שלמה להט

שלמה להט
לידה	9 בנובמבר 1927; י"ד בחשוון ה'תרפ"ח; ברלין, רפובליקת ויימאר
פטירה	1 באוקטובר 2014 (בגיל 86); ז' בתשרי ה'תשע"ה; תל אביב-יפו, ישראל
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
תאריך עלייה	נובמבר 1933
מדינה	ישראל
כינוי	צ'יץ'
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
בן או בת זוג	זיוה להט
צאצאים	דן להט
השתייכות	ההגנה; צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1944–1973 (כ־29 שנים)
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד חטיבה 7; מפקד עוצבת סיני; ראש אגף כוח אדם;
פעולות ומבצעים
	מלחמת העצמאות; מבצע קדש; מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה
תפקידים אזרחיים
	1974–1993; (כ־19 שנים)
	→ יהושע רבינוביץ רוני מילוא ←

ערך זה עוסק בראש עיריית תל אביב-יפו ואלוף בצה"ל. אם התכוונתם לסגן מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל-על, ראו שלמה להט (לנדאו).

המונח "צ'יץ'" מפנה לכאן. לערך העוסק בזמר, ראו צ'יץ' וצ'ונג.

שלמה להט (9 בנובמבר 1927, ברלין – 1 באוקטובר 2014, תל אביב), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 1974–1993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל.

קודם לכן שימש בתפקידים פיקודיים רבים ב"הגנה" ובצה"ל, ופרש בדרגת אלוף לאחר שכיהן כמפקד הכוחות המשוריינים בסיני וכראש אכ"א.

עסק ביזמות עסקית, תרם חלק ניכר מזמנו לפעילות ציבורית, שהבולטת שבהן היא עידוד פעילות תמיכה בתהליך השלום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להט נולד בשם שלום לינדנֶר (Salo Lindner) ב-1927 בברלין בירת גרמניה במשפחה יהודית אמידה, בנם של רוזה (רחל)^[1] ומקס לינדנר, בעליו של מפעל טקסטיל. בנובמבר 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתיישב עמם במושבה רחובות. שם התגוררו בדירה קטנה, אמו עבדה בניקיון בתים ואביו היה נהג משאית.^[2] למד בתיכון דה שליט ברחובות, ולאחר מכן בגימנסיה הרצליה בתל אביב.^[3] הכינוי צ'יץ' דבק בו כילד בן שמונה במושבה, בעקבות משחק משיכת חבל שבו צעק בגרמנית "ציהן, ציהן!" (ziehen, "משוך!"), לאוזני חבריו, שלא הבינו.^[4]

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

להט היה פעיל ב"שומר הצעיר" ובגדנ"ע. ב-1944 הצטרף לשורות "ההגנה", ומ-1946 שירת במנגנון הקבע שלו. במהלך מלחמת העצמאות שירת בגדוד 52 של חטיבת גבעתי, כמפקד מחלקה ולאחר מכן כסגן מפקד פלוגה ב', שהגנה על משלט עיבדיס מול הצבא המצרי. בקרב זה החליף צ'יץ' את דב אלדובי, מפקד הפלוגה שנפצע. ב-26 בפברואר 1948 פיקד על כוח שנשלח לפוצץ את בית אבו ג'אבן, פעולה בה נהרגו 15 ערבים. בליל 15–16 במאי פיקד על פינוי המושבה הרטוב, על כל תושביה, לכפר אוריה. כמפקד פלוגה השתתף גם בקרב על כיבוש משלטי חוליקאת במבצע יואב. בספרו של אבא קובנר "פנים אל פנים" תואר להט בדמותו של צביק.^[5]^[6]

לאחר קום המדינה המשיך בשירותו הצבאי, ובמסגרתו למד בבית הספר למפקדי גדודים בצה"ל תחת פיקודו של יצחק רבין, ומשם עלה בשרשרת הפיקוד ומילא תפקידים בכירים בצה"ל ובהם "מפקד הר הצופים" (1953), מפקד גדוד 52 בחטיבת גבעתי ומדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. בהמשך שימש סגן מפקד חטיבת גולני ופיקד על כוח במבצע חרגול, פשיטה כנגד הכפר הסורי תאופיק. בשנים 1962-1965 שימש מפקד חטיבה 14, ובשנים 1965-1966 היה מפקד חטיבה 7 בשריון.^[7] בהמשך שימש סגן מפקד גייסות השריון וראש מטה פיקוד המרכז. במהלך שירותו הצבאי למד במשך שלוש שנים משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, אולם הפסיק לימודים אלה לטובת לימודים במכללה לפיקוד ולמטה (אנ') של צבא ארצות הברית בפורט לוונוורת' שבקנזס, ארצות הברית, שאותם סיים בהצלחה.

ב-1967, עם תום מלחמת ששת הימים וכיבוש ירושלים, מונה למושל ירושלים.^[8] ביוזמה משותפת שלו ושל סגנו, סגן-אלוף שמואל אלבק, עם ראש עיריית ירושלים טדי קולק, נהרסה שכונת המוגרבים הצמודה לכותל המערבי והוכשרה לרחבת התפילה הגדולה המוכרת כיום.

באפריל 1969, בעיצומה של מלחמת ההתשה, מונה למפקד אוגדת סיני (אוגדה 252). למרות ההפגזה היומיומית של כוחות ארטילריה מצריים, בחר צ'יץ', כמפקד האוגדה, להמליץ שלא לתקוף את המצרים בעוצמה רבה מדי, על מנת שלא להרחיב את מעגל העימות.^[9] באוגוסט 1969 הועלה לדרגת אלוף.^[10] ביולי^[11] 1970 מונה לראש אכ"א (אגף כוח האדם) במטה הכללי, תפקיד שמילא עד ספטמבר 1972.

ראש עיריית תל אביב-יפו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת היכרותו של להט עם העיר תל אביב הייתה בנעוריו, עת למד בגימנסיה הרצליה שבעיר. עם פרישתו מצה"ל בראשית שנת 1973 הצטרף למפלגה הליברלית, שבאותה שנה הקימה עם מפלגות נוספות את הליכוד. בחודש דצמבר של אותה השנה התמודד מטעם מפלגת הליכוד על ראשות העיר תל אביב-יפו, ובפברואר 1974 נבחר לראשות העיר, תפקיד שאותו מילא עד נובמבר 1993, כשבשלוש הקדנציות הנוספות שלו (ב-1978, ב-1983 וב-1988) נבחר בבחירות ישירות.

בבחירות האחרונות שבהן רץ, ב-1989, זכה ב-55% מהקולות לעומת 19% של יריבו נתן וולוך. רשימת הליכוד במועצה השיגה 12 מושבים מול 8 מושבים שהשיגה רשימת המערך.^[12]

בתקופת כהונתו כראש העיר תל אביב פעל להט להפיכתה למרכז תרבותי ותיירותי תוסס. עם פעולותיו נמנות:

פתח ב-1974 את תל אביב יפו לתרבות בערבי שבת ושבת. הוא איפשר לפתוח שני בתי קולנוע בערב שבת - "אלנבי" ו"צפון" - ובכך פיצל את הפגנות הנגד של החרדים נגד הפתיחה והחליש אותן.
הקמת קרן תל אביב לפיתוח, שגייסה מאות מיליוני דולרים מתורמים לעזרה מיוחדת עבור שכונות מצוקה.
הקמת טיילת תל אביב יפו לאורך רצועת חוף תל אביב-יפו (שחלק ממנה נקרא על שמו עוד בחייו).
בניית ופתיחת המשכן לאמנויות הבמה, מרכז סוזן דלל, הסינמטק וכן מתנ"סים בכל רחבי העיר ובמיוחד בשכונות המצוקה.
ייזום רעיון ה"פארקונצרט", ששימש כדגם לקונצרטים זהים במקומות רבים בישראל ומחוצה לה.
ייזום, טיפוח והקמת פרויקט שיקום השכונות לשיפוץ שכונות מצוקה, פרויקט שכלל גם סיוע ודאגה לקשישים ולמשפחות נתמכות סעד, ולשינוי ושיפור מערכות החינוך בשכונות אלו.
הקמת כיכר אתרים בשנת 1975.
הגבהת כיכר דיזנגוף בשנת 1978, והצבת הפסל הקינטי "אש ומים" בראשה.
סגירת גן החיות של תל אביב ושילובו עם הספארי ברמת גן בשנת 1980.

ב-1991, בזמן מלחמת המפרץ, בעת שחלק גדול מתושבי תל אביב עזבו את העיר בשל פחד מפגיעת טילים, הצהיר להט: "מי שעורק מתל אביב עורק גם מהמולדת",^[13] ודבריו עוררו ויכוח ציבורי.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תקופת כהונתו כראש עיריית תל אביב-יפו עסק להט בפעילות ציבורית ענפה, הוא היה חבר בעמותות רבות ושותף למיזמים במגוון רחב של נושאים, לדוגמה:

בשנת 1985 הקים בצוותא עם יוסף לפיד את מפלגת המרכז הליברלי. הביע עמדות יוניות, קרא למשא ומתן עם אש"ף והחזרת הגולן תמורת שלום.^[14] להט יועד לעמוד בראש רשימת המפלגה לכנסת, אולם בספטמבר 1986 הודיע שלא הצליח לעורר תמיכה רחבה במפלגה, ועל כן לא ימשיך לעמוד בראש הנהלת המפלגה,^[15] אלא ימשיך להתמודד על ראשות העירייה ברשימת הליכוד.^[16]
בשנת 1986 שימש כיו"ר מבצע "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן
בשנת 1987 נמנה עם מקימי תיאטרון יידישפיל
בשנת 1988 נמנה עם מקימי רשות נחל הירקון ושימש כיו"ר שלה
בשנת 1995 הקים את עמותת קרן יד ושם שמטרתה לגייס תרומות ליד ושם
חבר הוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית.

בשנת 1995 ארגן את "עצרת השלום" בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, שבה נרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין^[17] הוא חתם על הסכם ז'נבה ב-2003 וב-29 באפריל 2004 חתם על מכתב תמיכה של בכירי מערכת הביטחון בתוכנית ההתנתקות, הקובעת שהתכנית חיונית לביטחון ישראל^[18]. בנוסף הוא היה חבר המועצה הציבורית של ארגון יש דין: ארגון מתנדבים לזכויות אדם.

בשנת המאה לייסוד תל אביב, 2009, נבחר להשיא את אחת משתים עשרה המשׂואות בהר הרצל ביום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל, לציון תרומתו לבניין העיר תל אביב.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להט התגורר בצפון תל אביב. היה נשוי עד מותו לזיוה לבית פריצקר, ספרנית שניהלה במשך שנים את הספרייה למדעי החברה ולניהול באוניברסיטת תל אביב. בנם דן להט הוא עורך דין שנבחר לכהן כחבר במועצת העיר תל אביב יפו מטעם מפלגת הירוקים בבחירות של 2008. בן נוסף הוא אבנר להט.

להט היה קרוב משפחתו של יצחק רפאל, ממנהיגי המפד"ל, חבר הכנסת ושר הדתות.^[19]

כחמש שנים לפני מותו חלה במחלת אלצהיימר,^[17] אך הוסיף לבקר באירועי תרבות עד סמוך למותו. הוא נפטר, לאחר שאושפז עקב זיהום חמור, ב-1 באוקטובר 2014, בגיל 87. נקבר בבית הקברות טרומפלדור בעירו.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2016 נקרא משכן האופרה הישראלית במשכן לאומנויות הבמה בתל אביב על שמו.
הטיילת בתל אביב נקראת על שמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק צ'יץ'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה להט באתר עיריית תל אביב-יפו
ביוגרפיה מצולמת של שלמה להט
אריה חשביה, האלוף של סיני, דבר, 8 באוגוסט 1969
מידע על שלמה להט בקטלוג הספרייה הלאומית
שמשון עופר, אלוף שלמה להט הפורש מסכם מלחמת ההתשה: היתה זו המלחמה הקשה ביותר מבחינת כמות האש שירדה והאבדות שספגנו, דבר, 1 בספטמבר 1972 (עם סיום תפקידו כראש אכ"א)
דב גולדשטיין, ספל קפה עם שלמה (צ'יץ') להט, ראש העיריה המיועד של תל-אביב, מעריב, "ימים ולילות", 11 בינואר 1974, המשך
ניבה לניר-פלבסקי, על החיים ועל המוות ועל הלשון: דיוקן: שיחה עם שלמה (צ'יץ') להט, ראש עיריית תל-אביב, דבר, 7 בינואר 1983, המשך
שלמה להט, טוראי יהושע בורגין ז"ל, סיפורו של שלמה להט (ציץ') (אורכב 06.10.2014 בארכיון Wayback Machine), באתר מועצה אזורית בני שמעון
יואב גינאי משוחח עם שלמה להט בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
שלמה להט (1927-2014), דף שער בספרייה הלאומית

עם מותו:

עופר אדרת, אילן ליאור, מת שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר תל אביב המיתולוגי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
גלעד מורג, ראש העיר ת"א לשעבר שלמה להט הלך לעולמו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2014
דנה ירקצי ומור שמעוני, מערכת וואלה! חדשות‏, ראש העיר המיתולוגי של תל אביב, שלמה להט, הלך לעולמו, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2014
חדשות 2, ‏שלמה להט (צ'יץ') הלך לעולמו בגיל 86, באתר ‏מאקו‏, 1 באוקטובר 2014
דנה ירקצי, מערכת וואלה! חדשות‏, מהטיילת ועד המזרקה - פועלו של צ'יץ' בתל אביב, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2014
רועי מנדל וגלעד מורג, הרצח והאשמה: "אמרתי לרבין 'לא תצטער'", באתר ynet, 1 באוקטובר 2014
nrg חדשות, ראש העיר ת"א לשעבר שלמה להט הלך לעולמו, באתר nrg‏, 1 באוקטובר 2014
עם דיין, אשכול ושרון: המפקד צ'יץ' במדים, באתר ynet, 1 באוקטובר 2014 (תמונות מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)
חייו ומותו של שלמה להט, סרטון באתר יוטיוב, ערוץ הכנסת, 1 באוקטובר 2014
אילן שחורי, צ'יצ והנעלים שנגנבו ממסגד חסן בק – לזכרו של שלמה להט שנפטר השבוע בגיל 86, 2 באוקטובר 2014
דנה ירקצי‏, שלמה להט נקבר: "היה איש ללא הפסקה", באתר וואלה!‏, 3 באוקטובר 2014
משה כהן, ‏שלמה להט הובא למנוחות: "סימל את האביב", באתר מעריב השבוע, 3 באוקטובר 2014
איתי בלומנטל, נפרדים מצ'יץ': "העיר ללא הפסקה עוצרת", באתר ynet, 3 באוקטובר 2014
אסף גולן, מאות בטקס האשכבה של צ'יץ': "היה איש גדול", באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2014
אלי אלון, בית האופרה בת"א ע"ש שלמה להט, באתר TheMarker‏, 7 באוקטובר 2016 (מאורכב בוייבאק מאשין)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ רחל לינדנר למנוחות, דבר, 12 בדצמבר 1983.
^ אדם לבור, עיר התפוזים: ערבים ויהודים ביפו; תרגום: דליה טסלר, ירושלים: כרמל, תש"ע 2010, עמ' 249 (המקור באנגלית: LeBor, City of Oranges (London 2006), p. 249, בגוגל ספרים)
^ אורי הלל, כנס מחזורים ענק בבית הספר דה שליט, באתר ynet, 13 בפברואר 2003
^ דנה ירקצי‏, מהטיילת ועד המזרקה - פועלו של צ'יץ' בתל אביב, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2014
^ שלמה להט, טוראי יהושע בורגין ז"ל, סיפורו של שלמה להט (ציץ'), באתר מועצה אזורית בני שמעון.
^ עופר אדרת, אילן ליאור, מת שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר תל אביב המיתולוגי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014
^ מבצע חרגול, באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.
^ יוכשר נתיב בטוח לכותל המערבי, דבר, 9 ביוני 1967.
^ ראו עוד: אריה חשביה, האלוף של סיני, דבר, 8 באוגוסט 1969; שמשון עופר, אלוף שלמה להט הפורש מסכם מלחמת ההתשה, דבר, 1 בספטמבר 1972.
^ אלוף יצחק חופי - ראש מה"ד, מעריב, 1 באוגוסט 1969.
^ אלוף להט – ראש אכ"א; אלוף אייל – נספח באנגליה, מעריב, 28 ביולי 1970.
^ ילקוט הפרסומים - בחירות מקומיות 1989, באתר נבו, ‏9 במרץ 1989
^ מורן זליקוביץ', תל-אביבים בורחים: "ההתרעות מפחידות", באתר ynet, 17 ביולי 2006.
^ תום שגב, שלמה להט קורא למשא־ומתן עם אש"ף, כותרת ראשית, 26 ביוני 1985
^ מנחם רהט, ברמן דולצ'ין ולפיד בראש המרכז הליברלי, מעריב, 5 בנובמבר 1986
^ שרה פרידמן, מועצת חירות אישרה מועמדות שלמה להט, מעריב, 16 בינואר 1989
^ ¹ ² גלעד מורג, ראש העיר ת"א לשעבר שלמה להט הלך לעולמו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2014.
^ אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004
^ מ.מ., על אש קטנה במטבחים הפוליטיים | צ'יץ' עושה קשיים לקרובו רפאל, מעריב, טור 1, 3 ביולי 1973.

שלמה להט - תבניות ניווט

[1] רחל לינדנר למנוחות, דבר, 12 בדצמבר 1983.

[2] אדם לבור, עיר התפוזים: ערבים ויהודים ביפו; תרגום: דליה טסלר, ירושלים: כרמל, תש"ע 2010, עמ' 249 (המקור באנגלית: LeBor, City of Oranges (London 2006), p. 249, בגוגל ספרים)

[3] אורי הלל, כנס מחזורים ענק בבית הספר דה שליט, באתר ynet, 13 בפברואר 2003

[4] דנה ירקצי‏, מהטיילת ועד המזרקה - פועלו של צ'יץ' בתל אביב, באתר וואלה!‏, 1 באוקטובר 2014

[בורגין-5] שלמה להט, טוראי יהושע בורגין ז"ל, סיפורו של שלמה להט (ציץ'), באתר מועצה אזורית בני שמעון.

[אדרת-6] עופר אדרת, אילן ליאור, מת שלמה להט (צ'יץ'), ראש העיר תל אביב המיתולוגי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2014

[7] מבצע חרגול, באתר גדוד הסיור של חטיבת גולני.

[8] יוכשר נתיב בטוח לכותל המערבי, דבר, 9 ביוני 1967.

[9] ראו עוד: אריה חשביה, האלוף של סיני, דבר, 8 באוגוסט 1969; שמשון עופר, אלוף שלמה להט הפורש מסכם מלחמת ההתשה, דבר, 1 בספטמבר 1972.

[10] אלוף יצחק חופי - ראש מה"ד, מעריב, 1 באוגוסט 1969.

[11] אלוף להט – ראש אכ"א; אלוף אייל – נספח באנגליה, מעריב, 28 ביולי 1970.

[12] ילקוט הפרסומים - בחירות מקומיות 1989, באתר נבו, ‏9 במרץ 1989

[13] מורן זליקוביץ', תל-אביבים בורחים: "ההתרעות מפחידות", באתר ynet, 17 ביולי 2006.

[14] תום שגב, שלמה להט קורא למשא־ומתן עם אש"ף, כותרת ראשית, 26 ביוני 1985

[15] מנחם רהט, ברמן דולצ'ין ולפיד בראש המרכז הליברלי, מעריב, 5 בנובמבר 1986

[16] שרה פרידמן, מועצת חירות אישרה מועמדות שלמה להט, מעריב, 16 בינואר 1989

[פטירה-17] ¹ ² גלעד מורג, ראש העיר ת"א לשעבר שלמה להט הלך לעולמו, באתר ynet, 1 באוקטובר 2014.

[18] אטילה שומפלבי, בתגובה למכתב הרבנים: "מכתב אלופים" בעד התנתקות, באתר ynet, 29 באפריל 2004

[19] מ.מ., על אש קטנה במטבחים הפוליטיים | צ'יץ' עושה קשיים לקרובו רפאל, מעריב, טור 1, 3 ביולי 1973.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שלמה להט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלמה להט