שלום חריטונוב
שלום חריטונוב (ה'תרמ"ו, 1886 – כ"ה בטבת ה'תרצ"ד, 12 בינואר 1934) היה מלחין חב"די.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חריטונוב נולד בניקולייב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, למשפחה אשר רבים ממנה נודעו כבעלי נגן. אביו אברהם היה שוחט בעיר ומלחין בפני עצמו. למד בישיבות תומכי תמימים, אצל הרב שמואל גרונם אסתרמן בזמבין, ואחר כך עבר ללמוד בישיבה המרכזית בלובביץ', שם למד בין השנים ה'תרס"ג-ה'תרס"ז (1903–1907).
שימש כשוחט ובודק בניקולייב עד שנת ה'תרפ"ט (1929). היה נחשב ל"משכיל" בתורת החסידות ובעל מנגן[1]. בניקולייב היה חוזר דא"ח ברבים, ובהסכמת הרבי הריי"צ היה מוסיף הסברה משלו בעת שהיה חוזר מאמרים קצרים ומרחיבם על פי מאמרים אחרים.
בשל קשיי פרנסה, אשר הערימו שלטונות ברית המועצות על השחיטה עבר להתגורר בלנינגראד. עבד במלאכת יד ביתית, בעיקר מפני חששו לשמירת שבת.
בלנינגרד החל מצבו הבריאותי להתרופף, ובשל כך חזר להתגורר במוסקבה. מחוסר דיור במוסקבה עבר למלחובקה. בחודשים האחרונים לחייו התגורר בבית גיסו במוסקבה.
חריטונוב נפטר בבית גיסו בכ"ה בטבת ה'תרצ"ד (1934) בגיל 48.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חריטונוב חיבר מספר רב של ניגונים, בה'תשל"ג (1973) הוציא בנו שמשון תקליט מלחניו. ניגוניו נושאים אופי עמוק. בכמה מהן ניכרת תוגה הבאה ממסכת חייו העגומה והקשה.
ניגונו הידוע השתרש בזמר העברי בשיר הערש "שכב בני" שכתב עמנואל הרוסי (מכרו וקרוב משפחתו של חריטונוב) אז חבר ההגנה בימי מאורעות תרפ"ט (1929). השיר בוצע לראשונה בשנת 1930 על ידי ניורה שיין בהצגה של התיאטרון הסאטירי "המטאטא", שעמנואל הרוסי היה אחד ממייסדיו. לשיר נודעו במנגינה זו ביצועים רבים בהם על ידי האומנים: אסתר עופרים, אריק לביא, הגבעטרון, רבקה זהר, איה כורם, קרני אלדד. אביתר בנאי הטמיע קטע מפזמון השיר בתוך שירו "שן לידי". לחנו זה הפך לפחות משנות השישים של המאה ה-20 כלחן לפיוט כי הנה כחומר, תחילה בחסידות חב"ד ולאחר מכן גם בקהילות אשכנזיות רבות אחרות. הציבור שר אותו בעת שפותחים את דלתות ארון הקודש בליל יום הכיפורים[2]. הפיוט בנעימה זו זכה לביצועים רבים בהם של האומנים חוה אלברשטיין, שולה חן, ודואט של גיא זו-ארץ ויצחק מאיר. נתן גושן מבצע את הפיוט בעיבוד של הנעימה, באלבום צמאה 4. לפי מספר גרסאות, גם מנגינת "שכב בני" הולחנה על ידי אהרן.
לחן חב"די נוסף לפיוט מליל יום הכיפורים, יעלה תחנוננו, מיוחס אליו.
ניגונו "הבן יקיר לי אפרים" בוצע בצמאה 5 על ידי יהושע לימוני.
ישנם מספר ניגונים שמיוחסים לאחד משני האחים - שלום או אחיו אהרן חריטונוב[3]. בשל ריבוי השנים שחלפו, החסידים שמפיהם נרשם הניגון לא זכרו מי משני האחים הוא המלחין. בין ניגונים אלו ניתן למנות את "והריקותי לכם ברכה".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כפר חב"ד גיליון 507, עמוד 52 ואילך.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רפאל נחמן הכהן, ליובאוויטש וחייליה, יד החמשה (כפר חב"ד), 1983, עמ' 295
- ^ מידע על השיר באתר זמרשת ובהתבסס גם על חוקר הזמר החסידי, יעקב מזור. כנראה ניגון הפיוט בנעימה זו התפשט תחילה בקרב חסידי חב"ד בירושלים ובארץ ישראל ובהמשך בקרב קהילות דתיות מגוונות.
- ^ פריט Q113711426 בוויקינתונים