שיכרון (צמח)
 שיכרון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | שיכרון |
| שם מדעי | |
 Hyoscyamusליניאוס, 1753 | |
שִיכָּרוֹן (שם מדעי:.Hyoscyamus Tourn. ex L) הוא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים, דו-שנתיים או רב-שנתיים, בעלי ריח חריף, רעילים לבני אדם ורובם שעירים ודביקים ממשפחת הסולניים. פרחיהם של מיני השיכרון נישאים בתפרחת אשכול או שיבולת. עלי הכותרת הם דמויי משפך או פעמון, לא סימטריים ובעלי צבעים משתנים: לבן (קרם), צהוב בהיר, צהוב או ארגמן. הסוג מונה בין 17 עד 31 מינים (קיימת מחלוקת בין החוקרים) שרובם פזורים באזורים הממוזגים, מרכז יבשת אסיה, האזור הים-תיכוני ויבשת אירופה ממקרונזיה לסהרה ולצפון מזרח אפריקה הטרופית ולאזורים הממוזגים של אירו-אסיה[1][2].
המינים השונים מכילים אלקלואידים בכמויות משתנות, ולפיכך השיכרון הוא צמח רעיל לבני אדם[3]. בכמויות מזעריות ניתן להפיק ממיני השיכרון השונים משככי כאבים. עוד בתקופות קדומות היה הצמח ידוע. תכונותיו הרפואיות תוארו על ידי פליניוס הזקן. בנוסף, הבדואים נהגו לעשן את עלי הצמח להקלה בכאבי שיניים. כיום ידוע כי ניתן להפיק מצמח השיכרון גם אטרופין.
מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשבים רב-שנתיים, דו-שנתיים או חד-שנתיים, בעלי ריח חריף, רעילים לבני אדם ורובם שעירים ודביקים[4].
הלוואים נעדרים. הפטוטרות קיימות.
העלים מסורגים, פשוטים ומשוננים.
התפרחות הן אשכול או שיבולת חד-צדדיות. כלומר, הפרחים מרוכזים על פי רוב בצד אחד של גבעול התפרחת כאלו נעמדו בטור.
הפרחים חיקיים, יושבים (ללא עוקץ), דו-מיניים, ובלתי נכונים, בעלי שחלה עילית, בעלי עטיף כפול. צבע הפרחים הוא קרם, צהוב, צהוב בהיר או ארגמן.
הגביע מאוחה בעל צינור דמוי צינור-פעמון, מסתיים בחמש שיניים והוא משתייר בפרי וגדל עמו. בפרי הוא נוקשה ועם עורקים מוגבהים ובולטים[4].
אוגן הכותרת בלתי נכון, בעל 5 אונות, לעיתים קרובות סדוק בין האונות הקדמיות. האונות בלתי שוות פחות או יותר ומעוגלות בראשן.
הכותרת מאוחת עלים דמוית משפך עד פעמון; אוגן הכותרת בלתי נכון, בעל 5 אונות, ולעיתים קרובות סדוק בין האונות הקדמיות. האונות בלתי שוות פחות או יותר, וקהות (מעוגלות בראשן).
האבקנים 5, כמספר אונות הכותרת, אינם שווים באורכם זה לזה, על פי רוב וקבועים בבסיס צינור הכותרת ובולטים כרגיל מתוכה. הזירים דקיקים וארוכים מהמאבקים.
השחלה עילית, עמוד שחלה ארוך בולט מחוץ לכותרת, הצלקת דמוית גולה.
הפרי הלקט בלתי קוצני, מרובה זרעים, בן 2 מגורות, כלוא בתוך גביע מתפרה שגדל עם הפרי והתקשה, ולאורכו עורקים מוגבהים ובולטים. ההלקט נפתח על ידי מכסה. הפתיחה היא היקפית על ידי סדק רוחב ברקמת הניתוק שהתפתחה סביב, באופן שנוצר מכסה[4].
הזרעים מגובששים או מגוממים[5].
מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל וסביבתה גדלים בר שבעה מינים של שיכרון: חמישה בישראל ושניים נוספים בסיני (שיכרון סיני ושיכרון קהה).
- שיכרון זהוב (Hyoscyamus aureus) - ראו ערך מורחב.
- שיכרון פעוט (Hyoscyamus pusillus) - צמח עשבוני מדברי, חד-שנתי אוהב חום, נדיר, עדין, קטן ונמוך, גובהו 5 עד 30 ס"מ, אינו עולה כרגיל על 20 ס"מ. טיפוס תפוצתו אירנו-טורני. תפוצתו משתרעת מדרום רוסיה האירופית ועד מונגוליה ועד ערב הסעודית. בישראל הוא גדל בערבות, במדבריות ובערבות על תשתית לס בוואדיות ובקרקע מעובד. הוא מצוי באדום; נדיר בהר הנגב ובערבה ונדיר מאוד בצפון הנגב ובדרומה. אונות הגביע דוקרניות. הכותרת ארוכה במקצת מהגביע וכל צינור הכותרת בתוך הגביע, רוחבו של אוגן הכותרת הוא כס"מ אחד או פחות, אורך הכותרת כ-8 עד 14 מ"מ, צבעה צהוב חיוור; בסיס לוע הכותרת בצבע ארגמן כהה. הפריחה מסוף פברואר ועד תחילת מאי.
- שיכרון לבן (Hyoscyamus albus) - צמח עשבוני חד-שנתי או דו-שנתי נדיר מאוד. טיפוס תפוצתו ים-תיכוני וחרמון. תפוצתו משתרעת במקרונזיה ומאגן הים התיכון עד צפון עיראק ועד ערב הסעודית. בישראל הוא גדל על חומות או סלעים ובצדי דרכים, הוא נדיר בגליל העליון, ונדיר מאוד בחרמון, בכרמל, ובחוף הגליל. כל הצמח מכוסה שערות קצרות לבנות ומפושקות שאינן בלוטיות. רוחב העלים של הגבעול דמויי ביצה רחבה, רוחבם שווה כמעט לאורכם, אונות העלים קצרות ורוחבן גדול מאורכן. במילים אחרות, כל העלים בעלי אונות משולשות גדולות, תמימות, קהות פחות או יותר ואינן משוננות. אורך הגביע לעת ההבשלה כ-3 ס"מ או יותר. הכותרת ארוכה בהרבה מהגביע, אורכה 15 עד 30 מ"מ וצבעה לבן או צהוב חיוור (קרם), צבע לוע הכותרת עם כתם ארגמן כהה. הפריחה מסוף פברואר עד תחילת יולי.
- שִׁכָּרוֹן מִדְבָּרִי (Hyoscyamus desertorum) - ראו ערך מורחב.
- שיכרון מרושת (Hyoscyamus reticulatus) - ראו ערך מורחב.
- שיכרון סיני (Hyoscyamus boveanus) - בן-שיח מדברי חצי בשרני, שטיפוס תפוצתו אירנו-טורני - סהרו-ערבי ותפוצתו מצומצמת למצרים ולסיני. אונות העלים אינן משוננות. רוב העלים של הגבעול דמויי מעוין ומחודדים בשני קצותיהם. רוחבם קטן כמעט פי 2 מאורכם. במילים אחרו, אונות העלים ארוכות ומחודדות מאוד. הכותרת ארוכה בהרבה מהגביע, פי 2 מהגביע, וצבעה לבן עם לוע כהה, אונות הגביע בעת הפריחה ארוכות מרוחבן.
- שִׁכָּרוֹן קֵהֶה (Hyoscyamus muticus subsp. muticus) - צמח חולות של מדבר קיצוני אוהב חום, בן-שיח או רב-שנתי שטיפוס תפוצתו סהרו-ערבי ותפוצתו משתרעת ממדבר סהרה ועד המזרח התיכון (סוריה בצפון) ועד הודו. אונות העלים אינן משוננות. הכותרת בולטת רק במעט מהגביע, צבעה לבן והלוע ארגמני. הכותרת הצעירה כהה, מבהירה עם התבגרות הפרח. אונות הגביע בעת הפריחה רחבות מאורכן. צמח נדיר הגדל בסיני וחודר לפעמים לנגב (אקראי). הפריחה מסוף אפריל עד תחילת יוני.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיכרון, באתר ITIS (באנגלית)
- שיכרון, באתר NCBI (באנגלית)
- שיכרון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שיכרון, באתר Tropicos (באנגלית)
- שיכרון, באתר GBIF (באנגלית)
- שיכרון, באתר IPNI (באנגלית)
- שיכרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ [POWO plants of the World Online. Published on the Internet Hyoscyamus Tourn. ex L], POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Hyoscyamus Tourn. ex L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 18-07-2023
- ^ עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, צמחים בעלי פרחים, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 84-85
- ^ 1 2 3 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 589-590
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 397-401
