אדר והוד

פתיחת הפיוט אדר והוד ושורות הפזמון
חזן: אֶֽדֶר וָהוֹד אֶתֵּן בְּצִבְיוֹן. שֶֽׁוַע אֶעֱרֹךְ בְּנִיב וְהִגָּיוֹן. קהל: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן: חזן: בַּיּוֹם הַנִּבְחַר מִשְּׁמֵי עֶֽרֶץ. מֵישָׁרִים לִשְׁפּוֹט קְדֻשָּׁתוֹ לְהַעֲרֵץ. קהל: יה' מָלָךְ תָּגֵל הָאָֽרֶץ: חזן: גַּאֲוָתוֹ גָדְלָה עוֹלָם מֵהָכִיל. עִזּוּזוֹ לְסַפֵּר כֹּֽחַ מִי יָכִיל. קהל: מֶֽלֶךְ כָּל הָאָֽרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל: שְׁמוֹ מְפָאֲרִים עֲדַת חֶבְלוֹ. וְנַעֲרָץ בְּאֶרְאֶלֵּי קֹֽדֶשׁ הִלּוּלוֹ. וּבְהֵיכָלוֹ כָּבוֹד אוֹמֵר כֻּלּוֹ. קָדוֹשׁ: שׁוֹמְרֵי מִצְוֹתָיו עוֹד יְשׁוּבוּן לְבִצָּרוֹן. נִדְבָּרִים יְרֵאָיו בְּהַכְשֵׁר וְיִתָּרוֹן. וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע וַיִּכָּתֵב סֵֽפֶר זִכָּרוֹן. קָדוֹשׁ: שַׁפְּרוּ מַעֲשֵׂיכֶם וּבְרִית לֹא תוּפַר. נַאֲקַתְכֶם יַאֲזִין שְׁחָקִים שִׁפַּר. וְתִיטַב לַה' מִשּׁוֹר פָּר. קָדוֹשׁ: שִׁבְטֵי מְקוֹרָאֲךָ עַלֵּה וְהַמְשֵׁל. נְטִישׁוֹת צָרִים בְּהַתִּיזְךָ לְנַשֵּׁל. כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל. קָדוֹשׁ: שְׁבוּתֵֽנוּ מִמֶּרְחָק עֲלוֹת לְהַר קָדְשׁוֹ. וּנְפָאֲרֶֽנּוּ תָמִיד בִּדְבִיר מִקְדָּשׁוֹ. כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ. קָדוֹשׁ: שֶׁבַח מִגְדַּל עוֹז שֵׁם הַגָּדוֹל. נֶצַח בְּתִתּוֹ לְמַלְכּוֹ עֹז וּמִגְדֹּל. בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל. קָדוֹשׁ: כָּל ישְׁבֵי תֵבֵל וְשֹֽׁכְנֵי אָֽרֶץ. יֹאמְרוּ תָמִיד הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת בָּאָֽרֶץ. וְהָיָה ה' לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל הָאָֽרֶץ. קָדוֹשׁ:

אדר והוד (שמו מפארים עדת חבלו) הוא פיוט מסוג קיקלר, שחובר על ידי רבי שמעון בן יצחק הגדול, כחלק מהקדושתא "אמרתך צרופה" הנאמרת במנהג אשכנז בשחרית של היום השני של ראש השנה.

מבנה הפיוט

אדר והוד ממוקם כ"פיוט ה'" בקדושתא, ולכן הוא בעל מבנה של "קיקלר". ה"קיקלר" בנוי ממחרוזות משולשות (כל אחת מורכבת משלוש צלעות חורזות), שבמקרה הזה מסודרות באקרוסטיכון אלפביתי. הפיוט מתחלק לגושים של שלוש מחרוזות, ולאחר כל גוש קוטעת את הרצף "מחרוזת קדוש". מחרוזת הקדוש גם היא מחרוזת משולשת, אך היא חורגת מהמחרוזות הרגילות באקרוסטיכון ובמבנה, ומסתיימת תמיד במילה "קדוש". בעוד בקיקלרים אחרים יש לעיתים רק מחרוזת קדוש אחת או שתים, שחוזרות לאחר כל גוש כרפרן, בפיוט הזה יש שבע סטרופות פזמון, אשר אינן חוזרות על עצמן.

בשלב מוקדם התקבל המנהג לומר את מחרוזות הקדוש, מלבד במקומן המקורי בתוך הפיוט, גם לפניו, ככותרות לפיוט. בדורות האחרונים, קהילות רבות מדלגות על הפיוט עצמו, ומסתפקות באמירת מחרוזות הקדוש המשמשות כותרת. כך, הפיוט המלא שתחילתו במילים "אדר והוד", הפך לפיוט המכיל רק שבע פזמונות, ומכונה "שמו מפארים".

תוכן הפיוט

נושאיו העיקריים של הפיוט, כמו פיוטים אחרים לראש השנה, הם ענייני מלכויות זכרונות ושופרות. גושי המחרוזות, ובהתאמה גם הפזמונות שלהם, עוסקים לסירוגין בשלושה נושאים אלה.

אמירת הפיוט

הפיוט הוא חלק מהקדושתא הנאמרת ביום השני של ראש השנה. הפיוט המקביל לו בקדושתא הנאמרת ביום הראשון, אדרת ממלכה, מזכיר את תקיעת השופר, ומאידך, הפיוט "אדר והוד" מזכיר בפירוש את ההימנעות מתקיעת שופר בשבת. לכן, כאשר היום הראשון של ראש השנה חל בשבת, ובאותו יום לא תוקעים בשופר, מחליפים את הפיוטים, ואומרים את "אדר והוד", המזכיר את איסור התקיעה בשבת, ביום הראשון, וביום השני אומרים את "אדרת ממלכה". עם זאת, את החלק ב"אדר והוד" המזכיר גם הוא תקיעת שופר ("עמוסיך תוקעים...") ואת הפזמון השייך לו ("שבח מגדל עוז...") מדלגים בשבת, ומשלימים אותם ביום השני.

לחן

לפיוט לחן מקובל בקרב יהודי אשכנז. הלחן שימש בשימוש משני בהרבה פיוטים שונים, בעיקר בתפילות ימים נוראים. כך למשל קיקלרים אחרים בתפילת יום הכיפורים, קטעי הסליחות מחי ומסי, מכניסי רחמים, מרן דבשמיא ושומר ישראל, הפיוט מלך עליון אל דר במרום, הקטע "יחדשהו" בברכת החודש של חודש אלול, ושיר המעלות לימים נוראים.
בנוסף, הלחן משמש גם לפיוט אנעים זמירות ומוכר בעיקר בשימוש זה.

הפיוט "שמו מפארים" הולחן על ידי גולן ואך ובוצע על ידי משפחת ואך בדיסק "פיסת חיים".

קישורים חיצוניים

• "אדר והוד" באתר בית לזמר העברי
• דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים - ראש השנה, הפיוט אדר והוד, באתר היברובוקס
• הפיוט שמו מפארים, באתר הפיוט והתפילה
• אדר והוד – חזן וקהל, באתר קול הלשון
• מידע על שמו מפארים עדת חבלו בקטלוג הספרייה הלאומית