שניאור זלמן צייטלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שלמה צייטלין)
שניאור זלמן צייטלין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 במאי 1892
כ"ג באייר תרמ"ו
צ'אשניקי, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בדצמבר 1976 (בגיל 84)
ז' בטבת תשל"ז
פילדלפיה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק ישיבה יוניברסיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שניאור זלמן צייטליןאנגלית: Solomon Zeitlin, ברוסית: Шломо Цейтлин [שלמה צייטלין][1]; ‏כ"ג באייר תרמ"ו[2]/ 28 במאי 1886 או 31 במאי 1892 צ'שניקי בלארוסיהז' בטבת תשל"ז/ 28 בדצמבר 1976, פילדלפיה, ארצות הברית) היה היסטוריון יהודי שעסק בעיקר בתקופת בית שני ובנצרות המוקדמת.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צייטלין למד בדווינסק וסנקט פטרבורג. הוא למד באקדמיה של הברון גינצבורג, ובאותה תקופה התיידד עם שניאור זלמן שזר[3], והם התגוררו באותה חדר-פנימייה[4].

ב-1904 קיבל סמיכה. את הדוקטורט שלו בנושא מגילת תענית כמקור לכרונולוגיה והיסטוריה בתקופות ההלניסטית והרומית כתב בבית המדרש לרבנים בפריז. אחרי מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית וקיבל דוקטורט מדרופסי קולג' בפילדלפיה.

חיבורו, "The Rise and Fall of the Judean State" (עלייתה ונפילתה של מדינת יהודה), משמש עד היום כספר היסטוריה בסיסי על תקופת בית שני וחומר קריאה הכרחי לכל אחד שרוצה ללמוד על מקורותיה ולידתה של הנצרות.

צייטלין לימד בדרופסי קולג' מ-1917 לפני כן לימד בישיבה יוניברסיטי בניו יורק. ב-1919 הצטרף, יחד עם לוי גינצבורג, ישראל דוידסון, ישראל פרידלנדר ואלכסנדר מרכס לצוות המורים בבית המדרש לרבנים בניו יורק. אחרי מותו של כורש אדלר ב-1940 היה צייטלין עורך "Jewish Quarterly Review". הוא מילא תפקיד זה עד מותו. בנוסף להיסטוריה הוא לימד גם תלמוד. רבנים רבים באזור פילדלפיה היו תלמידיו. הוא לא נישא מעולם.

ד"ר צייטלין עורר מחלוקת כאשר הצהיר שהוא לא מאמין שמגילות מדבר יהודה הן מתקופה קודמת לנצרות. הוא סבר שהן מן המאה השישית או המאה השביעית[5]. בין נושאי מחקריו היו ראשית הנצרות, כתביו של יוספוס פלביוס, וספרות יוונית ורומית ובקשר שלהן למקורות התלמודיים. צייטלין היה פעיל בוויכוח הספרותי עם פרופסור ארנולד טוינבי בקשר לתביעות היהודים על ארץ הקודש. הוא כתב הרבה על שאלת מיהו יהודי.

מבחר מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Who Crucified Jesus?, New York: (Harper & Brothers, Publishers), 1942, 1947
  • Maimonides - A Biography, New York: (Bloch Publishing Company), 1955
  • The Rise and Fall of the Judean State: A Political, Social and Religious History of the Second Commonwealth. New York: Jewish Publication Society of America, 1967.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם Solomon באנגלית, ו-'שלמה', הם צורות של השם היידי: זלמן (אנ')
  2. ^ התאריכים העבריים, ע"פ ערכו בלקסיקון הספרות העברית החדשה
  3. ^ גרשם שלום, ימי נעורים עם ז. רובשוב
  4. ^ מרדכי ניומן, דוקטוראט שהוחסר, מעריב, 14 באוקטובר 1974
  5. ^ כתבה על שלמה צייטלין במלאת 50 שנות הוראה, 1975