שנות ה-90 של המאה ה-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משמאל למעלה, עם כיוון השעון: עובדי האיחוד במפעל הפלדה של קרנגי יוצאים במהלך 1892 לשביתה אשר לימים כונתה שביתת הומסטד (אנ') ; בארצות הברית פסק דין פלסי נגד פרגוסון קבע דה יורה כי הפרדה על רקע גזעי היא חוקתית - מה שהוביל בהמשך לחקיקת חוקי ג'ים קרואו ; ב-15 בפברואר 1898 אירע פיצוץ בספינת הצי האמריקני "מיין" (USS Maine) שעגנה בנמל הוואנה שבקובה אשר הוביל לכך שהספינה טבעה ולמותם של 260 מלחים אמריקנים. האירוע מוביל לפרוץ מלחמת ארצות הברית–ספרד ; בעקבות התבוסה הספרדית במלחמת ארצות הברית–ספרד הפיליפינים עברו לשליטתה של ארצות הברית ב־1898 ; קריקטורה הלועגת לנאום "צלב הזהב" (אנ') שנשא הפוליטיקאי האמריקאי ויליאם ג'נינגס ברייאן בוועידה הלאומית הדמוקרטית נגד תקן הזהב ; הפאניקה של שנת 1893 (אנ') גרמה למשבר כלכלי קשה בארצות הברית אשר נמשך במהלך רוב העשור ; במהלך העשור תומאס אלווה אדיסון המציא את הקינטוסקופ ; נחתים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בקובה במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד.
מאות:
המאה ה-18המאה ה-19המאה ה-20
עשורים:
1870–1879 - 1880–1889 - 1890–1899 - 1900–1909 - 1910–1919
שנים:
<<< - 1890 - 1891 - 1892 - 1893 - 1894 - 1895 - 1896 - 1897 - 1898 - 1899 - >>>

שנות התשעים של המאה התשע עשרה היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1890 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1899.

תקופה זו היא חלק מתקופה השיא של האימפריה הבריטית, שהייתה דומיננטית ביותר בזירה הבינלאומית[1], לצד אימפריות נוספות שהתרחבו בעשורים האחרונים, דוגמת האימפריה הרוסית וצרפתית[2].

לצד זאת, אחד מהאירועים המכוננים במהלך העשור, שסימנו את אחת המגמות המשמעותיות בזירה הבינלאומית, היה מלחמת ארצות הברית–ספרד ב-1898 אשר הסתיימה בניצחון של ארצות הברית. בעקבות הניצחון השתלטה ארצות הברית על הטריטוריות הספרדיות הפיליפינים, גואם ופוארטו ריקו. הניצחון של ארצות הברית במלחמה הוא אבן דרך בהתפתחותה של ארצות הברית למעמד של סימן נקודת מפנה אשר תוביל בהמשך להשפעה הגואה של ארצות הברית כמעצמה עולמית. בנוסף, מלחמת סין–יפן הראשונה (1894–1895) סימנה גם את הצטרפותה של יפן למעצמות העולם הגדולות.

במזרח התיכון של תחילת העשור הייתה האימפריה העות'מאנית גורם משמעותי, אולם האימפריה הבריטית – שהקימה סדרת מושבות מהודו ועד בריטניה דרך תעלת סואץ – המשיכה בעשור זה להעמיק את אחיזתה במזרח התיכון[2], החלישו את ההגמוניה העות'מאנית באזור[3].

עשור זה הוא חלק מתקופת המרוץ לאפריקה, בה העמיקו האימפריות האירופאיות את הקולוניאליזם ביבשת אפריקה. בעשור זה צברו האימפריות התקדמות משמעותית. אם בראשית העשור שלטו בעיקר במושבות סמוכות לחופי האוקיינוסים, הרי שעד סוף העשור נגסו גם בחלקים משמעותיים מפנים היבשת, והאימפריה הבריטית התקרבה ליצירת שליטה טריטוריאלית רציפה ממצרים ועד דרום אפריקה[2].

עשור זה הוא חלק מהמהפכה התעשייתית השנייה, וכללה בין היתר פיתוחים משמעותיים בתחום הפצת החשמל[4][5] ובתחום התחבורה הממונעת[6][7]. אחת מפריצות הדרך המדעיות הבולטות ביותר במהלך העשור הייתה גילוי קרני הרנטגן בשנת 1895 אשר לו יהיה השלכות מרחיקות הלכת על פני מספר דיסציפלינות.

במקביל לפיתוחים הטכנולוגים, צברו תאוצה במהלך העשור גם מספר רעיונות ואידאולוגיות חדשניות, אשר ערערו על הנורמות המסורתיות, והפכו פופולריות ברחבי העולם. כמה מרעיונות אלו יוצרים תנועות בינלאומיות, דוגמת האנרכיסטים[8] והסופרג'יזם.

במהלך העשור חלו גם שינויים פוליטיים מהותיים אשר להם תהיה השפעה רבה על השינויים הפוליטיים של המאה ה-20. להתעצמותן של התנועות הסוציאליסטיות והלאומניות, יחד עם הקריאות לזכויות בחירה וזכויות עובדים, הייתה השפעה רבה באותה העת ברחבי העולם אשר יובילו לטלטלות חברתיות ופוליטיות מהותיות בעשורים הבאים.

עשור זה כונה בידי מארק טוויין "עידן הזהב", כינוי אירוני שבא להזכיר את המשברים הפיננסיים החמורים ב-1893 (אנ') וב-1896 (אנ'). העשור כונה גם "העשור הסגלגל" (The Mauve Decade) בשל נוכחותו החזקה של הצבע הסגלגל (אנ') באופנה בעשור זה.

הדור שנולד במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 מכונה הדור האבוד.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולוניאליזם בשיאו (1898) -

אירועים משמעותיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמה ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתערות "הפרשים הקשוחים"(אנ') של תיאודור רוזוולט במהלך קרב גבעת סן חואן, הקרב המפורסם ביותר של מלחמת ארצות הברית–ספרד
  • מלחמות צרפת במערב אפריקה - האימפריה הצרפתית השנייה נלחמת לאורך העשור בשליטים המקומיים של מערב אפריקה, ומצליחה למוטט ולכבוש את שטחיהן של האימפריה הטוקולארית (אנ') (1893), ממלכת דהומיי (1894), וממלכת דנדי (אנ') (1896), וכובשת את צפון ח'ליפות סוקוטו (אנ') (1899)[9].
    • מלחמת צרפת-דהומיי הראשונה (אנ') - בשנת 1890 - מלחמה שנערכה בין צרפת לבין הממלכה האפריקנית ממלכת דהומיי. מלחמה הסתיימה בניצחון הצרפתים, ודהומיי חתמה על הסכם המעביר את קוטונו לשלטון הצרפתים.
    • מלחמת צרפת-דהומיי השנייה (אנ') - בשנים 18921894 - המלחמה נגמרה בהשתלטות הצרפתים על אבומה ועל המלך בהנזין. הצרפתים הפכו את ממלכת דהומיי למדינת חסות של צרפת, הגלו את בהנזין לקריביים, שהיו תחת שלטון צרפתי, והמליכו את אגולי-אגבו למלוך בדהומיי במקומו.
  • מלחמת סין–יפן הראשונה - מיולי 1894 עד אפריל 1895 - מלחמה שהתנהלה בין סין של שושלת צ'ינג לאימפריה היפנית ונסובה בעיקר סביב השליטה על חצי האי הקוריאני. לאחר יותר משישה חודשי לחימה, בהם נחלו היפנים ניצחונות והצלחות, נאלצה סין להכיר בעצמאותה של קוריאה, ומסרה לידי יפן את חצי האי ליאדונג, את טאיוואן ואת איי פנגחו.
  • המלחמה האיטלקית-אתיופית הראשונה - בין ה-17 בספטמבר 1895 ל-1 במרץ 1896 - מלחמה שהתחוללה בין ממלכת איטליה לבין האימפריה האתיופית. ניסיונה של איטליה להשליט את מרותה על אתיופיה ולהופכה למדינת חסות במסגרת המירוץ לאפריקה נכשלה כישלון חרוץ ומהווה דוגמה יוצאת דופן להתנגדות מוצלחת לפלישה קולוניאלית אירופית מצד מדינה אפריקנית.
  • הצ'ימורנגה הראשונה (אנ') - בשנים 1896–1897. מלחמת ההתנגדות של תושבי אזור רודזיה כנגד ההשתלטות הקולוניאלית הבריטית[10].
  • מלחמת אנגליה–זנזיבר - 27 באוגוסט 1896 - מלחמה בין האימפריה הבריטית לזנזיבר. המלחמה הסתיימה בניצחון בריטי לאחר 38 דקות בלבד ולכן מקובל להכתירה כמלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה הכתובה.
  • המלחמה היוונית-עות'מאנית - בשנת 1897 - מלחמה שנערכה בין ממלכת יוון לאימפריה העות'מאנית. המלחמה הייתה נטושה על שאלת מעמדו של האי כרתים, אשר היה נתון לשליטה עות'מאנית בעוד שמרבית תושביו היו יוונים שביקשו זה מכבר להסתפח לממלכת יוון. על אף הניצחון של האימפריה העות'מאנית במלחמה, התערבותן של המעצמות הביאה להשגת אוטונומיה לכרתים שענייני החוץ שלה נתונים בידי העות'מאנים.
  • מלחמת ארצות הברית–ספרד - בשנת 1898 - מלחמה בה הצליחה ארצות הברית להשתלט על מושבותיה של ספרד בים הקריבי ובאוקיינוס השקט, בהם קובה, פוארטו ריקו, גואם והפיליפינים.
  • מלחמת הבורים השנייה - בשנים 1899 עד 1902 - מלחמה שנערכה בין האימפריה הבריטית לשתי רפובליקות עצמאיות של מתיישבים בורים באזור בו נמצאת מדינת דרום אפריקה המודרנית. הטריגר למלחמה היה גילוים של מרבצי יהלומים רבים בטריטוריות של הבורים. הבריטים שחשקו ביהלומים נתקלו בסירוב לקבלת אשרות כריה וכתוצאה מכך יצאו למלחמה נגד הבורים. המלחמה נמשכה שנים כאשר הבורים עסקו בלוחמת גרילה, עד אשר לבסוף התקפות הנגד הנוקשות של הבריטים אילצו את הבורים להיכנע ולהסכים להעביר את כל שטחי דרום אפריקה לשליטת האימפריה הבריטית.
  • מתקפות גרמניה במערב אפריקה - לאורך העשור מנהלת הקיסרות הגרמנית מתקפות מבסיסיה הצבאיים בקמרון צפונה, כנגד אימפריית קאנם בורנו וח'ליפות סוקוטו (אנ')[11][9].

סכסוכים לאומיים ואזוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים פוליטיים משמעותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת דרייפוס (1895)

קולוניאליזם ואימפריאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות בינלאומיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות חברתיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאסר א-דין שאה קאג'אר

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1896-1881: מגפת הכולרה החמישית שהתפרצה בעשור הקודם בעיקר באסיה ואירופה, מתפשטת מאוד בעשור זה באמריקה הלטינית ובאפריקה. ארצות הברית מצליחה להימנע מנזק רציני ממגפה זו, לאחר הפקת לקחים ממגפות קודמות שכללו בעיקר מניעת כניסה מאזורים בהם היה ידוע שהמגפה השתוללה. גם לאחר שההתפרצות העולמית של המגפה דעכה, במשך מספר שנים תועדו מספר התפרצויות נוספות בהיקף קטן יותר של המגפה[36].
  • 1899: מגפת הכולרה השישית המתועדת מתפרצת בהודו[36].
  • לאורך המחצית השנייה של העשור מתועדות התפרצויות דבר הבלוטות במספר מקומות כמו הונג קונג וברזיל. הנגיף ככל הנראה הכה בגלים באזורים שונים בעולם במשך מאות שנים, ובשנת 1899 תועדה הגעתו לברזיל, ככל הנראה על ידי ספינות סחר על קו אמריקה-אפריקה שהביאו עמן את הנגיף באמצעות יתושים או מכרסמים. המגפה מתפשטת באזורים נרחבים על קו החוף המזרחי של אמריקה הדרומית במהלך ארבעה עשורים, ולאחר מכן ממשיכה להיות מתועדת, במספרים קטנים, עוד עשורים רבים באזורים מבודדים ומרוחקים יחסית של המדינה. אף על פי כן, באזורים מסוימים, דוגמת ריו דה ז'ניירו, ניתן טיפול מתאים והמחלה ממוגרת תוך זמן קצר יחסית[36].

טבע ואיכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1895: ספר שמפרסם יוג'ין וורמינג בנושא האקולוגיה מופץ בארצות הברית ובאנגליה, והוא אחד הגורמים לכך שמדינות אלו החלו להקצות משאבים לחקר תחום האקולוגיה. לצד מאמרים נוספים שיצאו בנושא בעשור זה, ניתן לומר שזהו העשור בו החל חקר האקולוגיה המודרני[37].

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצעקה של אדוארד מונק (1893)

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891)

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאכל קורנפלקס מומצא בארצות הברית בשנת 1894 על ידי התזונאי ג'ון הארווי קלוג

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועים משמעותיים בתנועה הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1 באפריל 1890 – נטבע המונח "ציונות" על ידי הוגה הדעות הציוני נתן בירנבוים.
  • 14 בפברואר 1896 – בנימין זאב הרצל מפרסם את ספרו "מדינת היהודים" בו הרצל מציג את החזון שלו למדינה יהודית יצרנית. חשיבותו של הספר נובעת מכך שהוא הציג לראשונה תוכנית פעולה למדינה יהודית. מדינה שבימים ההם נחשבה לחלום רחוק בלבד בקרב יהודים. בכך, הרצל מביא לדיון את מושג הריבונות היהודית, ומשכלל את הרעיון הציוני. ספר זה נחשב לספר היסוד של הציונות המדינית.
  • 29 באוגוסט 1897 – נפתח הקונגרס הציוני הראשון בבזל שבשווייץ אשר אורגן ביוזמתו ובהנהגתו של בנימין זאב הרצל. הקונגרס כונס בעקבות ההתעוררות הלאומית סביב רעיונותיו של הרצל בעקבות פרסום ספרו מדינת היהודים ועקב כישלון ניסיונותיו לגייס בעלי הון יהודים להשמת הרעיון הציוני. הקונגרס נועד ליצור תשתית שתרכז את התומכים בתוכניותיו של הרצל ותהווה בסיס להרחבת התנועה הציונית, מחובבי ציון לעבר תנועה ציונית-מדינית מאורגנת. לקונגרס הראשון הייתה חשיבות רבה בעשיית תעמולה לתנועה הציונית החדשה בקרב יהודי העולם ובהקמת מוסדות התנועה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-90 של המאה ה-19 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האימפריה הבריטית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  2. ^ 1 2 3 Interactive World History Atlas since 3000 BC, geacron
  3. ^ Ottoman-Empire - Rule of Abdülhamid II, אנציקלופדיה בריטניקה
  4. ^ Richard F. Hirsh, מקור הכוח החשמלי, באתר Virginia Polytechnic Institute and State University
  5. ^ פרופ' ברנרד ו' קרלסון, ממציא החלומות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  6. ^ 1 2 רכבי טרקטור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  7. ^ Development of gasoline engines, אנציקלופדיה בריטניקה
  8. ^ 1 2 אנרכיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  9. ^ 1 2 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  10. ^ Chimurenga, History Today
  11. ^ Niger - History, Nations Encyclopedia
  12. ^ Origins and background : Upheavals in Korea and the reactions of Japan and China – Donghak Peasant Rebellion, Japan Center for Asian Historical Records
  13. ^ מלחמת אלף הימים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  14. ^ Dual Alliance, אנציקלופדיה בריטניקה
  15. ^ המשחק הגדול, באתר אוניברסיטת המדינה של אוהיו
  16. ^ SAHEED ADEJUMOBI, THE PAN-AFRICAN CONGRESSES, 1900-1945, ‏JULY 30, 2008
  17. ^ Origins and background : Upheavals in Korea and the reactions of Japan and China – Donghak Peasant Rebellion, Japan Center for Asian Historical Records
  18. ^ GARAY, Cristián, מירוץ נשק ימי בין ארגנטינה, צ'יליה וברזיל (1891-1923)
  19. ^ Brian Loveman, Conflict in the Southern Cone: The Argentine Military and the Boundary Dispute with Chile, 1870-1902 (review)
  20. ^ [https://legal.un.org/riaa/cases/vol_XXVIII/331-340.pdf REPORTS OF INTERNATIONAL ARBITRAL AWARDS]
  21. ^ 1 2 Interactive World History Atlas since 3000 BC, Geacron
  22. ^ שביתה כללית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  23. ^ The Klondike Stampede
  24. ^ סחר בינלאומי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  25. ^ כך דועכת אימפריה אמריקאית: מי הרג את ענקית הקמעונאות סירס
  26. ^ Sears History - 1890s
  27. ^ הינדואיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  28. ^ רמי שלהבת, ההמצאות שנתנו לנשים כנפיים, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 במרץ 2021
  29. ^ Kenna Howat, Pedaling the Path to Freedom, המוזיאון הלאומי להיסטוריית הנשים, ‏June 27, 2017
  30. ^ Mary S. Barton, Author Notes, The Global War on Anarchism: The United States and International Anarchist Terrorism, 1898–1904, אוניברסיטת אוקספורד
  31. ^ רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, באתר המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  32. ^ "The Great Hinckley Fire of 1894". נבדק ב-24 במרץ 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, באתר המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  34. ^ רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, באתר המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  35. ^ 1 2 רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, באתר המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  36. ^ 1 2 3 George C. Kohn, Encyclopedia of Plague and Pestilence: From Ancient Times to the Present
  37. ^ A. G. Tansley, The Early History of Modern Plant Ecology in Britain
  38. ^ היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  39. ^ Joseph John "J. J." Thomson, sciencehistory
  40. ^ A history of aspirin, The Pharmaceutical Journal
  41. ^ היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  42. ^ A Brief History of Malaria, NCBI
  43. ^ זיגמונד פרויד, באתר מט"ח
  44. ^ 1 2 A VERY SHORT HISTORY OF CINEMA, science and media museum, ‏18 June 2020
  45. ^ Offshore Petroleum History
  46. ^ ניצן סדן, הביצה, התרנגולת והאווירון: האם הרוסים מעתיקים מטוסים מארה"ב?, באתר כלכליסט, 5 בינואר 2019
  47. ^ Richard F. Hirsh, מקור הכוח החשמלי, באתר Virginia Polytechnic Institute and State University
  48. ^ Medical Discoveries
  49. ^ History of the Escalator, Thoughtco
  50. ^ The History of Escalators, Elevator History
  51. ^ A History of Modern Poetry, Volume I: From the 1890s to the High Modernist Mode
  52. ^ The Argosy
  53. ^ The Pulp Fiction Archive: The Cheap, Thrilling Stories That Entertained a Generation of Readers (1896-1946)
  54. ^ סרטי מלחמה, באתר filmsite.org
  55. ^ The Forgotten Car That Won America’s First Auto Race, סמית'סוניאן
  56. ^ The History of Comic Art in America, אוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת'