שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשה היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג בשה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.

בערך 11.8% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בשה, כלומר זה הסוג השלישי בשכיחותו. היא מתרחשת כאשר מולד הלבנה של חודש תשרי של שנה פשוטה חל בין יום ראשון 9 שעות ו-204 חלקים (3:11:20 בשעון המקומי בירושלים, 2:50:23 בשעון חורף ישראל) ליום שני 15 שעות ו-589 חלקים (9:32:43 בשעון המקומי בירושלים, 9:11:46 בשעון חורף ישראל) וכשהשנה הקודמת פשוטה גם כן עד יום שני 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל). בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"ב, ה'תש"ה, ה'תש"ט, ה'תשי"ב, ה'תשכ"ט, ה'תשל"ב, ה'תשל"ט, ה'תשנ"ו, ה'תשנ"ט, ה'תש"ף, ה'תשפ"ג, ה'ת"ת, ה'תת"ז, ה'תת"י, ה'תתכ"ז, ה'תת"ל, ה'תתל"ד, ה'תתל"ז.

לוח שנה

יום טוב / שבתון

חג שאיננו שבתון

יום זיכרון או צום

מועדים

• בשנה מסוג בשה חל ראש חודש בשבת פעמיים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון וראש חודש אייר חל בימים שישי ושבת.
• צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום שני, תענית בכורות חלה ביום רביעי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום חמישי.
• חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב. ראש חודש טבת חל בשבת, ולכן מוציאים ג' ספרי תורה בשבת זו.
• ט"ו בשבט חל ביום שני.
• פורים חל ביום שלישי ובירושלים ביום רביעי.
• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות חלים בימי שלישי ורביעי, ד' וה' אייר.
• כ"ח באייר חל ביום שישי, ולכן טקסי יום ירושלים מוקדמים ליום חמישי כ"ז באייר. בכל זאת, הצביון הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) מתקיים ביום שישי כ"ח באייר.
• שבועות חל ביום שישי.

קריאה בתורה והפטרות

בשנת בשה 50 שבתות. בשתיים מתוכן אין קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים, בהר ובחוקותי ופרשות מטות ומסעי. בנוסף, מחוברות פרשות ניצבים ווילך, כך שיוצא שפרשת וילך נקראת פעמיים בשנה מסוג בשה. בחוץ לארץ, מכיוון שהיום השני של שבועות חל בשבת, קוראים ביחד גם את פרשות חוקת ובלק, כך שכל הפרשות שניתן לחבר מחוברות בשנים מסוג בשה.

פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:

• פרשת מקץ - שבת חנוכה קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
• פרשת משפטים - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
• פרשת תצוה - קוראים הפטרה של שבת זכור
• פרשת כי תשא - קוראים את הפטרת פרשת פרה.
• פרשת ויקהל-פקודי - קוראים את הפטרת פרשת החודש.
• פרשת צו - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול
• פרשת תזריע ומצורע - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
• פרשת במדבר - קוראים את הפטרת מחר חודש

לוח הפרשות (אם מופיעים שני תאריכים השמאלי הוא בחו"ל)

חומש בראשית		חומש שמות		חומש ויקרא		חומש במדבר			חומש דברים
פרשה	תאריך	פרשה	תאריך	פרשה	תאריך	פרשה	תאריך		פרשה	תאריך
בראשית	כ"ז בתשרי	שמות	כ"א בטבת	ויקרא	ג' בניסן	במדבר	כ"ט באייר		דברים	ד' באב
נח	ד' בחשוון	וארא	כ"ח בטבת	צו	י' בניסן	נשא	ז' בסיוון	י"ד בסיוון	ואתחנן	י"א באב
לך לך	י"א בחשוון	בא	ו' בשבט	שמיני	כ"ד בניסן	בהעלתך	י"ד בסיוון	כ"א בסיוון	עקב	י"ח באב
וירא	י"ח בחשוון	בשלח	י"ג בשבט	תזריע	א' באייר	שלח	כ"א בסיוון	כ"ח בסיוון	ראה	כ"ה באב
חיי שרה	כ"ה בחשוון	יתרו	כ' בשבט	מצרע	מחוברת	קרח	כ"ח בסיוון	ה' בתמוז	שפטים	ב' באלול
תולדת	ב' בכסלו	משפטים	כ"ז בשבט	אחרי מות	ח' באייר	חקת	ה' בתמוז	י"ב בתמוז	כי תצא	ט' באלול
ויצא	ט' בכסלו	תרומה	ד' באדר	קדשים	מחוברת	בלק	י"ב בתמוז	מחוברת	כי תבא	ט"ז באלול
וישלח	ט"ז בכסלו	תצוה	י"א באדר	אמר	ט"ו באייר	פינחס	י"ט בתמוז		נצבים	כ"ג באלול
וישב	כ"ג בכסלו	כי תשא	י"ח באדר	בהר	כ"ב באייר	מטות	כ"ו בתמוז		וילך	מחוברת / ו' בתשרי
מקץ	ל' בכסלו	ויקהל	כ"ה באדר	בחקתי	מחוברת	מסעי	מחוברת		האזינו	י"ג בתשרי
ויגש	ז' בטבת	פקדי	מחוברת						וזאת הברכה	שמחת תורה
ויחי	י"ד בטבת