שירת רולאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירת רולאן
La Chanson de Roland
שמונה שלבים של שירת רולאן בציור אחד
שמונה שלבים של שירת רולאן בציור אחד
מידע כללי
מאת Turold עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פואמה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא רולאן, Battle of Roncevaux Pass in 778 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ספרד, סרגוסה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות Battle of Roncevaux Pass in 778, 778 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה המאה ה־11 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שירת רולאןצרפתית: La Chanson de Roland) היא האפוס הקדום ביותר בשפה הצרפתית העתיקה (אנ'),[1] והיצירה המשמעותית הקדומה ביותר בתולדות הספרות הצרפתית.

האפוס כולל 4,002 חרוזים המחולקים ל-291 בתים, והוא הועלה על הכתב ככל הנראה במאה ה-11.[1] עותקים רבים יחסית ששרדו מעידים על תפוצתה הרחבה והפופולריות שלה בתקופה שבין המאה ה-12 למאה ה-14. כתב-היד המוקדם ביותר הקיים, הכתוב אנגלו-נורמנית ומתוארך לבין 1129 ל-1165, שמור בספרייה הבודליינית שבאוניברסיטת אוקספורד. היצירה האפית היא הדוגמה הראשונה והבולטת ביותר לסוגת שירת האבירים (צרפתית: Chanson de Geste) שפרחה בין המאה ה-11 למאה ה-15 ועסקה במעללי גיבורים.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העלילה מבוססת על אירוע צבאי שולי למדי, קרב רונסבו (Roncevaux) ב-15 באוגוסט 778, בו ספגו יחידות המאסף של צבא קארל הגדול אבדות רבות מידי כח פשיטה ואסקוני. על אף שהיצירה מבוססת על אירוע היסטורי אמיתי, אין היא נאמנה לפרטיו והיא נגועה בעיוותים היסטוריים מהותיים, כגון החלפת האויבים מוואסקונים נוצרים לסרצנים כופרים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבע שנות מערכה נגד הסרצנים בחצי האי האיברי, נשאר רק מאחז אחד שלא נכנע לקארל הגדול: סרגוסה, הנשלטת על ידי המלך מרסילה. אימת קארל נופלת על מרסילה, והוא שולח שליחים אל המחנה הפרנקי בהצעת כופר והבטחה להתנצר, ובלבד שייסוגו.

קארל מקבל את עצת האביר גאנלון לשאת ולתת עם הסרצני. המלך מבקש לבחור שליח ורולאן, אחיינו של קארל ובנו החורג של גאנלון, מביא לבחירת גאנלון. גאנלון, הזועם על השליחות המסוכנת שהוטלה עליו, נשבע לנקום בהלה. יחד עם מלך סרגוסה, הוא זומם להפיל אותו בפח כשהוא משכנע את המלך המוסלמי לתקוף את יחידת המאסף של קארל.

גאנלון חוזר מן השיחות ומודיע על כישלון שליחותו. הוא מציע כי רולאן יעמוד בראש חיל המאסף בקרב המתקרב וקארל (בלחץ מפקדי צבאו) מסכים לכך, אך מציע לרולאן את מחצית אנשיו. רולאן מסרב ומבקש רק 20,000 חיילים. בהתנגשות המתחוללת לאחר מכן, תוקף אותו צבא בן 100,000 סרצנים. אוליבייה, ידידו הטוב ביותר, מבקש ממנו לתקוע בקרן ולהזעיק את עזרתו של קארל. רולאן מסרב בטענה שכבודו אינו מאפשר לו לעשות זאת. הקרב ממשיך ועל אף גבורתם של הפרנקים, הם ניגפים מול הכח העדיף. כשרולאן נותר כמעט לבדו, הוא מבין שהמתין יותר מדי, וקארל לא יספיק עוד לבוא להצילו. בכל זאת, מחליט רולאן לתקוע בקרן, כדי לקרוא למלכו לנקום את התבוסה. לאחר תקיעתו מת רולאן מות קדושים, ומלאכים יורדים משמיים ולוקחים את נשמתו היישר לגן עדן.

כאשר חוזרים הלוחמים לפרנקיה, יוצאת לקראתם אוד הנאווה, ארוסתו של רולאן. כשהיא מגלה את דבר מותו היא נופחת את נשמתה ונופלת לזרועות המלך קארל. עם סיום המלחמה, מתגלה מעשהו של גאנלון והוא מואשם בבגידה. הוא טוען להגנתו שלא בגד בקארל אלא רק השיב לרולאן כגמולו. גנלון טוען לזכותו למשפט בקרב, ואת תפקיד אלופו לוקח על עצמו פינאבל, ידידו הטוב ביותר. פינאבל עצום הממדים מצליח להביא לתמיכת רוב האצילים בעמדתו של גאנלון. אך אביר צנום בשם תיירי מתקומם ונענה לאתגר. ההשגחה האלוהית גורמת לתיירי לנצח; גאנלון נתלה בין חמישה סוסים ומשוסע לגזרים, ושלושים מבני משפחתו מוצאים להורג בתליה. היצירה מסתיימת במלאך גבריאל, היורד לשלוח את המלך קארל, היגע ושבע המלחמות, למלחמה נוספת ב"כופרים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שירת רולאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ראשיתה של אירופה, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 4 (כתב: יצחק חן), עמ' 114, הערה 14.