונים, ונערכו משפטים והוצאות להורג.
כיום נודעת לשער העיר בערים רבות חשיבות ייצוגית ותיירותית, וחלקם הפכו לסמל הערים בהן הם ניצבים.
שער העיר במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזכור הראשון: המלאכים שפוגשים את לוט, בשער העיר, בסוף האפיזודה המקראית הזאת נחרבות סדום ועמורה תחת אש וגופרית. (בראשית, י"ט)
הכרזה ומשא ומתן: עפרון החיתי מכריז בשער העיר על מכירת מערת המכפלה והאישור לאברהם לקבור שם את מתיו. באותה הזדמנות, בשער העיר ונוכח היושבים בו, מתמקח אברהם על התמורה הכספית – ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"...(בראשית, כ"ג)
המלך משכנע את נתיניו: חמור, מלך שכם, ובנו מדברים בשער העיר על לב תושבי שכם ומשכנעים אותם להימול על מנת שיוכלו לשאת את בנות ישראל (בראשית, ל”ד)...אחרית הסיפור בברכת יעקב לשמעון ולוי: “בסודם אל תבוא נפשי...” (בראשית, מ"ט)
"מי לה' אלי ": הקריאה המוכרת כל כך מפיו של מתתיהו של חנוכה, נזעקה, בשער המחנה על ידי משה שיורד מהר סיני ופוגש את חטא העגל (שמות, ל"ב) – מכאן יוצא מסע הרג של 3,000 בני ישראל...
שער המשפט ושער ההוצאה להורג: בן סורר ומורה יובא לפני זקני העיר ותושבי העיר ירגמו אותו (דברים, כ"א). פה גם מעביר אבשלום, בן דוד, את לב העם אליו על ידי "עשיית צדק" פופוליסטית (?) (שמואל ב, ט"ו)
שער העיר נסגר בלילה: כך אנו למדים מסיפור רחב והמרגלים (יהושע, ב)
יראו ויראו, יזכרו ולא ישכחו: בשער העי, לעת ערב, זורקים בני ישראל את גופתו של מלך העי לאחר שהורידוה מעץ התלייה ופה מקימים לו גל אבנים. (יהושע, כ"ט), יהוא מניח את ראשי שבעים בני אחאב בדודים בשער העיר (מלכים ב, י)
מארב\חיסול ממוקד: הפלשתים, שרוצים להרוג את שמשון הישראלי, אורבים לו בשער העיר (שופטים, ט"ז)
לשער יש נפח משלו: שאול פוגש את שמואל, טרם הכתרתו למלך, “בתוך השער" (שמואל א, ט), "בתוך השער" גם הורג יואב את אבנר בן נר – נקמה...(שמואל ב, ג)
פה הממתינים לאישור כניסה: דוד בורח משאול לאכיש הפלישתי וממתין לאישור כניסה ליד השער (שמואל א, כ"א)
ניחום אבלים: דוד אבל על מות אבשלום והעם בא לנחמו בשער העיר (שמואל ב, י"ט)
מים לדוד המלך: דוד מאתגר את לוחמיו – מבקש מים מהבאר ליד השער (שמואל ב, כ"ג), את המים הוא לא שותה אלא נוסך אותם על המזבח.
שער חליפין: פה נקבעו ערכי הסחורות – "סאת סולת בשקל" בשער שומרון (מלכים ב, ז)
מצורעים מחוץ לשער – בתוך השער יהרגו אותם, מחוץ לשער הם תלויים בחסדי אנשים (מלכים ב, ז)
השער כמגדיר את הקהילה: " ויוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַ-ה' אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (שמות, כ)
