שלמה נאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה נאה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 באוקטובר 1954 (בן 69)
ענף מדעי מחשבת ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
תלמידי דוקטורט יאיר פורסטנברג
פרסים והוקרה פרס מיכאל ברונו (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלמה נאה (נולד בכ"א בתשרי תשט"ו, 18 באוקטובר 1954) הוא פרופסור מן המניין בחוגים לתלמוד ולמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה נאה למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתלמוד וללשון העברית. בשנת תש"ן הגיש את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה בנושא "לשון התנאים בספרא על-פי כתב-יד וטיקאן 66".

מכהן כמרצה בחוגים לתלמוד ולמחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים – בחלק מהשנים כראש החוג לתלמוד – וכן שימש ראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה. משמש עמית במכון שלום הרטמן בירושלים.

בשנת תשנ"ט נבחר לחבר-יועץ של האקדמיה ללשון העברית, ובשנת תשס"ה נבחר לחבר מלא. בשנים תשס"ה-תשע"ב שימש יו"ר ועדת המינוח המרכזית.

משפחתו המורחבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה נאה נולד למשפחת רבנים וחוקרי תלמוד. אֶחָיו הם חוקר הלשון והתלמוד אלחנן נאה, והרב אלעזר נאה, רב היישוב קשת שברמת הגולן.[1][2]

סבו הרב יצחק נאה היה אח של הרב אברהם חיים נאה (הגרא"ח נאה), שבנו ברוך הוציא מהדורה מדעית תורנית על חלק ממסכת פסחים.[3] משפחה זו שכלה את אחד האחים שנרצח באזור שער הגיא בגיל 8, באלול תרצ"ט, כשחזרו מטבריה, מחתונתו של ברוך.[4].

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רשימת המאמרים של שלמה נאה באתר רמב"י
  • "אין אם למסורת, או: האם דרשו התנאים את כתיב התורה שלא כקריאתו המקובלת?", תרביץ סא (תשנ"ב), עמ' 401–448.
  • "מבנהו וחלוקתו של מדרש תורת כוהנים: (א) מגילות (לקודיקולוגיה התלמודית הקדומה)", תרביץ סו (תשנ"ז), עמ' 483–515; "(ב) פרשות, פרקים, הלכות", תרביץ סט (תש"ס), עמ' 59–104.
  • "סדרי קריאת התורה בארץ ישראל: עיון מחודש", תרביץ סז (תשנ"ח), עמ' 167–187.
  • "אומנות הזיכרון, מבנים של זיכרון ותבניות של טקסט בספרות חז"ל", מחקרי תלמוד ג (תשס"ה), עמ' 543–589.
  • "על המחזור השבע-שנתי של הקריאה בתורה בארץ ישראל", תרביץ עד (תשס"ה), עמ' 43–75.
  • "שתי הערות למילון התלמודי: על צל"ל ועל נו"ל", לשוננו לעם נו (תשס"ז), עמ' 43–52.
  • "על כתב התורה בדברי חז"ל, (א) המסורת על החלפת הכתב בימי עזרא, לשוננו עא; (ב) תעתיקים וקוצים", לשוננו עב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כרמית ספיר־ויץ, תלמוד אוניברסלי, מקור ראשון, מוסף "שבת", 16 באוגוסט 2013, ריאיון עם אלחנן נאה
  2. ^ על חוקר הלשון, התלמוד והיהדות אלחנן נאה (אתר ע-ברית)
  3. ^ ברוך נאה המחבר של גמרא שלמה (אתר מאמרי טוביה פרשל)
  4. ^ דף לזכר שניאור זלמן דובער, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה