שמונה קבצים
שמונה קבצים הם שמונה מחברות כתב יד מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנכתבו בין השנים תרס"ד-תרע"ט (1904–1919) הכוללות את רשימותיו ההגותיות של הרב קוק במגוון נושאים. מקבצים אלו לוקטו והורכבו חלקים נרחבים מספריו. כתבי היד נמסרו להעתקה על ידי הרב קוק לבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק ולרב דוד כהן ("הרב הנזיר") כדי שיערכו את כתבי הראי"ה. כמו כן, הכתבים הועתקו גם על ידי תלמידים אחרים.
שמונת הקבצים וההעתקות שלהם נשארו בכתב יד במשך עשורים רבים, ויצאו לאור לראשונה בשלושה כרכים בשנת תשנ"ט (1999). מהדורה חדשה של הקבצים בשני כרכים יצאה בשנת תשס"ד (2004). הספרים ראו אור מחדש בשנת ה'תש"פ על ידי מוסד הרב קוק בעריכת הרב משה צוריאל.
הרכב הקבצים וזמן כתיבתם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קובץ א' – כולל 903 פסקאות. כתוב במחברת שמינית גיליון, כריכה קשה, 200 דפים, כתוב בעט. נקרא גם קובץ קדום, פנקס מ"ז ופנקס א"י הגדול.
- קובץ ב' – כולל 261 פסקאות. הרב קוק התכוון להדפיסו בשם ערפלי טוהר[1], אך בעקבות מלחמת העולם הראשונה נעצרה ההדפסה ולא יצא לאור. נדפס לראשונה בשנת תשמ"ג על ידי מכון הרצי"ה. כתוב במחברת שמינית גיליון, 120 עמודים, כתוב בעט. נקרא גם קובץ א' (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום"), פנקס מ"ח וערפלי טוהר.
- קובץ ג' – כולל 267 פסקאות ב-58 דפים. נקרא גם קובץ ב' (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום") ופנקס מ"ט.
- קובץ ד' – כולל 133 פסקאות. כתוב במחברת שמינית גיליון, כולל 57 דפים, כתוב בדיו. הקובץ חסר את הכריכה האחורית וכתוב רק עד דף כ"ט, א'. שני הדפים הראשונים הם התחלה של חיבור בענייני טעמי מצוות (פרייה ורבייה וברית מילה) ולא נדפסו בשמונה קבצים. נקרא גם קובץ ב'־חצי, חצי קובץ ופנקס נ'.
- קובץ ה' – כולל 284 פסקאות. מחברת פוליו, כריכה קשה, צ"ב דפים. ארבעה דפים ראשונים שכנראה היו שייכים לבעלים קודמים נחתכו. חלקו כתוב בעיפרון ורובו בעיפרון "קופי" והוא קשה לקריאה. נקרא גם קובץ ג' (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום" ואת "קובץ ב'־חצי") ופנקס נ"א.
- קובץ ו' – כולל 291 פסקאות. מחברת פוליו, כריכה קשה, 146 עמודים. בדפים הראשונים והאחרונים רשומות רשימות מסחריות של בעלים קודמים. חלקו כתוב בעיפרון וחלקו בעיפרון "קופי" כחול והוא הקשה ביותר לקריאה מבין שמונת הקבצים. נקרא גם קובץ ד' (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום" ו"קובץ ב'־חצי") ופנקס נ"ב.
- קובץ ז' – כולל 223 פסקאות. בקובץ זה כשמונה דפים של "קולות קוראים" למען "הסתדרות דגל ירושלים" שנדפסו באגרות הראיה ולא בשמונה קבצים. מחברת בתבנית קוורטו, כריכה קשה, 248 עמודים. מיעוטו בעיפרון קופי כחול ורובו בעיפרון רגיל והוא נוח לקריאה. נקרא גם קובץ ה' (בחלוקה שאינה כוללת את "קובץ קדום" ו"קובץ ב'־חצי") ופנקס נ"ג.
- קובץ ח' – כולל 260 פסקאות. נכתב בלונדון בשונה מקבצים קודמים, הרב צבי יהודה מספר את הפסקאות באותיות עבריות ובדפיו האחרונים של הקובץ מנה את תוכנן בקצרה עד פסקה רל"ח. פנקס בן 100 דפים, מהם כתובים 73. כתוב בעט ונוח לקריאה. נקרא גם קובץ קטן ופנקס נ"ד.
שלושת הקבצים הראשונים נכתבו ביפו, בין עליית הרב לארץ בקיץ תרס"ד (1904) למלחמת העולם הראשונה בתרע"ד (1914). רובו של הקובץ הרביעי נכתב בארץ ישראל, המשכו בשווייץ בסט גאלן וסופו בירושלים (תרע"ט־1919). קובץ ה' נכתב בתקופה הראשונה בשווייץ. קובץ ו' נכתב בשנים תרע"ה-תרע"ו (1915–1916). בדף 27 של קובץ ז' מופיעה הערה בכתב הרב צבי יהודה: "כמדומני שעד כאן נכתב בשווייץ, ומכאן ולהלן בירושת"ו". קובץ ח' נכתב בלונדון בין השנים תרע"ו-תרע"ט.
פרסום הקבצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשנ"ט-1999 מהדורה מצומצמת בהיקף של כאלף עותקים נערכה והודפסה על ידי הרב יצחק שילת (שערך כבר בשנת תשמ"ג־1983 את קובץ "ערפלי טוהר"). בסופו של דבר הודפסו הקבצים בהפצה רחבה על ידי בעז אופן, תלמיד ישיבת רמת גן, וידידיה צוקרמן, אז תלמיד ישיבת פתח תקווה ונכדו של הרב אברהם צוקרמן. רבנים חשובים הביעו התנגדות לפרסום הקבצים באופן זה. לדבריהם, את דברי הרב קוק יש ללמוד מתוך כתביו הערוכים על ידי תלמידיו, ולימוד פסקאות נטולות הקשר אינו מאפשר בניין אמוני שיטתי בדברי הרב קוק, והסקת מסקנות חפוזה על פיהם עלולה להביא לשגיאות. הרב צבי טאו הגדיר זאת "גג ללא מעקה"[2]. לעומתם טענו המפיצים ורבנים אחרים[דרוש מקור] כי חובה לאפשר גישה לציבור הרחב עם כתבי הרב הגנוזים, וכי מצבם החומרי של הכתבים הולך ומחמיר באופן בלתי הפיך.
כתבים נוספים מכתב יד הרב קוק מתפרסמים בפנקסי הראי"ה וכן בסדרת קבצים מכתב יד קדשו וכן בחלקים בסדרת מאורות הראי"ה בהוצאת מכון הרצי"ה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נטעאל בנדל, שום דבר לא יעצור את התלמידים שהוציאו לאור את כתבי הרב קוק, כיפה (אתר אינטרנט).
- הרב שלמה אבינר, סדרת שיעורים בשמונה קבצים, באתר YouTube.
- אודי אברמוביץ', הפנקסים הנעלמים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אגרות הראיה ב, איגרת תרפז
- ^ גג ללא מעקה, באתר כיפה, ג' באלול תשע"ג
| כתבי הראי"ה | ||
|---|---|---|
| בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
| בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
| סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
| כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
| שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
| הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". | ||
