שיקוקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיקוקו (חבל)
四国
מדינה יפןיפן יפן
שטח 18,297.32 קמ"ר
גובה 151 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה הר אישיזוצ'י (1,982 מטר) עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ בחבל 3,845,534 (2015)
קואורדינטות 33°45′N 133°30′E / 33.75°N 133.5°E / 33.75; 133.5 
אזור זמן UTC +9

לחצו כדי להקטין חזרה

קיושוצ'וגוקושיקוקוקנסאיצ'ובוקאנטוטוהוקוהוקאידוקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתרוסיההרפובליקה העממית של סיןהאיים הקוריליים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צליינית בעת העלייה ל-88 מקדשים, בבגדים מסורתיים

שיקוֹקוּיפנית: 四国, מילולית: "ארבעת המחוזות") הוא האי וחבל הארץ הקטן מבין ארבעת האיים המרכזיים של יפן בשטחו ובאוכלוסייתו. אורכו כ-225 קילומטר, ורוחבו משתנה בין 50 ל-150 קילומטר. אוכלוסייתו מנתה 4,141,955 איש בשנת 2005. שם האי מתייחס לארבעה מחוזות אשר נמצאו בעבר על האי: אווה, טוסה, סנוקי ואיו. המחוזות האלה נקראים היום אהימה, קאגווה, קוצ'י וטוקושימה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי בעל שטח של 18,800 קילומטר רבוע, המדרג אותו במקום ה-50 בעולם, אחרי האי איליה דו בננל שבברזיל ולפני האי הלמהרה שבאינדונזיה. אוכלוסייתו, כ-4.2 מיליון בני אדם, יותר גדולה מזו של האי פוארטו ריקו, אך קטנה מאוכלוסיית האי סינגפור.

רכס הרים החוצה את האי ממזרח למערב מחלק אותו לשני אזורים. מרבית אוכלוסיית האי מרוכזת באזור הצפוני, ובאזור זה נמצאות הערים הגדולות של האי, כולל מצויאמה, העיר הגדולה של האי המונה (נכון ל-2005) 512,982 תושבים. מישורי אדמת סחף בצפון-מזרח האי מאפשרים גידולי אורז, חיטה, שעורה ופירות שונים. התעשייה באזור מפותחת יחסית וכוללת מחצבי נחושת. האזור הדרומי, הגדול בשטחו, הררי ברובו ובקושי מאוכלס. היערות באזור משמשים את תעשיית הנייר. הנקודה הגבוהה של האי היא הר אִישִיזוּצִ'י בגובה 1,982 מטר.

האי מחובר לאי הונשו השכן בעזרת רשת גשרים. החלק המרכזי של האי, בו נמצא מחוז קגאווה, מחובר למחוז אוקיאמה בעזרת רשת גשרים אשר הוקמו בשנת 1988. העיר נרוטו בצפון-מזרח מחוברת לעיר קובה ולאזור קנסאי כולו בעזרת שני גשרים תלויים דרך האי אוואג'י, המפורסם ביניהם הוא גשר אקשי-קייקיו. בנוסף, על האי ארבעה שדות תעופה פנימיים, והוא מחובר לאיים השכנים בדרכים ימיות.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערבולות נרוטו

המסורת המפורסמת של שיקוקו היא העלייה ל-88 מקדשים בודהיסטים, בהם ביקר במאה ה-9 קובו דאישי, מקים אסכולת שינגון בודהיזם ביפן (למרות שקובו דאישי עצמו מזכיר רק שניים מהמנזרים בכתבים שלו). המסלול הכולל של העלייה לרגל הוא באורך של כ-1,200 קילומטר, ומסורתית יש לעשותו ברגל, כאשר המסע לוקח בין 30 ל-60 יום. היום, מרבית העולים משתמשים בכלי רכב ותחבורה ציבורית כדי לעשות את מסלול העלייה. מלבד 88 המקדשים הכלולים במסורת, מפוזרים ברחבי שיקוקו עוד כ-200 מקדשים.

אתרים תיירותיים באי כוללים אתרים גאוגרפיים, ביניהם מצרי נָרוּטוֹ - אזור עם הזרמים המהירים ביפן וגם בין המהירים בעולם, אשר יוצרים מערבולות של ממש במי המצר; מצר דוֹפוּצִ'י - מצר ברוחב 9.93 מטר בין שני איים קטנים בסביבת שיקוקו, אשר ככל הנראה מהווה את המצר הצר היותר בעולם; מוזיאון אלמוגים בדרום-מערב האי, נהר השימנטו ועוד. בנוסף, תיירים רבים מבקרים את האי כדי ליהנות מיופיו של הים הפנימי סטו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]