שמואל אחיטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל אחיטוב
לידה 6 בפברואר 1935 (בן 89)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון. חתן פרס ישראל לחקר המקרא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל אחיטוב נולד בתל אביב ולמד בתלמוד תורה בראשון לציון. עשה את לימודיו התיכוניים בבית הספר תיכון עירוני ד' בתל אביב ובמדרשיית נועם בפרדס חנה. בשנת תשי"ח החל ללמוד היסטוריה של עם ישראל ומקרא באוניברסיטה העברית. נושא עבודת התזה שלו לתואר המוסמך, אותה עשה תחת הנחייתם של הפרופסורים אברהם מלמט ובנימין מזר, היה "קווים לכלכלת כנען בתקופה הכנענית המאוחרת על-פי תעודות מצריות". הוא קיבל את תואר הדוקטור בשנת תשל"ט 1979. נושא הדיסרטציה שלו היה "הרשימות הטופוגרפיות המצריות בזיקתן לתולדות ארץ-ישראל בתקופת המקרא".

עוד בזמן לימודי התואר השני החל שמואל אחיטוב לעבוד באנציקלופדיה המקראית, תחילה ככותב ערכים, בשנת תשכ"ד התמנה למזכיר המערכת ואחר כך היה העורך המרכז של האנציקלופדיה. לאחר השלמת מפעל האנציקלופדיה ייסד סדרת ספרים בחקר המקרא בשם "ספריית האנציקלופדיה המקראית".

אחיטוב הוא עורך הסדרה מקרא לישראל, פירוש מדעי למקרא בעברית שנכתב בידי חוקרים שונים (עריכת הסדרה נעשתה בצוותא עם משה גרינברג עד פטירתו). במסגרת סדרה זו גם כתב פירושים לספרים יהושע (תשנ"ו), הושע (תשפ"ב), חבקוק וצפניה (תשס"ו).

שמואל אחיטוב מלמד במחלקה למקרא ולמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון החל משנת תשל"ד וכיהן בתפקיד ראש המחלקה. בשנת תשל"ד הקים את הוצאת הספרים של האוניברסיטה, אותה ניהל עד 1989. אחיטוב הוציא מחדש את סדרת הספרים "באר-שבע", היוצאת מטעם המחלקה למקרא ולמזרח הקדום ובמסגרת זו יצאו עד 2011 תשעה עשר כותרים, שהאחרון מביניהם (כרך י"ט) מתעד דברי כינוס לכבודו לרגל פרישתו.

ספר יובל לכבודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבל את פרס ישראל לחקר המקרא לשנת תשע"ה (2015).[1]

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים:

  • ספר ירושלים. ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ז 1987.
  • לימודי ארץ ישראל: תוכנית בחירה לחטיבה העליונה בבית הספר הכללי/ חברי הוועדה שחיברה את התוכנית שמואל אחיטוב ואחרים. ירושלים: משרד החינוך והתרבות, תשנ"ג 1993.
  • אסופת כתובות עבריות: מימי בית-ראשון וראשית בית-שני. ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ג 1992, (ספריית האנציקלופדיה המקראית; 007).
  • הכתב והמכתב: אסופת כתובות מארץ-ישראל וממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון. ירושלים: מוסד ביאליק, 2005, (ספריית האנציקלופדיה המקראית; כא).[2]
  • בסדרת מקרא לישראל:
    • יהושע עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב. תל אביב וירושלים תשנ"ו.
    • נחום עם מבוא ופירוש מאת מרדכי כוגן. חבקוק עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב. צפניה עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב. תל אביב וירושלים תשס"ו.
    • הושע עם מבוא ופירוש מאת שמואל אחיטוב, תל אביב וירושלים, תשפ"ב.

מאמרים:

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פירוש על ספר במדבר מאת יעקב שלום ליכט. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשמ"ה 1985-תשנ"ה 1995.
  • מחקרים בארכאולוגיה של נוודים בנגב ובסיני, עורך שמואל אחיטוב. ירושלים: רשות העתיקות והוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשנ"ח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הקדמה", צפורה טלשיר, שמיר יונה, דניאל סיון, תשורה לשמואל: מחקרים בעולם המקרא, עמ' 2-1.
  • נדב נאמן, "[על] שמואל אחיטוב, "הכתב והמכתב; אסופת כתובות מארץ-ישראל וממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשון" (תשסה)", ציון עב, ב (תשסז 2007) 230-225. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]