שיחת השבוע
 | |
| גיליון ה-1590 של שיחת השבוע | |
| מו"ל |
צעירי אגודת חב"ד בישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
שיחת השבוע הוא עלון שבת בהוצאת צעירי אגודת חב"ד המופץ בארץ ובעולם. הוא עלון השבת בתפוצה הגדולה ביותר בישראל[1].
עורך העלון הוא מנחם ברוד, דובר חב"ד בישראל. העלון יוצא לאור בכל שבוע, מאז כסלו ה'תשמ"ז (דצמבר 1986).
היסטוריה ועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשמ"ו הוציא מנחם ברוד דוגמה של העלון ושלח אותה לאישים בחב"ד כדי שיחוו את דעתם. לאחר שצעירי חב"ד העדיפו שלא להצטרף לפרויקט הודיע ברוד על הוצאת העלון בעצמו, אולם הרבי מלובביץ' תמך בהפצתו הרשמית ובעקבות כך לקחו צעירי חב"ד את חסותם על העלון[2]. העלון הראשון הופיע[3] לקראת י"ט בכסלו חג הגאולה, ה'תשמ"ז (1986). מבנה העלון לא השתנה כמעט במהלך השנים (על המבנה ראו להלן).
העלון מרבה להתייחס לבעיות אקטואליה הקשורות לנושאי שלמות ארץ ישראל, מלחמה ושלום ומאבקי דת ומדינה. בכל אלו נוקט העורך דעות ימניות, כמקובל בחב"ד.
העלון משויך לזרם המתון ולכן מתייחס לפטירתו של הרבי כעובדה. עם זאת, העלון המודפס בישראל לא מציג שום תואר בהתייחסו לרבי, לא שליט"א, ולא זצ"ל, כדי להקל גם על אנשי הזרם המשיחיסטי להפיץ אותו. בשנה הראשונה שאחרי פטירת הרבי הוצמד לשמו התואר "זי"ע".
גיליון ה-500 (חודש אב ה'תשנ"ו) צוין בגיליון מורחב ובאירוע חגיגי במוזיאון ישראל. הגיליון ה-1,000 (חודש אדר ה'תשס"ו) צוין בגיליון מורחב ובעיצוב חדש. מאז מוזכרים בו שמות כותבי המדורים בראשיהם.
החל מגיליון מספר 1253 יצא העלון בעיצוב אחיד וצבעוני עם תמונה לצד המאמר השבועי.
עד שבט תשפ"ב העלון היה בן שני דפים, ארבעה עמודים. באותו חודש העלון שינה צורה בגיליון מספר 1828, והחל לצאת בשמונה עמודים בהם נוסף מדורים חדשים והעלון התאחד עם עלון הילדים "ממתק לשבת".[4].
הפצת העלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלון מופץ בעיקר בבתי כנסת על ידי מנויים ועל ידי בתי חב"ד מקומיים. הוא מחולק גם על ידי חסידי חב"ד, בפרט תלמידי ישיבות חב"ד, המניחים תפילין לעוברים ושבים מדי יום שישי בחוצות הערים. הוא נחשב בין העלונים התורניים הנפוצים. לפי העיתון מקור ראשון בשנת 2005[5] הוא הופץ בכ-180,000 עותקים במגוון שפותיו. לפי המבשר בשנת 2023 הוא מודפס בכ-200,000 עותקים בארץ מדי שבוע[1]. מלבד זאת הוא מודפס גם במדינות נוספות.
מערכת העלון מאפשרת התאמה של העלון לצרכים מקומיים של בתי חב"ד, וכך מודפסות עבורם מהדורות מקומיות עם פרסומת מקומיות, שם הסניף המקומי וכדומה.
העלון יוצא לאור גם בצרפתית, אנגלית ורוסית[6].
מבנה העלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר ראשי - בעמוד הראשון מופיע מאמר ראשי אקטואלי (נכתב על ידי העורך מנחם ברוד). המאמרים עוסקים בדרך כלל בנושאים כלל יהודיים, אך לקראת תאריכים מיוחדים לחסידות חב"ד (כמו חג הגאולה) המאמר מיוחד לאותו תאריך. רבים מהמאמרים מתאפיינים בקו חשיבה של חזון ארץ ישראל השלמה על פי שיטתו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד, קו הנחשב עמדה ימנית.
- יש חדש - חדשות מעולם היהדות, כולל אירועים, ואף מוזיקה חסידית. לעיתים מופיע במקומו מדור ספרים חדשים.
- שולחן שבת - קטע מעובד מלקוטי שיחות של הרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד או מאחד משאר ספריו על פרשת השבוע המתאים להקראה בשולחן השבת, נכתבו במשך 20 שנה על ידי צירה (צירי) לבנוני וכיום על ידי לוי שייקביץ.
- מן המעיין - ליקוטי רעיונות מספרי התלמוד ובעיקר מספרי חסידות, בעלונים הראשונים (עד סביבות העלון ה-500) המאמרים היו קשורים לפרשה, אך לא בהכרח קשורים זה לזה; מן העלון ה-500 השתנתה המגמה ובכל שבת המאמרים מתמקדים בנושא אחד. את המדור כתב מיום היווסדו עד אדר ב' תשפ"ב הרב אליעזר ברוד רבו של כרמי יוסף.
- אמרת השבוע - אנקדוטה (לרוב חסידית) עם מוסר השכל חריף.
- פתגם חסידי - פתגם קצר המבטא אמירה חסידית כלשהי.
- מעשה שהיה - לרוב זה סיפור חסידי, אך לעיתים הסיפור אינו קשור לחסידים, והוא עוסק במגוון נושאים כמאורעות מהשואה, מלחמות ישראל ועוד. המדור נכתב במשך 14 שנה על ידי זלמן רודרמן, עד חודש אלול תשס"ז. לאחר מכן הוא נכתב על ידי נחמיה קפלון, לאחר מכן על ידי לוי שייקביץ משנת תשפ"ב נכתב על ידי אחיו מנחם מנדל.
- גאולהפּדיה (בעבר: לומדים גאולה) - מאמר על סוגיה בנושא הגאולה וביאת המשיח. נכתב על ידי העורך מנחם ברוד. בעבר היה בשם "מושגים בחסידות" "מושגים בתניא" (בעריכת הרב יקותיאל גרין) ועוד.
- חיים יהודיים - ריאיון עם אישיות כלשהי, כגון: דמות תורנית, חוזר בתשובה או בעל מיזם תורני (כגון מפעל הש"ס). במדור מוצגים אישים חרדים ודתיים לאומיים. הוא נכתב בעבר על ידי זלמן רודרמן, לאחר מכן על ידי אליעזר שולמן, עורך בעיתון "משפחה" וכיום הוא נכתב על ידי מנחם כהן.
- פינת ההלכה - פינת שאלה הלכתית ומקורות למנהגים, מאת הרב יוסף גינזבורג, רב אזורי עומר.
- מושג ברגע - מושג ביהדות (המדור היה קיים במשך כשנתיים, עד שבט תשפ"ב)
- רציתי לשאול - פינת שאלה מחיי היום יום, ותשובה מדמות רבנית מתחלפת. (המדור התחיל בשבט תשפ"ב)
ספרים המבוססים על מדורים בעלון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שולחן שבת - שישה כרכים[7] ובהם רעיונות לפרשת השבוע, מעובדים מתורתו של הרבי, שהופיעו במדור 'שולחן שבת' בעלון
- שולחן חג - כרך המכיל רעיונות לחגי ומועדי ישראל, שהופיעו גם במדור 'שולחן שבת' בעלון
- שו"ת פינת ההלכה - שני כרכים ובהם תשובות הלכתיות של הרב יוסף שמחה גינזבורג
- צדיקים למופת - שני כרכים ובהם סיפורים על צדיקים מכל העדות שהתפרסמו במדור 'מעשה שהיה'
- ימות המשיח. מהדורה ראשונה 1993, מהדורה מורחבת 2013.
- פינת ההלכה, מאות תשובותיו ההלכתיות של הרב יוסף שמחה גינזבורג בנושאים שונים שנדפסו בעלון, שלושה כרכים, בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, שבט תשפ"ג
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שיחת השבוע ארכיון עלוני "שיחת השבוע" (החל מעלון ה-485, ל' בניסן תשנ"ו)
- חגית ריטרמן, תוכנית עלון, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2006, לרגל גיליון ה-1,000
- יואל רפל, "שיחת השבוע" - משהו שירומם את הנפש", עיתוני בתי הכנסת, קשר, 1991 (עמ' 110–112)
- נכנסים לאלף הבא אתר שטורעם אדר תשס"ו, מתוך עיתון בקהילה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ט בנדר. הכתבה בעיתון המבשר, כ"ח באדר תשפ"ג
- ^ משה מרינבסקי, אלף פעמים ככה, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1178, ג' באדר תשס"ו
- ^ העלון הראשון, אתר שטורעם תשס"ו.
- ^ אחרי 35 שנים: 'שיחת השבוע' עובר מתיחת פנים, באתר ערוץ 7
- ^ יהונתן ונדר, "אבא קורא המון עלון" - סקירה על העלונים המרכזיים ותפוצתם, מקור ראשון, 28 בנובמבר 2005.
- ^ וסחוז'דניה - דף הבית של העלון במהדורה הרוסית.
- ^ בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים, בראשית-דברים (כולל מועדי ישראל)