שמואל זנוויל כהנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ד"ר כהנא (1970)

הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא (שז"ך; ה'תרס"וא' בתמוז ה'תשנ"ח; 190525 ביוני 1998) היה מנכ"ל משרד הדתות וכותב פורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל זנוויל כהנא נולד בעיר ורשה. אביה של אמו אסתר, הרב שמואל זנוויל קלפפיש, היה אב"ד ורשה. אביו, הרב שלמה דוד כהנא, שהחליף אותו בתפקיד זה, היה מרבניה של העיר במשך חמישה עשורים ואחר-כך היה רבה של העיר העתיקה בירושלים עד שנת תש"ח[1].
כהנא למד בבית המדרש לרבנים תחכמוני וקיבל סמיכה מאת הרב משה סולובייצ'יק. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת מיר. בהמשך למד באוניברסיטת לייז' וסיים שם בהצטיינות דוקטורט בלימודי המזרח.

לאחר שובו לוורשה, החל להרצות במכון למדעי היהדות שבעיר. במקביל, סייע בהקמת רשת בתי הספר "יבנה" וישיבה חקלאית "בית שמואל".

ב-1940 עלה לארץ ישראל עם הוריו ורעייתו הינדה, והתמנה למרכז הסתדרות הפועל המזרחי. היה חבר הסיעה המרכזית "תורה ועבודה" של הפועל המזרחי, בראשות משה שפירא[2]. היה חבר הוועד הלאומי, הקונגרס הציוני העולמי והנהלת קול ישראל.

שימש כמנכ"ל משרד הדתות במשך כ-20 שנה, דבר שזיכה אותו בתואר מנכ"ל המשרד הממשלתי הוותיק ביותר[3]. עסק במיוחד בפיתוח המקומות הקדושים בארץ ישראל[4][5], ובכללם יזם את הקמת מרתף השואה על הר ציון בירושלים. כאשר הרב יעקב משה טולידאנו נתמנה לשר הדתות הוא ביקש להחליף את כהנא איש המפד"ל, אולם נמנע מכך בעקבות לחצים שהופעלו עליו בין השאר על ידי הרבנים הראשיים ולאחר שכהנא הבהיר שישתף עמו פעולה[6][7].

הוכתר בידי הרבנות הראשית לישראל כרב הראשי ליהדות פרס, כדי שיוכל לארגן ענייני אישות עבור יהודי פרס.

בשנת ה'תשמ"ח (1988) הוכתר בתואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

בשנת 1936 (תרצ"ו) נישא להינדה[8]. בתו היחידה, נחמה, נשואה לד"ר גבריאל חיים כהן מירושלים.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של כהנא נקרא בירושלים הרחוב העולה אל הר ציון ואל מרתף השואה, "מעלה שז"כ".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל זנוויל כהנא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.