שחר איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחר איילון
שחר איילון בעת כהונתו כנציב כבאות והצלה
שחר איילון בעת כהונתו כנציב כבאות והצלה
לידה 1955 (בן 69 בערך)
ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות משטרת ישראל
כבאות והצלה לישראל
תקופת הפעילות 19772011 (משטרת ישראל)
2011 – 2016 (כבאות והצלה לישראל)
דרגה ניצב ניצב (משטרה)
רב-טפסר  רב-טפסר (כבאות והצלה לישראל)
תפקידים בשירות
לוחם ימ"מ
מפקד מחוז ש"י
ראש אגף התנועה
מפקד מחוז הצפון
סגן המפכ"ל
מפקד מחוז תל אביב
עיטורים
עיטור המופת (משטרת ישראל) עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל רכבת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שחר איילון (נולד בשנת 1955) הוא קצין משטרה בדימוס בדרגת ניצב שכיהן גם כנציב כבאות והצלה וכמנכ"ל רכבת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילון נולד, גדל והתחנך בירושלים. נצר למשפחות ראב, שטמפפר והרשלר שעלו מהונגריה לארץ ישראל במאה ה-19. בן לדוד איילון (הרשלר), שהיה אלוף ארץ ישראל בקפיצה במוט[1], מזכיר מועצת הפועלים ועסקן באגודת הספורט של הפועל ירושלים, ולרות איילון, בעלת מדליית זהב במכביה השלישית בריצת משוכות ומורה לחינוך גופני[2]. בצעירותו היה ספורטאי מצטיין וחבר נבחרת ישראל לנוער באתלטיקה, במסגרתה התחרה בריצות ל-400, ל-800 ול-1500 מטרים. איילון אף שהה עם נבחרת הנוער בכפר האולימפי בזמן טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. את שירותו הצבאי עשה כמדריך כושר קרבי.

שירותו במשטרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותו הצבאי גויס לשורות הימ"מ[3] ושירת ביחידה משנת 1977 עד 1980 כמפקד מחלקה. עשה הסבה למשטרה ה"כחולה" ושירת במגוון תפקידים בהם מפקד יחידת הסיור במרחב ירקון, מפקד תחנת אילת בשנים 19841985 וקצין מבצעים של המחוז הדרומי עד 1988. בשנת 1988 התמנה לראש לשכת סיור מרחבית בירושלים. על תפקודו במהומות הר הבית באוקטובר 1990 זכה לעיטור המופת של משטרת ישראל. ב-1991 קודם לתפקיד מפקד תחנת הבירה ובשנים 19931994 שירת כמדריך ראשי בבית הספר לשוטרים. ב-1995 מונה לסגן ראש אגף שיטור וביטחון וב־1998 לסגן מפקד מחוז תל אביב.

בשנת 2001 קודם לדרגת ניצב ומונה למפקד מחוז יהודה ושומרון[4]. במסגרת תפקידו פיקד באוקטובר 2002 על פינוי חוות גלעד. בתדריך לכוחות המשטרה לפני הפינוי הורה לשוטרים להסיר את תגי הזיהוי האישיים שלהם ממדיהם ואם יתבקשו להזדהות לטעון ששמם הוא "שחר איילון". על כך ספג הערה פיקודית מהמפכ"ל שלמה אהרונישקי[5].

בשנת 2004 מונה לראש אגף התנועה. בתפקידו זה הקים את היחידה המרכזית של האגף העוסקת באיסוף וריכוז מידע, ביצוע פעילות מבצעית וחקירתית על מנת לסייע במאבק בתאונות הדרכים. באפריל 2007 החל לכהן כמפקד המחוז הצפוני (דבר שגרם לפרישתו סגן מנהל המחוז דב לוצקי מהשרות), אך ימים ספורים אחר כך עזב לטובת כהונה כסגן המפכ"ל החדש דודי כהן. במאי 2009 נכנס לתפקידו כמפקד מחוז תל אביב[6].

לאחר השירות במשטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהפסיד בהתמודדות מול יוחנן דנינו על תפקיד המפכ"ל של משטרת ישראל, הועלה באפריל 2011 לדרגת רב-טפסר ומונה לנציב כבאות והצלה תפקיד אותו מילא עד 2 במאי 2016.

בינואר 2017 מונה למנכ"ל רכבת ישראל[7][8]. איילון פרש מתפקידו במרץ 2019, כך סוכם בדצמבר 2018 בינו לבין יו"ר הרכבת, דן הראל[9]. פרישתו של איילון באה לאחר פרסומים על פיהם אישר רכש קרונות לרכבת בלא אישור משרד האוצר[10].

החל מפברואר 2020 מכהן כמנכ"ל מרכז הספורט באוניברסיטת תל אביב.

השכלה וחיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איילון בעל תואר ראשון בסוציולוגיה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ובעל תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה.

איילון נשוי ואב לשני ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחר איילון - תבניות ניווט