שם עולם

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שם עולם
מידע כללי
סוג מרכז חינוך ותיעוד בנושא השואה
כתובת כפר הרא"ה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים הרב אברהם קריגר
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1998
קואורדינטות 32°23′18″N 34°54′44″E / 32.388261°N 34.912298°E / 32.388261; 34.912298
www.shemolam.org.il
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המרכז הבינלאומי שם עולם הוא מרכז מחקר תיעוד וחינוך בנושא השואה.

מרכז שם עולם שנמנה עם קהילת מוסדות החינוך וההנצחה העוסקים בתיעוד ובחקר תקופת השואה, הוקם בשנת 1998 בכפר הרא"ה על ידי הרב אברהם קריגר[1], בראש העמותה עמד הרב אברהם צוקרמן, ראש ישיבות בני עקיבא. לאחר פטירתו החליפו פרופסור סטיב ברנר.[דרוש מקור]

עיקר עיסוקו של המרכז עוסק בחשיפת עוצמות הרוח של העם היהודי בתקופת השואה, מתוך מטרה לראות ולהבין את השואה מנקודת מבט יהודית והצלת זיכרון השואה. המרכז מתמקד בהנחלת השואה לדור העתיד, תוך שימוש בכלים חדשניים ובדגש על סוגיות זהות והתמודדות שעולות מתקופת השואה.

המרכז מקיים מדי שנה כנסים בינלאומיים בישראל ומחוצה לה וכן שותף בכנסים העוסקים בתחום חקר השואה ברחבי העולם.

פעילות המרכז ומחלקותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת התיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת התיעוד פועלת לאיסוף חומרים ומסמכים היכולים להצביע על עוצמות הרוח שגילה העם היהודי בתקופת השואה. למחלקה זו עובדים בחו"ל העוסקים באיסוף תמידי של חומרים ועובדי ארכיון בארץ, הבונים תשתית מחקרית לתחום מיקודו דרך איסוף ארכיוני. ממצאים אלו עומדים לרשות חוקרי "המרכז" ולרשות הציבור .

בין הממצאים: סידור ועליו כתובה בדם צוואתו של יהודי שאשתו ובתו נרצחו וכל שהוא מבקש הוא נקמה. וכן סכין לחיתוך חלה שהשתמשו בה למול תינוק שנולד מספר ימים קודם לכן, ככל הנראה בין יום לארבעה ימים, לפני שנשלח עם הוריו להשמדה (ההערכה היא כי התינוק כבר היה מת בשעה שנימול). שלדו של התינוק נמצא מתחת לגרם המדרגות בדרך למסדרון שהוביל למשאיות המוות.

בשנת 2019–2020, במהלך ביצוע עבודות הריסה בגטו ורשה, התגלו עשרה זוגות תפילין מוחבאים. שליחי "שם עולם" העבירו אותם בחשאי לישראל לחיטוי ושימור במכון[2]

באוגוסט 2021, נחשף כי, נמצא קבר אחים וקברים נוספים במחוז חלם, בעיירה היהודית ויסלוביץ, הידועה כעיירה שנכחדה בתקופת השואה, ורק בית הכנסת נשמר בה, ומשמש כמעין מוזיאון. כוונת המרכז להקים במקום מצבה לזכר הנספים.[3].

מחלקת החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המחלקה לשנות את זווית הראייה על השואה לתלמידים, סטודנטים, צעירים ומבוגרים מבוגרים בישראל ומחוצה לה.

במסגרת פעילות מחלקה זו המרכז משתתף בהכנות שונות לקראת יציאתן של משלחות רבות למסע לפולין, כגון ימי עיון וסמינרים לתלמידי כיתות י"א-י"ב, פעילות לתלמידי חטיבות הביניים, מסע מעגלים, פרויקט בר מצווה, פרויקט "מעגלים, זמן ומקום" למשלחות נוער מחו"ל. בנוסף עורך המרכז השתלמויות מורים שנתית בכפר הרא"ה, בעפולה ובמקומות נוספים, השתלמויות למורים מלווים למסעות פולין, קורס למדריכי משלחות נוער חו"ל ל"מסע פולין", השתלמויות לקבוצות מבוגרים וכן קהילות לומדות ועוד.

מחלקת המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחלקה זו מעבדים את החומרים השונים המשמשים למחקרי המרכז. במחלקה עובדים מתחומים שונים, תחום הכתיבה והעיבוד, וכן מרצים מהשורה הראשונה המגיעים מתחומי ההיסטוריה והחינוך. בנוסף עוסקת המחלקה בכתיבה לגיל הרך.

מפרסומי המרכז[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת מרכז שם עולם פועל אגף ההוצאה לאור שבאמצעותו רואים אור ספרי עדות וערכות חינוכיות העוסקות במגוון נושאים של עולם הרוח והאמונה בשואה.

בנוסף, "המרכז" מוציא לאור חוברות - ערכות חינוכיות בנושא "הנהגה רבנית בשואה". ערכות אלו מתמקדות במנהגים רוחניים שפעלו במהלך השואה, ביניהם: הרב יוסף צבי קרליבך מהמבורג-גרמניה, הרב יצחק ניסנבוים מורשא-פולין, חסידות גור ומנהיגה בשואה ורב ד"ר ליאו בק מגרמניה.

הפרויקט המוזיקלי "שם עולם 2019"[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם עולם 2019 הוא פרויקט מוזיקלי שהופץ ביום השואה תשע"ט לציבור הרחב כאלבום דיגיטלי הכולל 10 שירים.

מחלקת המחקר של המרכז הבינלאומי "שם עולם", איתרה עשרות שירים וסיפורים שנכתבו בגטאות ובמקומות מסתור במהלך השואה. הטקסטים משקפים איך חיו בזמן השואה (בניגוד לשיח המסורתי המתייחס למוות), מספרים על מערכות היחסים שהתעוותו בשואה, ומראים איך היצירה נטעה אמונה ותקווה לחיות.

בפרויקט השתתפו: גיא ויהל, נינט טייב, נועה קירל, דיקלה, מוש בן-ארי, ישי לוי, לי בירן, נסרין קדרי, יונתן רזאל, אפי נצר, בן שופן, דורון פלסקוב, יוסי מזרחי. אביב גפן הוא המנהל האמנותי. משה קלוגהפט שכתב ויזם את הפרויקט ועומרי אגמון שהלחין והפיק מוזיקלית.

דירקטוריון המרכז וחוג הידידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הדירקטוריון בעמותת שם עולם:

  • יו"ר: פרופ' סטיב ברנר
  • הרב אברהם קריגר
  • הרב משה חבה
  • הרב דוד הורביץ
  • צבי צביבל
  • צבי אייגנר
  • יצחק פישר
  • עזרא הרטמן

למכון חוג ידידים בארץ ובראשו יהורם גאון ובנוסף חוג ידידים בניו יורק ובלוס אנג'לס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב אברהם קריגר הוא בן לניצולי שואה, בוגר ישיבת כרם ביבנה ובעל הסמכה לרבנות אשר שימש כר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרואה במשך למעלה מ-15 שנה, דוקטורנט ובעל M.A. מאוניברסיטת חיפה בתחום תולדות עם ישראל בעת החדשה. מאמריו ומחקריו פורסמו בבמות חשובות בישראל ומחוצה לה.
  2. ^ 76 שנים אחרי: בונקר סודי נחשף בגטו ורשה, באתר ערוץ 7
  3. ^ בעקבות חשיפת קבר האחים: "גילינו בחצר הזאת קברים נוספים", באתר ynet, 19 באוגוסט 2021