שיכוני המגורים המודרניסטיים בברלין

שיכוני המגורים המודרניסטיים בברלין
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 2, 4
שטח האתר	88.1 הקטאר
שטח אזור החיץ	258.5 הקטאר
מידע
עיר	ברלין
מדינה	גרמניה
קואורדינטות	52°26′54″N 13°27′00″E / 52.448333°N 13.45°E
	(למפת ברלין רגילה) שיכוני המגורים המודרניסטיים בברלין

שיכוני המגורים בסגנון המודרניסטי בברלין הם שורה של שכונות דיור ציבורי גדולים שנבנו בין השנים 1913–1934 בשכונות ההיקפיות של ברלין. שיכונים אלו מהווים דוגמה בולטת של האדריכלות המודרנית והסגנון הבינלאומי, שהתעצב בשנים אלו במערב אירופה והשפיע השפעה מכרעת על אדריכלות במאה העשרים. שישה מהשיכונים הוכרזו בשנת 2008 כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת רפובליקת ויימאר, בעת שברלין הייתה מרכז אמנותי, תרבותי ומדעי חשוב, החליטה העירייה - שנשלטה בידי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית - לקדם בנייה של דיור ציבורי בהיקף רחב, במטרה לאפשר לכל שכבות האוכלוסייה דיור איכותי, נגיש, מואר והיגייני. הבנייה החלה לפני מלחמת העולם הראשונה, והפרויקט כולו הגיע לסיומו עם עלייתו של היטלר לשלטון ב-1933 והקמת הרייך השלישי.

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכלים העיקריים שהתוו את התכנון היו ברונו טאוט, אדריכל, מתכנן ותאורטיקן יליד קנינגסברג, ומרטין וגנר, אדריכל העיר ברלין. בין האדריכלים שהשתתפו בעיצוב הבתים ניתן למנות את ולטר גרופיוס, מנהל בית הספר באוהאוס ומהחשובים באדריכלי התקופה. תכנון השכונות המודרניסטי מושפע ממודל עיר הגנים - בנייה לא צפופה, שטחים פתוחים "טבעיים" גדולים וניסיון ליצור קהילה, אך ללא היצמדות לעקרונות של מפתח השיטה אבנעזר הווארד. המבנים עצמם אופייניים ברובם לסגנון הבינלאומי: פשטות צורנית; חזית נקיה מעיטורים וקישוטים; משחק הנפחים מתמקד באלמנטים השימושיים: החלונות, המרפסות וחדרי המדרגות. חומר הבניה העיקרי הוא בטון, שנחשב בתחילת התקופה לחידוש טכנולוגי. עם זאת, בניגוד לתפיסה הפוריסטית ששלטה באדריכלות המודרנית בין שתי מלחמות העולם והכתיבה שימוש כמעט בלעדי בצבע לבן או מונוכרומטי, תכנון השיכונים כלל שימוש עשיר בגוונים שונים, בהתאם לתפיסתו של האדריכל ברונו טאוט^[1]. הפרויקטים נחשבים לדוגמה מרכזית ובולטת של האדריכלות המודרניסטית ושל הסגנון הבינלאומי.

מקבילה ישראלית דומה לפרויקטים ניתן למצוא במעונות עובדים שתכנן האדריכל אריה שרון בתל אביב.

הפרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הפרויקט	זמן הבניה	מתכנן	אדריכלים
Gartenstadt Falkenberg	1913–1916	ברונו טאוט	ברונו טאוט היינריך טסנאו
Siedlung Schillerpark	1924–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט מקס טאוט האנס הופמן
Großsiedlung Britz	1925–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט מרטין וגנר
Wohnstadt Carl Legien	1928–1930	ברונו טאוט	ברונו טאוט פרנץ הילינגר
Weiße Stadt	1929–1931	מרטין וגנר אוטו רודולף סלויסברג	אוטו רודולף סלויסברג ברונו ארנדס ויליאם בונינג
Großsiedlung Siemensstadt	1929–1934	מרטין וגנר האנס שרון	האנס שרון ולטר גרופיוס אוטו ברטנינג פרד פורבט הוגו הרינג פאול רודולף הנינג