שערי תשובה (אורח חיים)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
חיים מרדכי מרגליות  |
| נושא |
אורח חיים |
  | |
שערי תשובה על שולחן ערוך אורח חיים, הוא ספר תורני הלכתי שחובר על ידי הרב חיים מרדכי מרגליות (ואחיו, ראו להלן) מדובנו, ונדפס בדפוס שלו בדובנו בתחילת שנת תק"פ.
מהות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר הוא בעיקרו ליקוט מספרי השו"תים שקדמו לו בעניינים הנוגעים לשולחן ערוך אורח חיים, ודבריהם לא הובאו במפרשים שקדמוהו, במיוחד לא בבאר היטב. הספר כולל ליקוטים גם מספרים אחרים, לדוגמה ספרי קבלה ותלמידי האר"י, וכן כולל מחידושי המחבר בעצמו, וכן הוספות מאחיו הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי, והפניות לספריו יד אפרים ובית אפרים.
בהקדמות שנכתבו על ידי המחבר ואחיו, נראה שמדובר בחיבור שאמור היה לכלול את כל ארבעת חלקי השולחן ערוך[1]. הרב חיים מרדכי מרגליות נפטר בדמי ימיו ולא השלים את ההדפסה בחייו, יש אומרים בשל שרפה שפרצה בבית הדפוס.
הספר היה מהראשונים בתחום הליקוט בקיצור מספרות השו"ת הרחבה, לפי ענייני השולחן ערוך. בדור שאחריו הרעיון אומץ על ידי הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט, שהשלים את הליקוט על שאר חלקי השולחן ערוך, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, בחיבור בשם "פתחי תשובה".
דברי השערי תשובה מובאים לרוב בספר משנה ברורה שאף הדפיס פירוש זה בספרו, בצמוד לפירושו והשולחן ערוך עצמו.
זהות המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב אפרים זלמן מרגליות כותב בהקדמתו לספר כי הוא חובר בידי אחיו, הרב חיים מרדכי מרגליות. אולם, הרב אברהם צבי הירש אייזנשטט בהקדמתו לחיבורו פתחי תשובה על שולחן ערוך יורה דעה כותב כי חיבור השערי תשובה הושלם על ידי אח המחבר הרב אפרים זלמן מרגליות, ובהקדמה לפתחי תשובה על חושן משפט שיצא מאוחר יותר, הוא כותב שהחיבור נכתב על ידי שני האחים. גם הרב אפרים זלמן עצמו, כאשר הוא מפנה לשערי תשובה בחיבוריו כותב לעיתים "כמו שכתבתי". רבי חיים חזקיהו מדיני דן בזהות המחבר, ובסופו של דיון הוא כותב כי יש לומר שהחיבור מידי שניהם נגזר ואין לדעת אילו סימנים נכתבו בידי כל אחד.[2]
הוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיבור יצא לראשונה בהדפסה של שולחן ערוך אורח חיים, עם שערי תשובה, בדובנא בשנת תק"פ[3]. הספר נדפס ביחד עם היד אפרים, בלי כל מפרשי השולחן ערוך (פרט לבאר היטב). בשנת תרכ"ח (1868), נכלל שערי תשובה במהדורת השולחן ערוך של דפוס ראם[4]. אחר כך צורף להדפסות השולחן ערוך כפירוש מסביב לשולחן ערוך עצמו ברוב המהדורות[5][6].
החיבור זכה להיות אחד משני חיבורים עיקריים (שערי תשובה ובאר היטב) המודפסים כמקשה אחת יחד עם המשנה ברורה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- א"ב שפירא, תולדות השערי תשובה, ירושלים תשס"א.
- הרב אליעזר יהודה בראדט, ישורון, מג, עמ' תרנב-תרנה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שערי תשובה על שולחן ערוך, אורח חיים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אפרים זלמן מרגליות, הקדמה לשולחן ערוך, מגיני ארץ, שולחן ערוך, אורח חיים-חלק ראשון, מפיצי תורה, ניוארק, תשי"א, באתר היברובוקס
- ^ שדי חמד, כללי הפוסקים, סימן טו, פיסקה כח
- ^ לקורות היהודים בעיר דובנא ומצבם, הצפירה, 24 בינואר 1902
- ^ האלמנה והאחים ראם בוילנא, הודעות, אבל אשמים אנחנו, המגיד, 26 במאי 1868
- ^ שער הספר, שולחן ערוך, אורח חיים, מונקאטש תרצ"ט, באתר היברובוקס
- ^ שער הספר, שולחן ערוך, אורח חיים, ניוארק, באתר היברובוקס
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |