שלמה יצחק שטמפפר
 | |||||
| לידה | 7 ביולי 1877 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 13 במרץ 1961 (בגיל 83) | ||||
| מדינה |
ישראל  | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה | ||||
| מפלגה | רשימת החרדים | ||||
| |||||
| |||||
|
| |||||
  | |||||
שלמה יצחק שטַמפּפֶר (7 ביולי 1877 – 13 במרץ 1961) היה ראש העיר הראשון של פתח תקווה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה. למד במחזור הראשון של בית הספר נצח ישראל בפתח תקווה, ובצעירותו נסע להונגריה כדי ללמוד תורה במקום שלמד אביו.
כאשר חזר לפתח תקווה ניהל את עסקי "פרדס שטמפפר", הפרדס הראשון שניטע בפתח תקווה, והקדיש את עצמו במסירות ובדאגה לצורכי המושבה ותושביה.
במלחמת העולם הראשונה היה ביתו פתוח לכל נצרך, ובעיקר לפליטי הרעב ששרר בירושלים ולמגורשים מיפו ומכפר סבא.
אחרי המלחמה החליף את פנחס מאירי במשרת ראש הוועד. בהיותו בראש הוועד נמנה עם הגוש האזרחי, אולם בניגוד לחבריו שהתנגדו ב-1934 להפיכת פתח תקווה לעיר הוא תמך במהלך, דבר שיצר קרע בינו ובין חבריו וקרב אותו למפלגות הפועלים[1]. בסופו של דבר קיבלה פתח תקווה מעמד של עיר ב-1937, ושטמפפר היה לראש העיר הראשון שלה. ביולי 1940 התקיימו בחירות למועצת העיר והפעם שטמפפר התמודד במסגרת רשימת החרדים. בבחירות בתוך המועצה לראשות העיר שטמפפר הודיע שלא יתמודד על התפקיד בגלל שהשלטונות אינם רואים בו מועמד. במקום זאת נבחר שטמפפר לתפקיד סגן ראש העיר. הוא עצמו הצביע בעד נציג סיעות הפועלים, מאיר גרבובסקי, לראשות העיר, אולם יוסף ספיר זכה לבסוף בתפקיד[2]. שטמפפר היה בין המתנגדים לאחריות של עירית פתח תקווה על גני הילדים[3].
לאחר מכן כיהן מספר שנים כיו"ר המועצה הדתית.
היה פעיל במוסדות ציבור ובהם בהנהלת "החקלאי", קופת מלווה חקלאית, וכן פעל להקמת מוסדות חינוך כלליים ודתיים. עודד יוזמות כלכליות והקמת מפעלי תעשייה.
שטמפפר היה איש ספר ותלמיד חכם. ביתו שהיה צריף עץ בדמי מפתח (כדי לא ליהנות מכספי ציבור), היה בית ועד לחכמים. האיר פנים לכל אדם והיה ידוע בטוהר כפיו, בצניעותו, ביושרו ובמעשי הצדקה שעשה.
נפטר ב-13 במרץ 1961[4] ונקבר בבית הקברות סגולה בפתח תקווה.[5]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הראשונה, אסתר-איטה שטמפפר, הייתה בת של גולדה רוזנטל, מרַפאה ומיילדת בירושלים (אחותו של הצלם צדוק בסן) ולזוג נולדו שישה ילדים. לאחר פטירתה נישא לשרה פייגה.
שנים מילדיו נישאו לילדיו של הרב צבי פסח פרנק: אליהו דוד שטמפפר (רב באקרון שבמדינת אוהיו) נישא לנחמה פרנק, ושושנה שטמפפר נישאה לשמואל תנחום פרנק.
בנו בנימין שטמפפר היה ממייסדי נתניה, ובתו יהודית הייתה מחלוצות העבודה הסוציאלית בארץ. בין נכדיו: פרופ' יהושע בן אריה (בן בתו רבקה). נינו הוא ההיסטוריון פרופ' שאול שטמפפר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה-יצחק שטמפפר, מוזיאון הראשונים פתח תקווה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מיהו הרוב בפתח תקווה שמרד בהנהלת הסוכנות, דבר, 8 בדצמבר 1934
- ^ דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד, דבר, 25 ביולי 1940
- ^ להמשיך באחריות העיריה לגני הילדים, דבר, 29 בספטמבר 1940
- ^ אתר בית העלמין סגולה פתח תקווה
- ^ שלמה יצחק שטמפפר באתר GRAVEZ
ראשי עיריית פתח תקווה 
| ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|