שמורת המסרק

שמורת המסרק
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום מחוז ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′57″N 35°02′44″E / 31.7992453°N 35.0456303°E / 31.7992453; 35.0456303
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המסרק, שורת העצים למעלה מימין כפי שנראתה בשנים 1934–1939 משער הגיא
נוף בשמורת המסרק

שְׁמוּרַת הַמַּסְרֵק היא שמורת טבע בסמוך למושב בית מאיר.

השמורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השמורה קיבלה את שמה בזכות עצי אורן ירושלים הצומחים בפסגתה והמזכירים מרחוק צורה של מסרק לשיער הנעוץ בראשה. ככל הנראה הראשונים שנתנו לשמורה את שמה היו חברי הכשרה של הפלמ"ח שישבו בגבעת ברנר ויצאו לסיורים באזור. השמורה מאופיינת בצמחיית חורש ארץ ישראלי של עצים ירוקי עד כמו אלון מצוי ואלה (אלה ארצישראלית ואלת המסטיק), צמחים מטפסים כגון קיסוסית ועוד. בשמורה קיימים גם פרטים בודדים של אלת הכלאיים הנדירה.

כיפת המסרק בנויה מחוואר תצורת מוצא, אשר ממנו מתהווה קרקע רנדזינה - תשתית נוחה להתפתחות חורש האורנים. בתחילת שנות השבעים נמדד גילם של כמה מהאורנים המבוגרים ביותר בשמורה. המדידות נעשו על ידי קידוח בגזע העץ וספירת טבעות הצימוח העונתיות (דנדרוכרונולוגיה). אחדים מהעצים היו כבר אז בני יותר מ 150 שנה[1].

בתחום שמורת המסרק נמצא גם קבר שייח' אחמד אל עג`אמי. לפי וילנאי אל עג`מי היה הספר של הנביא מוחמד, אולם נראה כי אין בסיס לאגדה זו[2]. המקום שימש כמקום תפילה וסביבו נקברו תושבי הכפר הסמוך בית מחסיר שאת קבריהם ניתן לאתר עד היום ברחבי השמורה.

במלחמת העצמאות התנהלו קרבות עזים על השליטה ברכסים השולטים על הכביש לירושלים העובר בסמוך. במפות של לוחמי הפלמ"ח וההגנה סומנו פסגות הרכסים במספרים עוקבים ששימשו אותם בעת ניהול הקרבות. משלט מספר 1 היה בגבעה עליה ניצבת כיום האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, בסמוך לצומת שואבה. הפסגה של המסרק ובה קבר השיח הייתה משלט 17. כיבוש המסרק, משלט 17 והכפר בית מחסיר הסמוך נעשה על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח במהלך מבצע מכבי. השלט המוצב בשמורה מתאר את מהלך הקרבות.

בעת טיול בשמורה ניתן להבחין בשרידי תעלות הגנה, בעיקר בצידה הצפוני של השמורה, כמו גם במערכת בונקרים מבטון בפסגתה בסמוך לקבר השיח. אלה גם אלה שייכים לביצורי הגנה של תושבי בית מאיר שבעת מלחמת סיני (1956) נערכו להגנה היקפית סביב פסגת השמורה למקרה של הצטרפות ממלכת ירדן למלחמה. שרידים של ביצורים דומים ניתן למצוא גם בסמוך לצומת בר גיורא וישובים אחרים בהרי יהודה שנערכו להגנה בצורה דומה.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול המסרק - הרי יהודה, 1970

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם מרקוס
  2. ^ שמואל ואזנה, "מסרק ללא ספר", טבע וארץ כז/ 5 (תשמ"ב) עמ' 8–9)