שושנה שטרן
 | |
| שושנה שטרן | |
| לידה |
29 בנובמבר 1905 דבינסק, לטביה |
|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1948 (בגיל 42) ירושלים  |
| מדינה |
פלשתינה (א"י) |
| תקופת כהונה |
? – 4 בינואר 1948 |
| תקופת הפעילות |
? – 4 בינואר 1948 |
| פעילויות נוספות | עורכת דין |
  | |
שושנה שטרן (א' בכסלו תרס"ו – כ"ב בטבת תש"ח, 29 בנובמבר 1905 – 4 בינואר 1948)[1] הייתה עורכת דין, מראשונות עורכות הדין ביישוב בתקופת המנדט הבריטי. בלטה בהגנתה על נשים מוכות, בהקמת משמר אזרחי בשכונתה[2] וכחברה פעילה בהגנה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בעיר דבינסק בלטביה, להוריה הלל, עורך דין, ורבקה מינקוביץ. את לימודי בית הספר היסודי והתיכון השלימה בעיר הולדתה.
בשנת 1919 עלתה לישראל ובשנת 1926 נישאה לדוד שטרן[3] דוד היה יזם ואגרונום שעבד עם עקיבא אטינגר. היה מנהל המחלקה החקלאית בסוכנות. לאחר נישואיה המשיכה את לימודיה בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים. הייתה אחת הראשונות בארץ שהוסמכה כעורכת דין.
בתום לימודיה הצטרפה כשותפה למשרד עורכי הדין של אביה, הלל מינקוביץ.
פעילות מקצועית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמשה כעורכת הדין של ויצו. במסגרת עבודתה זו הגנה, כאביה הלל, על נשים מוכות ומקופחות. במקביל הייתה חברה פעילה בארגון התאחדות נשים לשיווי זכויות[4].
כעורכת דין ופעילה בהגנה, עבדה מול המוסדות המשפטיים של המנדט הבריטי. בביתה היה סליק ובו הוסתר נשק של ההגנה.
כן הייתה פעילה בוועד השכונה בתלפיות ודאגה לצורכי התושבים בה, הקימה, ארגנה ועמדה בראש שמירה אזרחית, בו התנדבו גם נשים. טיפלה בחידוש התחבורה הסדירה אל שכונתה וממנה, שרות אשר נפגע בעקבות החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947
הירצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום 30 בדצמבר 1947 חזרה שושנה לביתה ממרכז ירושלים באוטובוס של חברת המקשר שהיה חלק משיירת אוטובוסים. ליד בית המדפיס הממשלתי, בקרבת שכונת אבו טור נתקלה השיירה במארב ערבי. שלושה מנוסעי האוטובוס, ביניהם שושנה, נפגעו. שושנה מתה מפצעיה כעבור חמישה ימים, בכ"ב בטבת תש"ח (04.01.1948)[5]. היא נקברה בבית העלמין בהר הזיתים. הותירה אחריה את בעלה דוד ואת שתי בנותיה תמר ורבקה[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכתבה האחרון של שושנה. הבקר, 8 בינואר 1948 עמוד 3
- כרטיס נפטר: שושנה שטרן באתר הר הזיתים - מרכז מידע
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אזרחים חללי פעולות איבה, כולל תמונתה
- ^ [1]הקמת משמר אזרחי בשכונת תלפיות, הבקר, 8 בינואר 1948, עמוד 3
- ^ דוד תדהר (עורך), "דוד שטרן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4036
- ^ התאחדות נשים לשיווי זכויות
- ^ 5000 ערבים עזבו את ירושלים | הבקר | 5 ינואר 1948 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ [2]מודעות אבל