שנקר (מכללה)
 | |
 | |
| הבניין ע"ש מיטשל בקמפוס שנקר | |
| מכללה | |
|---|---|
| על שם |
אריה שנקר  |
| תקופת הפעילות | 1970–הווה (כ־54 שנים) |
| קמפוס | רמת גן |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | פרופ' שיזף רפאלי |
| מנכ"ל | יונתן אבן טוב |
| סטודנטים | |
| כלל הסטודנטים | 2,934[1] |
| סטודנטים לתואר ראשון | 2,729[1] |
| סטודנטים לתואר שני | 205[1] |
| סטודנטים מתוקצבים | 2,942 |
| מיקום | |
| מיקום | אנה פרנק 12, רמת גן |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′25″N 34°48′11″E / 32.090147222222°N 34.803152777778°E |
| www.shenkar.ac.il | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מכללת שנקר  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות[2] (מקוצר לרוב ל"שנקר") היא מכללה אקדמית המיועדת להכשרת כוח אדם אקדמי ולמחקר בתחומי ההנדסה, העיצוב והאמנות. המוסד, שנמצא ברמת גן, נקרא על שם אריה שנקר.
במכללה פקולטה להנדסה, פקולטה לעיצוב וכן בית-ספר לאמנות רב-תחומית. היא חרתה על דגלה את הרב-תחומיות, ובבסיסה שיתוף הפעולה בין שתי הפקולטות.[3] בית הספר מפעיל עשרה מכוני ומרכזי מחקר בתחומי הנדסת פלסטיקה, פרמצבטיקה, טקסטיל, תרבות ועיצוב, אופנה ועוד.[4]
שנקר מפעיל מחלקה ללימודי חוץ המונה למעלה מ-1,200 סטודנטים. המחלקה מפעילה מגוון קורסים ומסלולי לימודי תעודה, רובם בנושאים הקשורים לעיצוב ולאופנה.[5]
בחסות המוסד פועלת המכללה הטכנולוגית "שנקר הנדסאים", הממוקמת מחוץ לקמפוס שנקר המרכזי, בקרבת קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב, בבניין שהיה עד שנת 2005, בית הספר להנדסאים של אוניברסיטת תל אביב.[6] במכללה שני מסלולי לימוד: המסלול ללימודי תואר הנדסאים – הנדסאי בניין/אזרחית, הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים, הנדסאי אדריכלות נוף, הנדסאי תוכנה והנדסאי עיצוב מדיה ואת המסלול ללימודי תעודה במגוון תחומים.[7]
בשנת 2017 נבחר בית הספר במקום ה-6 ברשימת "50 בתי הספר לאופנה הטובים בעולם" של המגזין הבינלאומי Business of Fashion.[8]
באפריל 2020 החל פרופסור שיזף רפאלי לכהן כנשיא המכללה, לאחר עשר שנים שבהן כיהנה פרופסור יולי תמיר כנשיאתו.[9]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1945 הונחה אבן פינה לבית ספר לטכנאי טקסטיל על שם אריה שנקר,[10] עם התפתחות ענף הטקסטיל בארץ נבנה בשנת 1956[11] מבנה גדול בן שלוש קומות שנקרא "טכניקום אורט לטקסטיל על שם אריה שנקר" ושימש כתיכון (כיתות ט'–י"ב) למקצועות הטקסטיל. בעקבות משבר בענף הטקסטיל והעדפת התלמידים מקצועות אחרים כגון אלקטרוניקה נסגר בית הספר.[12]
ראשיתה של מכללת שנקר היא בהמלצה על הקמת מכללה לצורכי הכשרת כוח אדם אקדמי, עבור תעשיית הטקסטיל בארץ, אשר הוצעה על ידי ועדה מטעם משרד המסחר ותעשייה.[13] הקמת הבסיס לפעילות המכללה בוצעה באמצעות אנשי אקדמיה ותעשיינים. אנשי אקדמיה ומהנדסים מומחים בתחום הטקסטיל גויסו ועלו לארץ מארצות הברית לצורך הקמת המכללה.
נשיא המכללה הראשון היה ד"ר נתן בראון, שעמד עד אז בראש מערכת החינוך של העיר ניו יורק.[14]
בשנת 1970 פתחה המכללה את שעריה. מגמות הלימוד בזמן פתיחת המכללה היו: טכנולוגיה טקסטילית, ניהול הייצור, ניהול ושיווק, עיצוב אופנה ועיצוב טקסטיל. מסלולי הלימוד היו אז מסלול לתואר הנדסאי, מטעם מה"ט, ומסלול לתואר "בוגר" מטעם המועצה להשכלה גבוהה של העיר ניו יורק. המכללה הוקמה ברמת גן, בבניין ששימש עד לסגירתו כשנה קודם לכן, כתיכון מקצועי של רשת אורט. במחזור הראשון של המכללה למדו כמאה סטודנטים.[3]
בשנותיה הראשונות של המכללה היא תוקצבה על ידי קרן האגרה לחינוך ומחקר בטקסטיל, אשר פעלה במסגרת משרד התעשייה והמסחר. כספי הקרן הגיעו מאגרה שהוטלה על תעשייני הטקסטיל בארץ. עובדה שהיוותה את הבסיס לקשר של תעשיית הטקסטיל בישראל אל שנקר. כמו כן, תעשיינים רבים כיהנו בחבר הנאמנים של שנקר בתקופה זו.
בשנת 1973 הציגו בוגרי המחזור הראשון של שנקר את עבודות הגמר שלהם, בתצוגת האופנה הראשונה שנערכה על ידי המכללה.[15] תצוגת האופנה של בוגרי בית הספר לאופנה של שנקר הפכה למסורת עבור בוגרי המסלול, המלווה את המכללה במשך כל שנות פעילותה. עד היום נחשבת תצוגת האופנה לאירוע מוכר המסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת בישראל.[16][17]
בשנת 1976 קיבלה המכללה הכרה כמוסד להשכלה גבוהה,[18] והחלה לקבל למגמות הלימוד מספר רב של תלמידים ערבים, עולים חדשים מרוסיה, ארצות הברית ודרום אמריקה וכן תלמידים שהגיעו מחו"ל עבור לימודים במכללה.[19] בנוסף, החלה המכללה להקים שלוחות בדרום הארץ, בין השאר בקריית גת ובדימונה.[20]
בשנת 1983 עמדה המכללה בסכנת סגירה בשל גירעון תקציבי.[21] לאחר מכן היא הפכה למתוקצבת על ידי המועצה להשכלה גבוהה, כשכל מחלקות הלימוד במכללה הפכו למוכרות על ידה. לבוגרי מחלקות העיצוב הוענק התואר B.Des ובוגרי מחלקות ההנדסה הוענק התואר B.Tech.
בשנת 1988 הוקם בקמפוס המכללה בניין חדש, שבו שוכנו ספריית שנקר וארכיון תלבושות וטקסטיל.
במהלך שנות ה-90, המכללה שנקראה "שנקר – בית הספר הגבוה למדעי הטקסטיל והאופנה", החלה מגמת עולמית של מעבר תחום ייצור הטקסטיל אל מדינות מזרח אירופה ומזרח אסיה. הנהלת המכללה החליטה כי יש להרחיב את תחומי הפעילות שלה בהתאם לכך. העיקרון המנחה היה התרחבות לתחומים שבהם עוסקת התעשייה בישראל. התחום הראשון שאליו התרחבה המכללה היה הנדסת פלסטיקה, בשנת 1995. ב-1998 קיבל החוג אישור על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
שנקר במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2000 שינתה המכללה את שמה המקורי "שנקר" ל"שנקר – בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב". מחלקות העיצוב אוגדו תחת הפקולטה לעיצוב ומחלקות ההנדסה תחת הפקולטה להנדסה. בנוסף, באותה שנה התמזגה המכללה עם בית הספר העצמאי ללימודי העיצוב "ויטל", לאחר שזה הפסיק את פעילותו, ובזכות כך הרחיב את מחלקות העיצוב של המכללה.[22]
בשנת 2001 נחנך בניין חדש על שם מיטשל, בקמפוס המכללה. בשנת 2004 קיבלה המכללה אישור מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר בוגר במדעים, B.Sc., לבוגרי הפקולטה להנדסה.
בשנת 2008 נפתח בית הספר לאמנות רב-תחומית, המעניק תואר בוגר באמנויות (B.F.A). בהמשך נפתחו בבית הספר תוכניות לתואר שני בעיצוב (M.Des), תואר שני בעיצוב למהנדסים ותואר שני בעיצוב ובפיתוח משחקים דיגיטליים.
בשנת הלימודים תש"ע (2010) נחנכה במכללה תוכנית לימודים המעניקה לבוגריה את התואר מוסמך במדעים, M.Sc., בהנדסת פלסטיקה. הייתה זו התוכנית הראשונה לתואר שני במכללה. על פי המועצה להשכלה גבוהה, נמצאת התוכנית במצב של הסמכה קבועה.
בסמסטר ב' של שנת הלימודים 2012 (תשע"ב) החלו הלימודים במסלול לתואר מוסמך בעיצוב, M.Des.. במהלך שנת הלימודים שונה שמה של הפקולטה לעיצוב לשם "הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי".
בשנת 2018 נערך בשנקר האקתון ויקימדיה הראשון לעיצוב.
המכללה מקיימת שותפויות אקדמיות עם מוסדות אקדמיים, כגון: המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, Politecnico di Milano, הקולג' המלכותי לאמנות, RISOD (Rhode Island School of Design), אוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת ריירסון.
פעילות סטודנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אגודת הסטודנטים והסטודנטיות שנקר" היא עמותה הפועלת למען הסטודנטים והסטודנטיות בשנקר במישורים האקדמיים, החומריים והתרבותיים, וכדי לייצג את הסטודנטים בפני מוסדות שנקר וכלפי חוץ. האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים בישראל.[23]
בזמן משבר הקורונה הוקם מיזם חברתי כלכלי ללא מטרות רווח על ידי סטודנטים, במטרה לייצר תזרים מזומנים מיידי כאשר בתי העסק שלהם היו סגורים בזמן המשבר.
חבר הנאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבר הנאמנים של שנקר הוא גוף המשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות וקביעת עיקרי המדיניות של שנקר בכל הנוגע לתחומי הניהול, הפיתוח והתקציבים. הוא מורכב מנציגים מהארץ ומחו"ל בעלי תפקידים בכירים בעולם העיצוב, האמנות והאופנה. יו"ר חבר הנאמנים היא אורית אפרתי.
מתוך חבר הנאמנים נבחר הוועד המנהל, המופקד על קביעת המדיניות השוטפת של ניהול המוסד ופיקוח על ועדות משנה מקצועיות. יו"ר הוועד המנהל הוא צביקה ימיני.[24]
בכל שנה מקיים חבר הנאמנים של שנקר אירוע שנתי שבמסגרתו מוענקים תוארי עמית כבוד מטעם שנקר לאישים הבולטים בהישגים הקשורים לפעילות המכללה במישרין או בעקיפין, בנוסף לתרומתם לתחום התמחותם.
בין האישים הבולטים: משה גרשוני, אורי גרשט, לימור לבנת וקרן מור.[25]
ארגון בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון בוגרי שנקר הוא עמותה שהוקמה בראשית 2009 ופועלת כגוף עצמאי. ארגון הבוגרים משמש כנציגם של בוגרי שנקר, וחזונו ליצור מארג של הזדמנויות לקידום הבוגרים לדורותיהם, והצבתם בחזית האקדמיה ובחזית התעשייה הישראלית והגלובלית.[26]
נשיאי המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דיוקן | שם | שנות כהונה |
|---|---|---|
| נתן בראון | 1970–1972[27] | |
| גד אלון | 1972–1987[28] | |
| דוד סמואל | 1987–1994[29] | |
| אמוץ וינברג | 1994–2010[30] | |
|
יולי תמיר | 2010–2020[31] |
|
שיזף רפאלי | 2020–מכהן[32] |
סמל המכללה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעצב דן ריזינגר עיצב את סמל המכללה בשנת 1982. הסמל הוא ליגטורה – מִשְׁלָב אוֹתִיוֹת של האות ש' בעברית והאות S בלועזית בעיצוב של שתי וערב הנראה כצורה מופשטת של אריג שסימל את מהות המוסד, שהתמחה בעת ההיא בתחומי האופנה והטקסטיל.[33]
ריזינגר עיצב את הסמל לאחר שקיבל השראה מפעילות המכללה בשנות ה-70 כמכללה טכנולוגית לאופנה וטקסטיל.[34]
בשנת 2010 קיבל ריזינגר תואר כבוד מטעם מכללת שנקר, עבור עיצוביו המשפיעים בתרבות הישראלית. תואר זה ניתן לו בין היתר עבור עיצוב סמל המכללה.[35]
הקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמפוס שנקר מורכב מכחמישה מתחמים מרכזיים הממוקמים בעיר רמת גן.
בקמפוס הראשי של המכללה ברמת גן שני בניינים עיקריים:
בניין פרניק – הבניין הראשון שבו פעל שנקר, עוד כאשר בית הספר הוקם בשנת 1970, כשקודם לכם שימש המבנה כבניין תיכון אורט. בשנת 1990 שונה שם הבניין וכיום הוא נקרא על שמם של פרנסס ודייוויד פרניק.
בבניין זה שוכנות המחלקות לעיצוב אופנה, עיצוב טקסטיל, הנדסת תוכנה, הנדסה כימית והנדסת תעשייה וניהול, כמו גם משרדי ההנהלה.
בניין מיטשל – נקרא על שם אדוארד ואנה מיטשל ונחנך בשנת 2002. נבנה בסיוע קרן מיטשל, משפחת לורבר ואיגוד התעשיינים בישראל. גובהו שבע קומות ומספר קומות תת-קרקעיות, מכיל כיתות וחדרי סמינר לעיצוב ולהנדסה.
בבניין זה שוכנות המחלקות לתקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, והנדסת פלסטיקה. לצדן נמצאים דקאנט הסטודנטים, הספרייה ומרכז הלמידה הרב-תחומי ומשרדי אגודת הסטודנטים. בסמוך לבניין מיטשל שוכן בניין הסדנאות, משכנה של המחלקה לעיצוב תכשיטים ע"ש אליס גוטסמן והסדנאות של מחלקת עיצוב תעשייתי.
בניין ביאליק – מכיל את המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, חממת הצעצועים וכיתות קורסי היחידה ללימודי חוץ.
בניין רוזן מכיל את מרכז כתר לחדשנות, מדור המידע והרישום של מכללת שנקר והיחידה הבינלאומית.
בניין עלית – הבניין המשמש את בית הספר לאמנות רב-תחומית. בניין עלית נמצא מחוץ לקמפוס הראשי של שנקר, בסמוך למתחם בורסת היהלומים ברמת גן, כ-800 מטרים מהקמפוס הראשי של המכללה. בעבר שימש הבניין כבית חרושת לחברת עלית. בשנת 2009 נחנך הבניין מחדש, לאחר תהליך שימור ארוך.[36]
ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית הארכיון היא מתרומה שהגיעה לשנקר מהמכון הטכנולוגי לאופנה בניו יורק (Fashion Institute of Technology) בשנות השמונים של המאה העשרים, לאחר מכן הוא התרחב על ידי מספר אוספים שנוספו לו.[37][38]
בארכיון אוסף נדיר של פריטי אופנה של ארץ ישראל. הוא מכיל ביגוד ואביזרים שנוצרו ונלבשו בישראל עוד מהמאה ה-19, ובאוספיו גם פריטי טקסטיל ארכאולוגיים.
החומרים בארכיון מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים: תחום הטקסטיל, המכיל מגוון סוגי בדים ללבוש ולעיצוב הבית, כמו כן ישנם גם סוגי טקסטיל אתנוגרפיים עתיקים וגם בני זמננו; תחום הלבוש המכיל מגוון סוגים של פריטי לבוש כמו שמלות, מעילים והלבשה תחתונה – בתחום זה אוסף הארכיון מתמקד באופנה של מדינות מהמאות ה-19 וה-20. ישנם גם אוספי תלבושות לאומיות ממדינות שונות ותלבושות אתניות של עמים שונים, כמו כן קיים מגוון פריטים מתחום אביזרי האופנה, כמו כובעים, נעליים, חגורות ומניפות.
אוסף הארכיון מכיל פריטים עשירים ונדירים בעיקר ממדינות אירופה ומארצות הברית, פריטיו מקוטלגים ונשמרים על פי תקן מוזיאונים.
הוא משמש כמרכז לחקר האופנה ההיסטוריה, החברה והתרבות.
הארכיון מכיל אוספים של מספר מעצבי אופנה ישראלים וביניהם רוז'י בן יוסף.
מנהלת הארכיון היא טל גרנובסקי-אמית.
הפקולטות, מחלקות הלימוד ויחידות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפקולטות, מחלקות הלימוד, ומסלולי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
_-_Models_in_Styles_of_Jews_of_Ancient_Times.jpg)
- הפקולטה להנדסה ע"ש פרניק
- המחלקה להנדסה כימית (B.Sc.)
- המחלקה להנדסת חשמל אלקטרוניקה (B.Sc.)
- המחלקה להנדסת חומרים פולימרים (B.Sc., M.Sc.)
- המחלקה להנדסת תוכנה (B.Sc.)
- בית הספר להנדסת תעשייה וניהול (B.Sc., M.Sc.)
- הפקולטה לעיצוב ע"ש עזריאלי
- המחלקה לעיצוב אופנה (B.Des.)
- המחלקה לעיצוב טקסטיל (B.Des.)
- המחלקה לעיצוב פנים-מבנה וסביבה (B.Des., M.Des.)
- המחלקה לעיצוב תכשיטים (B.Des.)
- המחלקה לעיצוב תעשייתי (B.Des.)
- המחלקה לתקשורת חזותית (B.Des.)
- היחידה להיסטוריה ופילוסופיה של האמנות העיצוב והטכנולוגיה
- התוכנית לתואר שני בעיצוב (M.Des.)
- המחלקה לאמנות רב-תחומית (B.F.A)
- המחלקה ללימודי חוץ (לימודי תעודה)
מכוני המחקר ומתקנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המרכז לחדשנות ACT Shenkar – מרכז המציע תוכניות שונות עבור סטודנטים, בוגרים ואנשי סגל לפיתוח ותמיכה ביזמות תעשייתית.[39]
- מכוני מחקר
- המרכז לעיצוב וטכנולוגיה ע"ש כדר – מרכז המקדיש את פעילותו למחקר ופעילות בתחום עיצוב אינטראקציה, ועוסק בדיאלוג בין אנשים לטכנולוגיה. במסגרת פעילות המרכז אנשי הסגל והסטודנטים מפתחים הצעות לאובייקטים וסביבות אינטראקטיביות, המשלבות פיתוחים הנדסיים, עיצוב ואמנות.[40]
- CIRTex Shenkar – המרכז לחקר הטקסטיל בישראל ע"ש דוד וברברה בלומנטל – מרכז שמטרתו לקדם חדשנות ומחקר בתחום הטקסטיל. עבודת המכון משלבת מחקר אקדמי, תעשייתי ומסחרי ומלווה פרויקטים מחקריים המתמקדים בחדשנות בטקסטיל.[41]
- פורום שנקר לתרבות, אמנות וחברה – פורום שהוקם בשנת 2004, ומאגד גורמים מתחומי התרבות, התעשייה, העיצוב והאמנות במטרה לדון בבעיות העומדות בפני החברה והתרבות בארץ ובעולם.
- מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל – מכון ששם לעצמו לשמר את היסטוריית העיצוב בישראל, החל מראשית ההתיישבות בשנת 1882 ועד היום. המכון אוסף, מקטלג וחוקר עבודות עיצוב ומתעד את המחקר שנעשה אודות המעצבים ועבודותיהן, ובאמצעות כך מאפשר להעמיק בתפיסות עולם העיצוב בתקופותיה השונות של ישראל.[42] המכון מפעיל אתר אינטרנט בעל מאגר של למעלה מ-12,000 פריטים, ומאפשר לחפש בו אחר עבודות ולבצע חיתוכים שונים לפי שנים, נושאים או אירועים.[43]
- מכון הפרמצבטיקה והקוסמטיקה מתמקד בפיתוח וחקירה של מערכות מתקדמות להובלת תרופות על ידי יישום יכולות מתחום הננו-רפואה, כדוגמת ננו-חלקיקים, ננו-קפסולות, מיניאמולסיות וליפוזומים.[44]
- ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז
- מכון אדלשטיין לניתוח טקסטילים עתיקים – מרכז המתמחה בניתוח טקסטילים עתיקים שהתגלו בחפירות ארכאולוגיות מרחבי העולם. הטקסטילים המובאים למכון נחקרים בצבעם, בפיגמנטים ובסיבים שלהם. המכון הוקם בשנת 1991 על ידי ד"ר סידני אדלשטיין.[45][46]
- מרכז "כתר פלסטיק" לדיגום דיגיטלי ע"ש סמי סגול – מרכז למחקר מעשי ולקידום תהליכי דיגום מיידי. המרכז נעזר במדפסות תלת-ממד כדי לייצר דגמים מורכבים, ונעזר ביכולותיו ובמחקר כדי לפתח את התחום ולהשתלב בתוכניות ממשלתיות ולענות על צרכים של התעשייה המקומית.
- המכון לעיצוב ולטכנולוגיות ירוקות ע"ש יעקב רוזן – מרכז הפועל לקידום והטמעת תחום הקיימות באופן תאורטי ומעשי, ומקיים פרויקטים המשלבים עיצוב, הנדסה ואמנות כדי לייצר רעיונות ופתרונות בני קיימא.[47]
- מתקנים שונים
- מעבדה לאוטומציה ו-CIM – מעבדה לייצור משולב-מחשב (CIM) ורובוטיקה, המאפשרת להתנסות בהפעלת מערכות ייצור מודרניות, רובוטיקה, בקרה וסימולציה. המעבדה הופעלה לראשונה בשנת 2009 ומלמדים בה סטודנטים בשנת לימודיהם הרביעית.[48]
- הספרייה ע"ש ברנשטיין – מרכז למידה רב-תחומי המכיל מאגר מידע רחב בתחומי העיצוב, האופנה, האמנות וההנדסה. הספרייה מספקת שירות לסטודנטים של המכללה, לחוקרים ומרצים וגם לאנשי תעשייה.[49]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שנקר- אתר האינטרנט הרשמי של שנקר הנדסאים
- המחלקה ללימודי חוץ של שנקר
שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות, דף שער בספרייה הלאומית
שנקר, ברשת החברתית פייסבוק
שנקר, סרטונים בערוץ היוטיוב- יהודית חנוך, משנקר תצא אופנה, מעריב, 21 במרץ 1980
- מידע על מכללת שנקר בקטלוג הספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 לפי לוח 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (2019–2020)
- ^ במקורות מסוימים מופיע שמו הקודם של המוסד: "שנקר – בי"ס גבוה להנדסה ולעיצוב".
- ^ 1 2 מי אנחנו? הסיפור של "שנקר - הנדסה. עיצוב. אמנות", באתר שנקר
- ^ מכוני מחקר אקדמיים, באתר שנקר
- ^ קורסי עיצוב, אופנה וטכנולוגיה, באתר שנקר לימודי חוץ
- ^ בית הספר להנדסאים ע"ש יוסף מאירהוף של אוניברסיטת תל אביב
- ^ מכללה טכנולוגית שנקר הנדסאים - הנדסה. עיצוב. אמנות., באתר שנקר הנדסאים
- ^ The Top Global Fashion Schools '2017', The Business of Fashion (באנגלית)
- ^ שיזף רפאלי – נשיא חדש לשנקר, באתר ערב רב Erev Rav
- ^ בית ספר מקצועי של התאחדות בעלי התעשיה, באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ הושגה פשרה בשכר המורים, באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ Shared Article, www.jpress.nli.org.il
- ^ כאשר חולמיים לעשות אופנה, באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ Shenkar College of Engineering, Design and Art, www.notjustalabel.com (באנגלית)
- ^ ., www.jpress.nli.org.il
- ^ דור העתיד: תצוגת הגמר של שנקר לשנת 2019, באתר וואלה!, 4 ביולי 2019
- ^ אופנה, הדור הבא: מה חשבנו על תצוגת הבוגרים של שנקר?, באתר fashionforward, 5 ביולי 2018
- ^ "מכללת שנקר" אושרה כמוסד להשכלה גבוהה, באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ מסיימי מכללת שנקר הוסמכו "לבוגרי־טכנולוגיה", באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ שלוחה של מכללת "שנקר" בדימונה, באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ מכללת שנקר עלולה להיסגר בשל גרעון תקציבי מאת מירי פז, באתר www.jpress.nli.org.il
- ^ גרוסמן דוד, באתר שנקר
- ^ על האגודה, באתר Shenkar Students Union (בערבית)
- ^ הנהלת שנקר, באתר שנקר
- ^ חבר הנאמנים של שנקר, באתר שנקר
- ^ שנקר - ארגון בוגרי שנקר, באתר שנקר
- ^ המכללה תספק עתודות לתעשיית הטקסטיל, מעריב, 29 ביולי 1970
- ^ ג. רזי, אופנה צעירה ו... ניהול צעיר, מעריב, 15 באוגוסט 1972
- ^ פרופ' דוד סמואל, נשיא מכללת שנקר, באתר infocenters.co.il
- ^ דיאנה ארליך, שנקר יעניק תואר כבוד לאמן דן רייזינגר, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 במאי 2010
- ^ שחר אילן, יולי תמיר תעזוב את שנקר. יישום האיחוד עם אוני' ת"א יישאר לנשיא הבא, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2019
- ^ פרופסור שיזף רפאלי נבחר לנשיא שנקר, באתר שנקר
- ^ סמל שנקר, בארכיון מכללת שנקר
- ^ רני רדזלי, פתרון מהמטבח של סבתא: סיפורי הלוגואים המפורסמים של דן ריזינגר, באתר Xnet, 9 באוגוסט 2017
- ^ שנקר יעניק תואר כבוד לאמן דן רייזינגר, באתר www.news1.co.il
- ^ אורי חודי, בנין עלית: ממפעל לשוקולד לבניין המחלקה לאומנות, באתר כלכליסט, 13 במאי 2009
- ^ ארכיון רוז לאופנה וטקסטיל, באתר ארכיון רוז לאופנה וטקסטיל
- ^ ארכיון הטקסטיל והאופנה ע"ש רוז, באתר שנקר
- ^ המרכז לחדשנות ACT Shenkar, באתר שנקר
- ^ המרכז לעיצוב וטכנולוגיה ע"ש כדר, באתר שנקר
- ^ CIRTex Shenkar // המרכז לחקר הטקסטיל בישראל ע"ש דוד וברברה בלומנטל, באתר שנקר
- ^ מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, באתר שנקר
- ^ מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, באתר שנקר
- ^ מכון הפרמצבטיקה והקוסמטיקה, באתר שנקר
- ^ The Edelstein Center for the Analysis of Ancient Artifacts, The Edelstein Center for the Analysis of Ancient Artifacts (באנגלית)
- ^ מרכז אדלשטיין לחקר ממצאים עתיקים, באתר שנקר
- ^ מרכז רוזן לקיימות ע“ש יעקב רוזן, באתר שנקר
- ^ המעבדה לאוטומציה: ייצור משולב מחשב-רובוטיקה, באתר שנקר
- ^ הספרייה // מרכז הלמידה הרב-תחומי של שנקר, באתר שנקר