שוקי שטאובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוקי שטאובר
לידה 16 באוקטובר 1954 (בן 69)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הכפר הירוק, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.shukistauber.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהושע (שוקי) שטאובר (נולד ב-16 באוקטובר 1954) הוא חוקר, יועץ, עיתונאי ומרצה ישראלי שכתב 17 ספרים ומאות רבות של כתבות ומאמרים מקצועיים בתחומי התמחותו: ניהול, קריירה ועבודה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר החקלאי "הכפר הירוק" התגייס לצה"ל והיה לקצין קשר. לאחר שירותו הצבאי החל ללמוד בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב ובשנת 1984 הוסמך לתואר שני בלימודי עבודה. עבודת התזה שלו בחנה את עוצמת הוועדים הארציים בשירות המדינה ויחסי הגומלין שלהם עם ההסתדרות הכללית.

בשנת 1981 החל לעבוד במסגרת המכון לפריון העבודה והייצור והחל לצבור בו ניסיון מקצועי, לצד המשך לימודיו. בשנת 1986, לאחר ביצוע תפקיד ניהולי, יצא לדרך עצמאית ומאז לא שב לפעול כעובד שכיר.

בין השנים 1987–2001 עסק בפעילות מקצועית שכללה עבודות ייעוץ לחברות ולארגונים בסקטור הפרטי ובסקטור הציבורי. הוא פיתח פעילות הדרכה ענפה שכללה ריכוז אקדמי של קורסי הכשרה למנהלים, בדרך כלל במסגרת לימודי חוץ של האוניברסיטאות (המכללות היו אז רק בתחילת דרכן). לדוגמה: ניהול ההכשרות השנתיות לניהול משאבי אנוש בלימודי החוץ של האוניברסיטה הפתוחה ("תפנית"), באוניברסיטה העברית בירושלים ("מכון מגיד"), במכללת עמק הירדן, במכללת אילת ועוד.

יזם קורסים מגוונים, כמו קורס הכשרה למנהלי משאבי אנוש בענף המלונאות במסגרת אוניברסיטת חיפה, קורס לניהול מערכות תגמול וקורס לניהול בשיטת האאוטסורסינג במסגרת המרכז הישראלי לניהול (המי"ל), קורס לניהול מערכות גיוס במסגרת האוניברסיטה העברית ועוד. כמו כן עסק, באותן שנים, בפיתוח מנהלים בחברות עסקיות ובארגונים ציבוריים, ובייעוץ ארגוני.

בשנת 1988 החל לכתוב בשבועון הכלכלי "כספים" כמומחה לניהול, ומשם עבר לעיתון "גלובס". הטור השבועי שלו "ניהול" התפרסם ב"גלובס" לסירוגין במשך מספר שנים ובמסגרתו, לצד טורי דעה, גם ערך שיחות עם מאות מנהלים. במקביל כתב במגזינים מקצועיים כמו הירחונים "סטטוס", "ניהול", "משאבי אנוש", "ועדים" ועוד. בשנת 2001 הפסיק לכתוב טור קבוע בעיתון "גלובס" והמשיך לפרסם מאמרים וכתבות ככותב עצמאי.

בשנת 2005 חזר לכתוב את הטור "ניהול" באתר החדשות ynet, הפעם כטור דעה שהתפרסם מדי שבוע במשך כארבע וחצי שנים, עד לשנת 2009. מאז שב לפעול ככותב עצמאי. משנת 2006 מתפרסמים מאמריו גם באתר הבית שלו.

מתראיין לעיתים קרובות בעיתונות הכתובה והמקוונת ובמדיה האלקטרונית, בתחומי התמחותו ואודות ספריו.

שטאובר עוסק בהתנהגות עסקית נאותה (אחריות תאגידית) ופועל לקידומה. הוא מרבה לכתוב, להתראיין, להרצות ולייעץ בתחום זה. לדוגמה, בספריו, "זה לא רק הכסף" ו"אני המותג!" כלולים פרקים הדנים, בהתאמה, בהעסקה הוגנת ובשיווק הוגן. כתב סקירה מקיפה, "אחריות תאגידית בישראל", בעברית ובאנגלית.[1]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב 17 ספרי ניהול והוציאם לאור במסגרת שיתופי פעולה מקצועיים מגוונים. הספרים מופיעים ברשימות קריאה של מוסדות לימוד רבים.

ספריו:

  • "אני המותג!" – אסטרטגיות שיווק בישראל ודרכי יישומן
  • "מי פה המנהל?" – 150 דרכים מעשיות לניהול איכותי
  • "זה לא רק הכסף" – ניהול עובדים בארגונים איכותיים
  • "מגיע לי?" – המדריך השלם למעסיק ולעובד
  • "עו"ד ועוד" – על קריירה של עורכי דין ומשפטנים בישראל
  • "שירות לקוחות" – ניהול מערכות שירות בארגונים בישראל
  • "אאוטסורסינג" – העברת פעילות מהארגון לניהול חיצוני
  • "התפקיד – שלך!" – 303 עצות מעשיות לחיפוש עבודה
  • "דרושים" – תהליכי גיוס ומיון של עובדים בארגונים בישראל (2001)
  • "מטבע לצ'ק פוינט" – שיחות עם מנהלים על עסקים וארגונים בישראל בעידן הגלובלי
  • "START" - סיפור בחרוזים המספר את תולדותיו של יוני, המנכ"ל המצליח.
  • "דרושים" - תהליכי גיוס ומיון של עובדים בארגונים בישראל (2013) - מהדורה חדשה ומורחבת של הספר משנת 2001.
  • "מהקונקורד לכיפת ברזל" - ניהול מערכות טכנולוגיות במאה ה-21 (יחד עם ד"ר אביגדור זוננשיין), 2014.
  • "ישראלים בברלין: קהילה בהתהוות", ידיעות ספרים, 2017
  • "המאבק על הוועד - התארגנות עובדים בשנות ה-2000", 2018.
  • "כן זה אפשרי - ניהול שינוי בארגון חינוכי", 2019.
  • "בריאות הנפש בישראל", 2021.

כתב גם דו"ח מקיף וספר (שלא פורסם) על קריסתה ושלבי פירוקה של חברת הביטוח "הסנה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שוקי שטאובר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שוקי שטאובר, אחריות תאגידית, באתר של שוקי שטאובר