שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג גכה היא שנה המתחילה ביום שלישי (ג), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשון יש 29 ימים ובכסלו 30 ימים, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג גכה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 50 שבתות.
בערך 6.25% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת גכה[1]. היא נקבעת כאשר מולד הלבנה של חודש תשרי של שנה פשוטה חל בין יום שני 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל) ליום שלישי 18 שעות וכשהשנה הקודמת מעוברת הטווח מתחיל ביום שני 15 שעות ו-589 חלקים[2] (9:32:43 בשעון המקומי בירושלים, 9:11:46 בשעון חורף ישראל). לאחר שנה מסוג שנת החא, תמיד תבוא שנת גכה. לאחר שנת גכה תמיד תהיה שנה שלמה - שנת זשג הפשוטה או שנת זשה המעוברת.
בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תשט"ו, ה'תשל"ה, ה'תשמ"ב, ה'תשס"ב, ה'תשס"ו, ה'תשס"ט, ה'תשפ"ו, ה'תתי"ג, ה'תת"ם.
לוח שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנה מסוג גכה חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון וראש חודש אייר חל בימים שישי ושבת.
- צום גדליה חל ביום חמישי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום שני, תענית בכורות חלה ביום רביעי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום חמישי.
- חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום שני.
- פורים חל ביום שלישי ובירושלים ביום רביעי.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות חלים בימי שלישי ורביעי, ד' וה' אייר.
- כ"ח באייר חל ביום שישי, ולכן טקסי יום ירושלים מוקדמים ליום חמישי כ"ז באייר. בכל זאת, הצביון הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) מתקיים ביום שישי כ"ח באייר.
- שבועות חל ביום שישי.
קריאה בתורה והפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת גכה 50 שבתות כאשר בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ופרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג גכה. בחוץ לארץ, מכיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת, קוראים ביחד גם את פרשות חוקת ובלק.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
- פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
- פרשת צו - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
- פרשת תזריע ומצורע - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
- פרשת במדבר - קוראים את הפטרת מחר חודש
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
- ^ s:טור אורח חיים תכח
| סוגי שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|