שמעיה
 | |||||
| קבר עממי של שמעיה ואבטליון בגוש חלב | |||||
| תקופת הפעילות | זוג רביעי של הזוגות תקופת הזוגות – זוג רביעי של הזוגות תקופת הזוגות | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| רבותיו | יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח | ||||
| תלמידיו | הלל, שמאי, מנחם | ||||
| בני דורו | אבטליון ויהודה בן דורתאי | ||||
| |||||
שמעיה היה נשיא הסנהדרין בזוג הרביעי בתקופת הזוגות (סוף תקופת החשמונאים), המאה השנייה לפני חורבן בית המקדש השני. הוא היה חברו של אבטליון, שהיה אב בית הדין.
לפי המסורת נמצאים קבריהם של שמעיה ואבטליון בגוש חלב בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.
אזכוריו במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמעיה ואבטליון היו גרים[1] – הם עצמם[2], או שהיו רק בני גרים[3]. לפי דברי התלמוד הבבלי[1] היו מבני בניו של סנחריב.
הלל הזקן מכנה את שמעיה ואבטליון "שני גדולי הדור" ומוכיח את בני בתירה על שלא שמשו אותם כראוי[4]:
...התחיל מקנטרן בדברים. אמר להן: מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם עצלות שהייתה בכם שלא שמשתם שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון.
על בית מדרשם של שמעיה ואבטליון מסופר בסיפור על מסירותו של הלל ללמוד מהם:
בכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרפעיק, חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו. פעם אחת לא מצא להשתכר, ולא הניחו שומר בית המדרש להיכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה, כדי שישמע דברי אלהים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת הייתה, וירד עליו שלג מן השמים. כשעלה עמוד השחר אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל, שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן, וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלוש אמות שלג. פרקוהו, והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת.
התלמוד מספר על פגישה של הכהן הגדול בשמעיה ואבטליון (בתרגום לעברית):
מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש, והיו הולכים כל הציבור אחריו. כיון שראו (הציבור) את שמעיה ואבטליון - עזבו אותו והלכו אחרי שמעיה ואבטליון. בסוף באו שמעיה ואבטליון להיפטר בברכה מן הכהן הגדול. אמר להם: יבואו בני עממין לשלום (הזכיר להם את עובדת היותם בני גרים, לביישם)! אמרו לו: יבואו בני עממין לשלום - שעושים מעשה אהרן (שהיה אוהב שלום ורודף שלום ונוח לבריות), ולא יבוא בן אהרן לשלום - שאינו עושה מעשה אהרן.
.
סיפור זה נתפס כמלמד על היחס המעריך שהיה לחכמי הדור כלפי שמעיה ואבטליון, שזכו לכבוד יותר מהכהן הגדול. במדרש הגדול מופיע הסיפור בגרסה קצת שונה, על פיה הכהן הגדול הוא שאמר על שמעיה ואבטליון שהם עושים מעשה אהרן[5].
במשנה מובאת דעה שעקביא בן מהללאל ביזה את שמעיה ואבטליון על רקע היותם גרים ובעקבות זאת נידו אותו החכמים[6]:
- "מעשה בכרכמית שפחה משוחררת שהייתה בירושלים והשקוה שמעיה ואבטליון. אמר להם: דוגמה השקוה. ונידוהו, ומת בנידויו, וסקלו בית-דין את ארונו".
בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכריה פרנקל כותב על שמעיה ואבטליון: "מן שמעיה ואבטליון נודעו הלכות אשר העידו אחרים בשמם, אבל הם עצמם לא באו במשנה וברייתא בין שוני ההלכות."[7]
במחלוקת של תקופת הזוגות, המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, שמעיה היה בדיעה שיש לסמוך[8].
שאר ההלכות המובאות בשם שמעיה מובאות במשותף עם אבטליון.
אלו כוללות:
- את האיסור להקריב קרבן חגיגה בשבת, עליו חלק יהודה בן דורתאי, חכם בן ימיהם:
- "יהודה בן דורתאי פירש הוא ודורתאי בנו, והלך וישב לו בדרום, אמר אם יבוא אליהו ויאמר להם לישראל מפני מה לא חגגתם חגיגה בשבת מה הן אומרים לו? תמהני על שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין גדולים ולא אמרו להן לישראל חגיגה דוחה את השבת"[9].
- עדות שהובאה בשמם מתייחסת לדין מוקצה ביום טוב[10]:
- "חיה שקננה בפרדס צריכה לזמן וצפור דרור צריך לקשור בכנפיה כדי שלא תתחלף באמה וזו עדות שהעידו מפי שמעיה ואבטליון"
- על ההלכה שאמר ר' יוסי: "שהעובר פוסל (מלאכול בתרומה) ואינו מאכיל", מובא בגמרא[11]: "זו עדות העיד ר' יוסי מפי שמעיה ואבטליון והודו לו".
- "עד שבאו שני גרדיים משער האשפות שבירושלים והעידו משום שמעיה ואבטליון, שלשת לוגין ה מים שאובין פוסלין את המקוה"[12].
מאמרו במסכת אבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמרו המפורסם של שמעיה במסכת אבות (פרק א משנה י), משקף את המתח ששרר בין חכמי הפרושים לבין בית הורדוס בימי בית שני.
בפירוש המשנה כתבו המפרשים כי שמעיה הציב הנחיות לחיים טובים ונכונים.
- אהוב את המלאכה - אסור לאדם להתבטל, וכתב רבי עובדיה מברטנורא: "אפילו יש לו במה להתפרנס, חייב לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שעמום".
- ושנא את הרבנות - רבנות זאת השררה. ראוי לאדם שלא יבקש לעצמו שררה (פירוש המשניות לרמב"ם).
- אל תתוודע לרשות - רשות אלו השלטונות. אל תשבע אמונים לשלטון, אם השלטון אינו טהור. הרקע לאמירתו זאת היה כנראה האירוע בקשר עם עדותו של הורדוס בפני הסנהדרין.
במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש המזהים עם שמעיה לפחות את חלק מהאזכורים של "סמייאס", הנזכר שלוש פעמים אצל יוסף בן מתתיהו,[13] ובמיוחד בהקשר של משפטו של הורדוס על הרג המורדים בגליל ללא משפט, המתוארך לשנת 47 לפנה"ס. באותו סיפור מוזכר סמאייס כ"איש צדיק ולפיכך עשוי לבלי חת" אשר הוכיח את המלך והסנהדרין על שאינם דואגים לקיום תקין של משפטו של הורדוס. זיהוי זה מופיע אצל זכריה פרנקל, המסתמך על צבי גרץ[7] ובין החוקרים המאוחרים מסכים איתו אריה כשר[14]. כנגד הזיהוי יצא יצחק אייזיק הלוי שהביא מגוון של ראיות נגד הזיהוי וטען שבכל האזכורים סמאייס הוא שמאי הזקן[15]. אברהם שליט הלך בעניין זה בדרכו של הלוי.
על תקופת חייו המדויקת נחלקו הדעות. נחמן קרוכמל כותב שהוא נפטר לפני ר"ס לשטרות (בערך 52 לפנה"ס), ולדברים אלו מסכים גם יצחק אייזיק הלוי[16], הטוען ששמעיה ואבטליון כבר לא היו בחיים בעת משפט הורדוס. הלוי טוען ששמעיה ואבטליון כבר היו ראשי הסנהדרין בימי שלומציון המלכה, על סמך האמרה בספרי[17] "הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה"[18].
לעומת זאת, המזהים את שמעיה עם סמאייס בהכרח ידחו את פטירתו של שמעיה אל אחר משפט הורדוס, שהיה בערך בשנת 47 לפנה"ס, ואף אל תוך תחילת ימי מלכות הורדוס.
את דברי יהודה בן דורתאי האומר ששמעיה ואבטליון היו "דרשנים גדולים"[9] פירש אייזיק הירש וייס במובן של מדרשי הלכה, ובהתאם כתב: ״בימי שמעיה ואבטליון החלו לפלוס מסילות חדשות בדרישת התורה ואלה שני הראשים היו מתוארים בשם הכבוד ״דרשנים גדולים״[19]. יצחק אייזיק הלוי, לעומתו, טוען שיש לפרש "דרשנים גדולים" במובן של דרשנות לציבור, וטוען שבכל התלמוד אין דרשות המובאות בשם שמעיה ואבטליון[20].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנימין לאו, "שמעיה ואבטליון: בעיצומה של מלחמת אריסטובלוס והורקנוס", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 142-137.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "שמעיה ואבטליון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1229-1228, באתר היברובוקס
- שמעיה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- צבי ויצמן, מדוע שנא שמעיה את הרבנות? הבלוגים של תפוז
- הרב אורי שרקי - שיעור מוקלט, שמעיה ואבטליון ארכיון השיעורים של מכון מאיר
- משה לייב ליניינבלום, פעולות נשיאי ישראל בזמן הבית השני
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז, עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הקדמה, ד"ה כל המצות; פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת עדויות, פרק א, משנה ג; פרק ה, משנה ו; תוספות, מסכת ברכות, דף י"ט, עמוד א', ד"ה דוגמה; רבי שמעון בן צמח דוראן, מגן אבות (על מסכת אבות), פרק א, משנה י. ראו גם שו"ת נודע ביהודה, מהדורא קמא, חושן משפט, סימן א; ברכי יוסף, חושן משפט, סימן ז, ס"ק ו.
- ^ מהר"ל מפראג, דרך חיים (על מסכת אבות), פרק א, סוף משנה י, ד"ה והתבאר לך; תוספות יום טוב, אבות, פרק א, משנה י, ד"ה שמעיה.
- ^ לשון דומה מופיעה בתלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ו', הלכה א'.
- ^ מדרש הגדול, ספר ויקרא טז, ה
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק ה', משנה ו'
- ^ 1 2 זכריה פרנקל, דרכי המשנה, ליפסיא, תרי"ט, עמ׳ 37, באתר היברובוקס
- ^ מסכת חגיגה פרק ב', משנה ב'
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ע', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ה, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ז, עמוד א'
- ^ משנה, מסכת עדיות, פרק א', משנה ג'
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים יד, ט, ג-ה; טו, א, א; טו, ג.
- ^ אריה כשר, אליעזר ויצטום, הורדוס, מלך רודף ורדוף, 2007, עמ' 419 הערה 30
- ^ יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק ראשון, פרק ח', עמודים 41-48
- ^ יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק ראשון, פרק ח', עמודים 48-49
- ^ s:ספרי על דברים לד ז
- ^ יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק ראשון, פרק ט"ז, עמודים 71-72
- ^ דור דור ודורשיו, חלק א', עמודים 144-145
- ^ יצחק אייזיק הלוי, דורות ראשונים, חלק שלישי, פרק ל"א, עמוד 124, הערה נ"ט
| הסנהדרין | ||
|---|---|---|
| מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
| נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • יהודה בן טבאי • שמעיה • הלל הזקן • שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • הלל נשיאה • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבן גמליאל השישי | |
| מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
| שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • הענישה בהלכה • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • שביל הסנהדרין | |