שיכון הרבנים

שיכון הרבנים
מידע כללי
סוג	מבנן
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1950
תאריך פתיחה רשמי	1950
אדריכל	אלכסנדר פרידמן
קואורדינטות	31°47′25″N 35°12′23″E / 31.790277777778°N 35.206472222222°E
	(למפת ירושלים רגילה) שיכון הרבנים

שיכון הרבנים הוא מבנן בתחומי שכונת רוממה בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות נחלצה לסייע לרבנים שעלו לארץ ישראל מרוסיה ומארצות אחרות, בתמיכה חודשית קבועה^[1]. בשנת 1938 הוחלט להקים שכונה של 100 דירות במחיר מוזל עבור רבני רוסיה, בין תלפיות וארנונה^[2] ומשלחת לגיוס כספים לצורך העניין נשלחה לארצות הברית^[3].

בשנת 1944 רכש התאחדות הרבנים מגרש גדול לצורך הקמת הדירות^[4]. לתכנון נבחר האדריכל אלכסנדר פרידמן ותוכננו במקום 100 דירות שבכל אחד שני חדרים ומטבח, וכן בית כנסת, בית מדרש ומקווה. הרוח החיה היה הרב קיפניס שפעל לרכישת השטח בשכונת רוממה (כיום ברחוב תורה מציון, מאחורי מתחם התחנה המרכזית ששימש אז כמושב זקנים) בעזרת מימון מארגון "עזרת תורה" בארצות הברית מיסודו של הרב יוסף אליהו הנקין. על ידו סייע הרב יעקב קלמס אשר נסע לארצות הברית כדי לגייס כספים לבנייה^[5]. אבן פינה לבניין הונח בשנת 1945 בתקווה לסיים את הבנייה בסוף שנת 1946^[6]. הבניין נבנה על ידי האחים צסיס^[7] ובשל בעיות מימון קשות התעכבה הבנייה, והיא התקדמה במספר שלבים. בסוף 1947 נוצק הגג של הקומה הראשונה^[8]. בספטמבר 1949 כבר הושלמה הקומה הראשונה^[9].

בסוף שנת 1950 נחגגה חנוכת המקום^[10], והשתכנו בו 17 רבנים^[11], אך הקומה הראשונה הושלמה רק בתחילת 1952. כעבור זמן הוקמה קומה נוספת, ולימים נוספו עוד שתי קומות. אחד המסייעים לבנייה היה פייבל שיינפלד שתרם לזכר אשתו אסתר שיינפלד^[12]^{[דרושה הבהרה]}. הדירות ניתנו חינם לרבנים לתקופת התאקלמות.

הרב קיפניס הקים באחת מדירות השיכון את מערכת אוצר הפוסקים, שהעסיקה חלק מהרבנים שנתמכו על ידי ההתאחדות, חלקם תושבי השיכון. את מרכז אוצר הפוסקים נהגו לפקוד רבנים רבים וידועי שם כדי להיעזר במידע התורני וההלכתי הרב שנאגר במכון, כמו גם בספרייה הרחבה הקיימת במקום. משרדי המערכת, המכון והספרייה ממוקמים בצידו השמאלי של השיכון, והכניסה אליהם נפרדת מהכניסה לדירות המגורים.

רבנים מהאזור נהגו להתפלל בקביעות בבית הכנסת המקומי, ובהם הרב שמואל הלוי וואזנר שהתגורר בירושלים במשך שש שנים.

רבני השיכון לאורך השנים היו: הרב דוד שפרבר - אב"ד בראשוב, הרב אפרים פישל קליין - אב"ד וואשרהלי, הרב משה אהרן רוזנטל, הרב משה אדלר, וכיום מכהן בנו הרב בנימין אדלר.

בין תושבי השיכון: הרב ירוחם אשר ורהפטיג, הרב ישראל ולץ - אב"ד בודפשט, הרב דוד מושקוביץ - אב"ד בוניהד, הרב יוסף אדלר - אב"ד טורדה, הרב בן ציון רחמן - מו"צ בשכונה ורבה של חסידות בויאן, הרב נחום שמריהו ששונקין - מרבני חב"ד ברוסיה, הרב מנחם זאב שטרן - רבה של גבעת שאול והרב ישראל פלדמן - הרב של הר-טוב^{[דרושה הבהרה]}.

ייחודו של השיכון היה ברבגוניות של מוצאם של הרבנים אשר באו מקהילות שונות באירופה והיו שונים זה מזה בסגנון ובמנטאליות, בנוסחאות התפילה ובמנהגים. עם זאת, התאפיין השיכון בהרמוניה ששררה בין תושביו.

כיום, הדירות נמצאות בבעלות "אוצר הפוסקים" ומושכרות ברובן בדמי מפתח וחלקן בשכירות רגילה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על שיכון הרבנים, באתר 'חלון אחורי', נובמבר 2013
בנימין י. רבינוביץ, 'תיבת נח הירושלמית', יתד נאמן, ל' בתשרי תשע"ב.
ועד העזרה - התאחדות רבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות, הפרדס ספר היובל, 1951, עמ' 447-448, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס חנוכת שיכון רבנים, יומני כרמל ינואר 1951 (התחלה 2:22)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ רבני רוסיה, הצופה, 19 במרץ 1939
^ דירות לרבנים פליטי רוסיה, הצופה, 14 באוגוסט 1938
^ משלחת רבנים לארה"ב, הצופה, 13 בנובמבר 1938
^ בית בשביל רבנים פליטים בירושליס, המשקיף, 20 באוגוסט 1944
^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר היברובוקס
^ התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר הארצות, הצופה, 21 ביוני 1946
^ הפסקת עבודה אצל הקבלנים האחים צסיס, דבר, 7 בנובמבר 1947
^ ועד התאחדות הרבנים הפליטים, הצופה, 10 בספטמבר 1948
^ ועד העזרה התאחדות הרבנים הפליטים, הצופה, 18 בספטמבר 1949
^ חנוכת הקומה הראשונה, דבר, 13 בדצמבר 1950
^ מפעל להשלמת שיכון הרבנים בירושלים, חרות, 30 בינואר 1951
^ מר פייבל (פיליפ) שיינפלד הי"ו, הצופה, 7 ביולי 1952

[1] רבני רוסיה, הצופה, 19 במרץ 1939

[2] דירות לרבנים פליטי רוסיה, הצופה, 14 באוגוסט 1938

[3] משלחת רבנים לארה"ב, הצופה, 13 בנובמבר 1938

[4] בית בשביל רבנים פליטים בירושליס, המשקיף, 20 באוגוסט 1944

[5] חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר היברובוקס

[6] התאחדות הרבנים פליטי רוסיה ושאר הארצות, הצופה, 21 ביוני 1946

[7] הפסקת עבודה אצל הקבלנים האחים צסיס, דבר, 7 בנובמבר 1947

[8] ועד התאחדות הרבנים הפליטים, הצופה, 10 בספטמבר 1948

[9] ועד העזרה התאחדות הרבנים הפליטים, הצופה, 18 בספטמבר 1949

[10] חנוכת הקומה הראשונה, דבר, 13 בדצמבר 1950

[11] מפעל להשלמת שיכון הרבנים בירושלים, חרות, 30 בינואר 1951

[12] מר פייבל (פיליפ) שיינפלד הי"ו, הצופה, 7 ביולי 1952

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890	בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890	בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי	בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים	קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים	גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים