שמוליק בן-שלום
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, אין הפרדה בין עיקר וטפל (הוא לא הוגה דעות, אלא פרקטיקן).
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים, אין הפרדה בין עיקר וטפל (הוא לא הוגה דעות, אלא פרקטיקן). | |
 | |
| שמואל פרידמן בן שלום | |
| לידה | אפריל 1956 (בן 68) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | ישראל (נתיבות וירוחם) |
| השתייכות | אדמו"רי רוז'ין |
  | |
שמואל (שמוליק) אבא יעקב שמעון פרידמן בן-שלום (נולד באפריל 1956) מנהל את עמותות "מדרשת ביחד - ירוחם' ו'מגשימים ביחד בנתיבות".
בשנת 1989 סייע בהקמת פלוגת החבלה ההנדסית (פלחה"ן) נח"ל, יחידה חטיבתית שהוקמה לראשונה לחטיבת הנח"ל על ידי גרעין נח"ל ייחודי ששימש כגרעין נח"ל לעיירות פיתוח.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו היה הרב ד"ר ישראל פרידמן בן-שלום, שכיהן כראש ישיבת ההסדר אהבת ישראל בנתיבות, נצר לשושלת אדמו"רי רוז'ין, צאצא של האדמו"ר ישראל פרידמן מרוז'ין, נינו של האדמור מבוהוש ונכדו של האדמו"ר מפשקאן. אמו הייתה ציפורה לבית הגר (נפטרה בה'תשע"ט, 2019[1]), בתו של ה"אמרי חיים" מוויז'ניץ. הוריו הגיעו לארץ ישראל באמצע שנות הארבעים, ולמרות השקפתם הדתית הצטרפו לקבוצת המייסדים של קיבוץ רשפים, שהשתייך לתנועת השומר הצעיר.
שמואל בן שלום נולד בקיבוץ רשפים, ומאוחר יותר עבר עם משפחתו לקיבוץ סעד. שם משפחתו המקורי, פרידמן, עוברת על ידי אביו, בעת שירותו כשליח הסוכנות היהודית במרסיי, ל"בן שלום". מאוחר יותר, מתוך כבוד למסורת של בית רוז'ין, הוסיפו הרב ישראל וילדיו חזרה את השם "פרידמן" לשם "בן שלום". אחיו המבוגר הוא מנחם בן שלום, חוקר ומחבר הספר "חסידים וחסידות בתקופת בית שני ובתקופת המשנה" אשר מכהן כמרצה במכללת ספיר ובקמפוס האקדמי אחוה, ואחיו הצעיר הוא תא"ל הושע, ראש מכינה קדם-צבאית בית ישראל ומפקד חטיבת כרמלי במילואים[2] לשעבר, אשר כיהן גם כקמל"ר בצה"ל[3].
פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם גיוסו לצה"ל התנדב בן שלום לחטיבת הצנחנים והתקבל לסיירת צנחנים[4]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר שירותו עזר בהקמת קבוצות מעיירות הפיתוח שמאוחר יותר, היו אמורים לשוב לעיירתם ולתפוס בה תפקידי מפתח והנהגה. תפיסתו החברתית של בן שלום היא ייבוא בוגרים מאזורים מבוססים (בעיקר ממרכז ישראל) אל עיירות הפיתוח, לשם יצירת תנאים חברתיים נוחים להתפתחות צעירי העיירות. הגרעין הראשון, גרעין נח"ל שעלה לירוחם בשנת 1983, סימן את תחילת הדרך בתחום זה.
ישיבות ומדרשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרידמן הקים בשנת 1993 את ישיבת ההסדר בירוחם, ישיבה שנוסף לכך שהייתה מצע לגידול גרעין ההתיישבות בירוחם, מהווה פריצת דרך בתחום השילוב בין תורה ומעשה, ודרך לימוד עיונית יחד עם עיסוק חברתי. בשנת 2001 הקים את ישיבת "אהבת ישראל" (ישיבת ההסדר בנתיבות), בדומה לירוחם גם היא מהווה מצע לגידול הגרעין בעיר.
בן שלום הקים גם לנשים מסגרות חינוכיות מקבילות, הן את המדרשה לבנות שירות בירוחם ובנתיבות, אליה מגיעות בנות שירות לאומי המשרתות במקום (רובן משרתות במשך שנתיים), והן את מדרשת ערבות בנתיבות - מדרשה המיועדת לבוגרות שירות לאומי המעוניינות להעמיק בלימוד התורה ובפיתוח אישיותן. בשנת ה'תשס"ז הגרעין בירוחם הקים את הישיבה התיכונית "בלבב שלם" שבירוחם, שמדגישה אף היא את הפן החברתי.
השקפת עולמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן-שלום הוא בעל גישה חברתית הדוגלת בלקיחת אחריות אישית על עם ישראל מתוך מחויבות דתית. לשיטתו, המצוות המסודרת בסולם ערכים ברור ובראשן אמירתו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך- זה כלל גדול בתורה", כלומר הערבות ההדדית.
בן שלום אינו מרבה לפרסם את דעתו הפוליטית ברבים, אך בבחירות 2013 תמך בפומבי במפלגת "הבית היהודי" עקב מיקומו של אבי וורצמן במקום ריאלי ברשימתה. בתחום סירוב הפקודה של חיילים מקרב הציונות הדתית להשתתף בפינוי יישובים, הביע את דעתו הנחרצת נגד התופעה, שכן לשיטתו הדבר עלול להחריב את החברה הישראלית מבפנים. כמו כן, הביע בן-שלום את דעתו החיובית על ההתנתקות מגוש קטיף.
הוא סובר שהחינוך הציוני-דתי עולה על החינוך החילוני, וזאת על אף הליקויים הרבים שהוא מוצא בו, שבשלהם הקים את ישיבת ההסדר בנתיבות במטרה להוציא מחנכים ומורים שישפרו את רמת ואיכות הלימוד בישראל.
חינוך ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד החינוך בישיבות ההסדר ובמדרשות, מקיים בן שלום מערכי פעילות למוסדות חינוכיים רבים הבאים להתארח במדרשה בירוחם. לדעתו, שורש הבעיה בעיירות הפיתוח הוא עזיבת הגורמים החיוביים בעיירות והשארת הדור הצעיר ללא דוגמה אישית שתהווה להם מוטיבציה לחינוך נאות. לדבריו: "לילדים אין מוטיבציה כי אין להם מודלים לחיקוי. הגיבורים שלהם הם שחקני כדורגל או זמרים. בשביל להידמות להם לא צריך ללמוד. פה רק אוכלוסיות חזקות יכולות ליצור מוטיבציה".
בן שלום אף מכהן כחבר "מועצת החוקה בנגב" של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לאות הערכה על פועלו ותרומתו לחברה, נבחר שמואל בן שלום להיות אחד ממשיאי המשואות, בטקס הדלקת המשואות על הר הרצל, בליל יום העצמאות ה'תשס"ו (2006).
בשנת 2017 זכה בן שלום בפרס בן-גוריון על פועלו החברתי בנגב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עופר שיף, גם העגלה שלנו עמוסה, באתר הארץ, 5 במרץ 2006
- חלוץ דרומי - שמוליק בן שלום, מחולל המהפך הדתי בירוחם, בדרך לפרויקט הבא בנגב, ערוץ 7
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שימי שפר, דיין האמת: נפטרה אמו של האדמו"ר ה'ציוני', באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2019
- ^ מפקדי החטיבה לדורותיהם, מתוך אתר חטיבת כרמלי.
- ^ יעל ליבנת, אתר צה"ל, הקמל"ר הבא: אל"מ (מיל') הושע פרידמן, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 5 במרץ 2012.
- ^ אלעד ארדן, במעלה הכרמלי, מתוך במחנה, יוני 2008, חלק ב', פורסם באתר חטיבת כרמלי.
