שלושת ימי ההגבלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעמד הר סיני, תחריט מ-1723
משה על הר סיני. ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, סוף המאה ה-19

שלושת ימי ההגבלה הם שלושת הימים שלפני מתן תורה (חג השבועות), בהם הכינו בני ישראל את עצמם לקבלת התורה בהר סיני. ימים אלו נקראו "ימי ההגבלה" על שם האיסורים המיוחדים שנהגו בהם, ועל פי הפסוק בו ציווה ה' את משה שיגביל את העם מלהתקרב להר סיני בימים אלו: "והיו נכונים ליום השלישי... והגבלת את העם סביב"[1].

כיום חלים ימים אלה בתאריכים ג' - ה' בחודש סיוון, והם קרויים גם כן 'ימי ההגבלה', על שם ימים אלו בעבר, אף שאין נוהגים בהם האיסורים שנהגו בעבר.

מקור ימי ההגבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום ד' בסיוון בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, ציווה הקב"ה את משה להכין את בני ישראל לקבלת התורה:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל-הָעָם עַל-הַר סִינָי. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה, אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר. וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר אֶל-הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת-הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. וַיֹּאמֶר אֶל-הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים, אַל-תִּגְּשׁוּ אֶל-אִשָּׁה.

כן נאסר על עם ישראל לקיים יחסי אישות, על מנת שלא ייטמאו ולא יוכלו לקבל את התורה, וכן הם נצטוו לטהר עצמם מטומאות קודמות.

מספר הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מחלוקת בין חכמים לרבי יוסי, האם היו שלושה ימי הגבלה או רק שניים. לדעת חכמים, נהגו רק שני ימי הגבלה ובבוקר היום השלישי, ניתנה התורה במעמד הר סיני. לדעת רבי יוסי, היו שלושה ימי הגבלה, והתורה ניתנה בבוקר היום הרביעי[2].

ימי ההגבלה בזמננו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימים אלו שהם ימי הכנה לקבלת התורה, אין נוהגים כיום מנהגי האבלות של ספירת העומר (לנוהגים את מנהגי האבלות של ספירת העומר עד שבועות) וכן מותר להסתפר ולעשות שמחת נישואין. יש הנוהגים בימים אלו להשתדל יותר ולהימנע מדיבורים אסורים ומשיחות בטלות ולהרבות בלימוד תורה, כדי להתכונן כראוי ליום קבלת התורה. בימים אלו אין אומרים תחנון בתפילה. בג' בסיוון יש הנוהגים לעלות אל ציונו של ר' עובדיה מברטנורא הקבור בסמוך למרגלות הר הבית ועיר דוד, בטענה כי נפטר ביום זה, אך אין לדבר מקור מוסמך[3]. ר' עובדיה מברטנורא היה מגדולי דורו ומנהיג קהילת ירושלים במאה ה-16 ומוכר במיוחד בשל פירושו על המשנה המודפס תמיד לצידה.

יום המיוחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יום המיוחס

יום לפני שלושת ימי ההגבלה נקרא "יום המיוחס". נראה שהוא קרוי כך משום שלפי המסורת, ביום זה, שבו הגיעו בני-ישראל למרגלות הר סיני, והיו מאוחדים "כאיש אחד בלב אחד", יוחסו בני ישראל משאר אומות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.