שירותי בנק אוטומטיים
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | שבא |
| תקופת הפעילות | 1978–הווה (כ־46 שנים) |
| מיקום המטה |
חולון  |
| משרד ראשי | חולון |
| ענפי תעשייה | בנקאות |
| מוצרים עיקריים | סליקת כרטיסי אשראי |
| שווי שוק | 560 מיליון ש"ח (24 באפריל 2024) |
| הכנסות | 117 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| רווח תפעולי | 45.8 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| רווח | 24.0 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| הון עצמי | 212 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| סך המאזן | 253 מיליון ש"ח (2022)[1] |
| יו"ר | שלום ביסטרי |
| מנכ"ל | איתן לב טוב |
| עובדים | 90 (2019) |
|
www | |
  | |
שירותי בנק אוטומטיים בע"מ (בראשי תיבות: שבא) היא חברה ישראלית המספקת שירותי תקשורת ומחשוב בתחום הבנקאות. עיסוקה העיקרי של החברה הוא בסליקת עסקאות המבוצעות בכרטיסי אשראי. מנכ"ל החברה הראשון, עד לשנת 1984, היה יורם אלסטר. לאחריו במשך יותר משלושים שנה המנכ"ל היה גדעון מילויצקי. המנכ"ל משה וולף[2] סיים את תפקידו בסוף יוני 2021, נכון ל-2022 המנכ"ל הוא איתן לב טוב. משרדי החברה שכנו ב"בית כלל" בתל אביב, וכיום הם שוכנים במרכז עזריאלי חולון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה הוקמה בשנת 1978 כחברת שירותים משותפת של חמשת הבנקים הגדולים: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק המזרחי המאוחד, והבנק הבינלאומי הראשון. המטרה שלשמה הוקמה החברה בתחילת דרכה הייתה הקמה ותפעול רשת של מכשירי כספומט במקומות ציבוריים, ששירתו את לקוחות כל הבנקים. וקישור כל מכשירי הכספומט הקיימים בישראל, כך שכל לקוחות הבנקים יכלו למשוך כסף בכל מכשיר[3]. עם הצטרפות ישראל לרשת Swift ב-1982, קיבלה על עצמה שב"א אחריות על קישור הבנקים בישראל לרשת זו[4][5].
השלב הבא בהתפתחות החברה היה הקמת התשתית והמערכת לסליקת עסקאות המבוצעות בכרטיסי אשראי בישראל. בניגוד למצב ברוב מדינות העולם בהם מספר חברות מספקת שירותים אלו, דוגמת מאסטרקארד, תאגיד ויזה, אמריקן אקספרס, ודיינרס קלאב אינטרנשיונל. ויש הפרדה בין השירות של הבנק הסולק את התשלום לבעל העסק (באנגלית: "Acquiring bank" או "acquirer" (אנ')) לבנק המנפיק או חברת האשראי המנפיקה את הכרטיסים ללקוחות (באנגלית: "Card-issuing bank" או "card issuer" (אנ')). שב"א הקימה בישראל תשתית אחת לכל הבנקים ושלוש חברות כרטיסי האשראי (שהיו כולם בבעלות מלאה של הבנקים). הממונה על הגבלים עסקיים העניק לחברה פטור מהסדר כובל בשנת 2002[6], והפטור חודש מדי כמה שנים[7][8]. גם בתחום מכשירי הכספומט פעלה החברה כמונופול עד שנות ה-2000. היא אף החלה לגבות תשלום חודשי מבעלי קניונים על הצבת המכשירים[9]. מצב זה הביא לכך שלא הייתה תחרות משמעותית בישראל בתחום כרטיסי האשראי, חסם הכניסה לשוק היה גבוה ולא נכנסו לתחום ספקים חדשים. ולבנקים לא היה תמריץ לשפר את השירות או להציע שירותים חדשים[10]. כך לדוגמה הבנקים לא הפעילו את כרטיסי הכספומט שהנפיקו גם ככרטיס חיוב מיידי לתשלום ישירות בבתי עסק, בגלל שהעדיפו שהלקוחות ישתמשו בכרטיסי אשראי מהם נגבת עמלה גם מהלקוח וגם מבית העסק[11].
רפורמה, שינוי בעלות והנפקה בבורסה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנים רבות של חוסר תחרות בתחום, יישמה מדינת ישראל רפורמה. השינוי הראשון יושם בעקבות מסקנות "הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי", בראשות הראל לוקר, שהמליצה במרץ 2014, לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס חיוב מידי ללא עמלות[12]. ביוני 2016 הודיעה הפיקוח על הבנקים שהבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיסי חיוב מיידי מסוף 2016[13].
ביוני 2015 הוקמה "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" - שכונתה ועדת שטרום, ביוזמת שר האוצר משה כחלון. מטרת הוועדה הייתה לבוחן דרכים לקידום התחרות באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, ובכלל זה את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים[14]. בעקבות ועדת שטרום, חויבו שלושה הבנקים הגדולים בישראל לרדת להחזקה של עד 10% מחברת שירותי בנק אוטומטיים[15].
באפריל 2017, העניק בנק ישראל רישיון סליקה לחברה נוספת בישראל - חברת טרנזילה[16], ובמרץ 2018, העניק רישיון גם לחברת קארדקום[17].
בנובמבר 2018, מכר בנק לאומי 10% ממניות שב"א לתאגיד ויזה העולמי לפי שווי של 370 מיליון שקל[18]. באפריל 2019, מכר בנק הפועלים 10% ממניות שב"א לתאגיד מאסטרקארד העולמי תמורת 11 מיליון דולר[19].
במאי 2019 מכרו הבנקים 44% ממניות החברה בהליך של הצעת מכר למשקיעים מוסדיים, לפי שווי של 296 מיליון שקל[20]. מניות החברה החלו להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב-12 ביוני 2019[21].
לאחר הנפקת החברה בבורסה בעלי המניות הם:
- בנק הפועלים 10%
- בנק לאומי 10%
- בנק דיסקונט 10%
- תאגיד ויזה 10%
- תאגיד מאסטרקארד 10%
- הבנק הבינלאומי כ-9%
- הראל השקעות כ-11%
- הציבור כ-30%
יישום תקן EMV[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך שנים רבות לא יושם בישראל התקן הבינלאומי החדש לאבטחת כרטיסי אשראי וחיוב - תקן EMV. למרות שהתקן הוכיח את עצמו בהורדת שיעור ההונאות, הבנקים וחברות האשראי לא רצו לבצע את ההשקעה הדרושה ביישומו. התקן דורש מהלקוח להקיש את הקוד הסודי שלו במסוף התשלום (במקום לחתום על הקבלה, חתימה שקל לזייף). התקן החל לפעול באירופה כבר ב-2006. בעקבות הוראת בנק ישראל, השימוש בתקן בישראל התחיל בנובמבר 2020[22]. חברת שירותי בנק אוטומטיים אחראית על הטמעת הטכנולוגיה בישראל.
עיסוק ושירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה מפעילה רשת תקשורת בין-בנקאית, המאפשרת ללקוח של בנק למשוך מזומנים גם בכספומטים של בנקים אחרים. בסליקת כרטיסי אשראי, היא מקשרת בין המסופים בנקודות המכירה לחברות האשראי.
במשך שנים רבות הפעילה החברה יותר מ-200 כספומטים שלא בצמוד לסניפי בנקים, במקומות ציבוריים כגון מרכזי קניות, בתי חולים ואוניברסיטאות. ביולי 2013 מכרה שב"א פעילות זו תמורת כ-63 מיליון ש"ח, בהוראת הממונה על ההגבלים העסקיים.[23] החברה שהוקמה לצורך הקנייה היא חברת "קרן התמר", אשר אמורה הייתה להעביר אליה את כל תפעול המכשירים שנרכשו. נכון ליולי 2015 המכשירים ממשיכים להיות בחסותה של שב"א, ומופעלים על ידה.
באוגוסט 2013 העביר ראש הרשות להגבלים עסקיים הנחיות לחברה שאמורות להקל על מתחרים חדשים להיכנס לשוק כרטיסי האשראי.[24]
כתוצאה מתקלת תוכנה בחברה, ב-13 בפברואר 2014 לא ניתן היה, במשך שעות אחדות, לשלם באמצעות כרטיסי אשראי בכ-10% מבתי העסק בישראל.[25]
בישראל קיימת חברה נוספת בבעלות הבנקים בשם מרכז סליקה בנקאי (מס"ב) אשר מספקת שירותי סליקה ישירות בין חשבונות הבנקים.
שירותים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תשתית לשירותי 6 בנקים:
- תשתית סליקת כרטיסי אשראי של 3 חברות האשראי של ישראל:
- מקס איט פיננסים
- ישראכרט (בבעלות בנק הפועלים)
- Cal (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ) (בבעלות בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי)
- הפעלת מכשירים כספומט (בנקאיים ובלתי בנקאיים) ברחבי הארץ
- ניהול מכרזי בנק ישראל (כדוגמת מכרזי המק"מים)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שירותי בנק אוטומטיים
- שירותי בנק אוטומטיים בע"מ, באתר גלובס
- שירותי בנק אוטומטיים, באתר Crunchbase (באנגלית)
מירב ארלוזורוב, חברת האשראי שביישה אותי - והמונופול הדורסני שעוצר מהפכה אדירה בישראל, באתר TheMarker, 18 באוקטובר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 שירותי בנק אוטומטיים בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ רותם שטרקמן, מיכאל רוכוורגר, "לא נהיה חייבים להחזיק כרטיסי אשראי ברחוב, יהיו הרבה שימושים חדשים", באתר TheMarker, 15 בפברואר 2020
- ^ אילן זולברג, אוטומטים משותפים ל-5 בנקים, מעריב, 14 בפברואר 1980
מכשירי בנק אוטומטיים, דבר, 28 באפריל 1980 - ^ אסתר גולדברשט, שב"א - החברה שתפעיל את רשת "סוויפט", מעריב, 17 במאי 1983
- ^ כך פועלת רשת סוויפט, מעריב, 17 במאי 1983
- ^ עמית שרביט, שטרום אישר פטור מהסדר כובל לבנקים שמחזיקים בשבא ובמסב, באתר הארץ, 21 ביוני 2002
- ^ עירן פאר, הבנקים יבקשו להאריך את מונופול הסליקה של שב"א, באתר גלובס, 16 במאי 2011
- ^ עירן פאר, רשות ההגבלים בוחנת המונופול של שב"א, המפעילה שירותי בנק אוטומטיים, באתר גלובס, 23 באפריל 2012
- ^ זהבה דברת, עמותת הקניונים ביקשה להכריז על שב"א כמונופול במתן שירותי בנק אוטומטיים, באתר גלובס, 25 ביולי 1999
- ^ סיון איזסקו, הבנקים חוסמים את התחרות בכרטיסי האשראי - וגורמים לייקור הריביות ללקוחות, באתר TheMarker, 10 בספטמבר 2014
- ^ אורה קורן, משרד הכלכלה: שימוש בכרטיס דביט יוזיל עמלות לעסקים ב-60%, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2013
- ^ אדריאן פילוט, ועדת לוקר ממליצה: בנקים ינפיקו כרטיס חיוב מידי ללא עמלות, באתר גלובס, 19 במרץ 2014
- ^ עירית אבישר, הבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיס דביט רק מסוף 2016, באתר גלובס, 30 ביוני 2015
- ^ סיון איזסקו, כחלון ופלוג סיכמו: תוקם ועדה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, באתר הארץ, 4 במאי 2015
- ^ צבי זרחיה, אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת כחלון להגברת התחרות בשוק הבנקאות, באתר TheMarker, 14 בדצמבר 2016
- ^ מיכאל רוכוורגר, תחרות לישראכרט, כאל ולאומי קארד? השחקן החדש בשוק - חברת טרנזילה, באתר TheMarker, 4 באפריל 2017
- ^ עירית אבישר, עוד תחרות בשוק? בנק ישראל העניק רשיון סליקה לקארדקום, באתר גלובס, 20 במרץ 2018
- ^ רון שטיין, בנק לאומי מוכר לויזה העולמית 10% ממניות שבא לפי שווי של 370 מיליון שקל, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2018
- ^ עירית אבישר, בנק הפועלים מוכר 10% משב"א למאסטרקארד תמורת 11 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 באפריל 2019
- ^ רון שטיין, הבנקים מכרו 44% ממניות שב"א בהצעת המכר, לפי שווי של 296 מיליון שקל, באתר גלובס, 29 במאי 2019
- ^ אסא ששון, קבלת פנים צוננת: שב"א צונחת ביום המסחר הראשון שלה בבורסה, באתר TheMarker, 12 ביוני 2019
- ^ TheMarker, הסוף לגיהוצים: המשק יאמץ את תקן EMV לכרטיסי אשראי עד נובמבר 2020, באתר TheMarker, 27 בנובמבר 2019
- ^ גולן חזני, הכספומטים של שב"א מחליפים בעלים: חברת מרגולין היא הזוכה במכרז, באתר כלכליסט, 18 ביולי 2013
- ^ סיון איזסקו, דיוויד גילה ינסה לשבור את הקרטל של חברות כרטיסי האשראי, באתר TheMarker, 27 באוגוסט 2013
- ^ עירית אבישר, שמוליק שלח, שער הדולר נקבע ל-0 - ומערכת סליקת האשראי קרסה, באתר גלובס, 13 בפברואר 2014
| מניות מדד תל אביב פיננסים |
|---|
| מניות מדד תל אביב SME60 | |
|---|---|
|