שוק הכרמל

שוק הכרמל
מידע כללי
סוג	שוק
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1920
תאריך פתיחה רשמי	1920
קואורדינטות	32°04′07″N 34°46′09″E / 32.06868333°N 34.76904722°E
	האתר הרשמי
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) שוק הכרמל שוק הכרמל שוק הכרמל מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

שוק הכרמל (הכרמל מבוטא במלעיל) בתל אביב הוא השוק המרכזי בעיר והגדול והידוע ביותר בגוש דן. הוא נמצא לאורך רחוב הכרמל, בין כיכר מגן-דוד לבין מסוף כרמלית וגן הכובשים, בואכה אזור מנשייה, והתרחב עם השנים גם לכמה רחובות סמוכים בשכונת כרם התימנים ובשכונת נחלת בנימין. החלק הדרום מערבי של שוק הכרמל נקרא גם שוק עזה. השוק קרוי על שמו של הרחוב בו הוא נמצא. הרחוב המקורי נמשך עד לאזור שכיום קרוי כיכר רבין. בשנות ה-30 שונה חלקו הגדול של הרחוב לרחוב קינג ג'ורג'.

בשוק הפועל בימים ראשון עד שישי, נמכרים בעיקר מוצרי מזון אך גם פרטי הלבשה, סדקית, אביזרי בית, פרחים, דוכני מזון ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 בעת ביקורו ברוסיה, הציע ארתור רופין, ראש המשרד הארצישראלי, ליהודים ציונים לקנות אדמות בעיר העברית ההולכת ונבנית. קבוצת יהודים עשירים קנו חלקות אדמה באזור רחוב הכרמל תמורת 1000 רובל במחשבה, שיוכלו להוריש את הקרקע לצאצאיהם, ולא מתוך כוונה לעלות לארץ ולהקים על אדמות אלו בתים. לאחר מהפכת אוקטובר 1917 נאלצה קבוצה זו להימלט מרוסיה וחבריה הגיעו לארץ ישראל בידיים ריקות. עשירים רוסים אלו, שכונו "פליטי רופין", מצאו עצמם חסרי כל רכוש למעט מגרשים אלו שבין רחוב אלנבי ומנשייה. בהיעדר יכולת להשתלב בשוק העבודה המקומי, שעסק בעיקר בעבודת כפיים, ביקשו להקים שוק, שיעסוק בסחר פירות וירקות. על אף התנגדויות רבות לרעיון, אישר להם ראש העיר מאיר דיזנגוף להקים לאורך רחוב הכרמל שוק קטן, אשר נחנך רשמית ב-1920.

על השינויים הכלכליים והגאוגרפיים בשוק הכרמל מלמד מכתב שנשלח למערכת עיתון דבר ב-21 בדצמבר 1927:

בלי שים לב למשבר הכלכלי ולצמצום הפרנסה, העבירה העירייה אשתקד את השוק מקרן רחובות אלנבי ונחלת בנימין אל רחוב הכרמל, הרוכלים בעלי הסוכות הוכרחו לשלם לעירייה 20 לירות מצריות כל אחד עבור התקנת הסוכות החדשות. והנה, חלק גדול מהקונים לא עבר לשוק החדש, אלא נשאר בחלק רחוב הכרמל הקרוב ליפו, ועל יד שוק הכרמל צובאים יום-יום ערבים מהכפרים ומוכרים ירקות בלי כל חובת רישיון ומס של העירייה. מאין להם כל הוצאות, הם מוכרים בזול וגוזלים את לקוחותינו המעטים. והנשים הבאות לקנות בשוק מבכרות בכלל לקנות מאת הערבי, אפילו כשאינו מוזיל. חוץ מזה החלה העירייה מוציאה רישיונות גם לרוכלים, שאינם משלמים את הסכום ששילמנו אנו, ומעט הפרנסה מתחלק ע"י כך לחלקים קטנים, שיש בהם משום זה חסר וזה אינו נהנה.
אם לא תחדל העירייה מלחלק רישיונות נוספים ולא תחייב גם את הערבים בתשלום מס, עומד מצבנו להיהרס לגמרי ונוספו עוד מחוסרי פרנסה ורעבים למשא על הצבור. ברגשי כבוד, אחד הרוכלים

בתחילת שנות ה-60 הופנו טענות כלפי השוק כי הוא מהווה מפגע תברואתי.^[1]

בהמשך גדל השוק והתרחב לכל אורך הרחוב והתפשט גם אל חלק מסמטאותיה של שכונת כרם התימנים. רחוב גדרה שבכרם, למשל, גובל בצדו האחורי של השוק ואפשר למצוא בו חנויות מזון ומסעדות רבות; עוד כמה רחובות קטנים מקשרים לכל האורך בינו לבין השוק. יחד עם מדרחוב נחלת בנימין הסמוך ורחוב רמב"ם, מהווה שטח זה אזור גדול מאוד הסגור לתנועת מכוניות במרכז תל אביב.

ב-1 בנובמבר 2004 אירע פיגוע התאבדות בשוק, בו מחבל פלסטיני פוצץ עצמו, והרג שלושה אזרחים.