שום העירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "עירית" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עירית (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןעירית
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: נרקיסיים
סוג: שום
מין: שום העירית
שם מדעי
Allium schoenoprasum
ליניאוס, 1753

שום העירית (נקרא בדרך כלל עירית; שם מדעי: Allium schoenoprasum) הוא צמח תבלין עשבוני רב-שנתי מהסוג שום ממשפחת הנרקיסיים, המתנשא לגובה של עד שלושים סנטימטרים. ככל הידוע מוצא שום העירית הוא מסין.

אין קשר בוטני בין צמח זה לצמחי הבר הידועים כעירית, אך שמו ניתן לו, כנראה, בעקבות הדמיון של צורת עליו לעירית.

העירית בעלת ארומה עדינה יותר מהשום והבצל. היא נקצצת טרייה ובדרך כלל משתמשים בה לסלטים ואומלטים, או בתור ציפוי לתפוחי אדמה אפויים.

במזרח הרחוק קיים ירק נוסף הדומה לעירית בצורתו אך טעמו דומה יותר לטעם השום, ירק זה נקרא בלטינית Allium tuberosum, ובעברית נקרא לעיתים עירית סינית או עירית השום. הוא משמש במטבחי מזרח אסיה כקישוט, אך גם כמרכיב מרכזי במספר מנות, לדוגמה פאד תאי.

היסטוריה ופולקלור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינים היו הראשונים שתועדו משתמשים בעירית, בסביבות שנת 3000 לפני הספירה. יש טוענים כי מרקו פולו הוא שהביא את העירית מסין לאירופה, אך רוב החוקרים טוענים שמקורה באנגליה, והיא הועברה לרחבי האימפריה הרומית בידי חייליה. צוענים רומנים השתמשו בעירית לגילוי עתידות. מקובל היה להאמין שצריך לתלות צרורות של עירית מיובשת בשביל להרחיק מחלות ורוע. יש פרשנות של ספרות רפואית מהתקופה הרומית על פיה העירית מקילה על כוויות שמש וכאבי גרון, מעלה את לחץ הדם ומתפקדת כחומר משתן[2].

עיבוד וטיפוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

העירית משגשגת באדמה בוצית, עשירה בחומר אורגני, עם pH ברמה 6–7 והרבה שמש. היא יכולה לגדול גם עם אור חלש, אך מוטב 6–8 שעות של אור שמש מלא.

העירית יכולה לגדול מזרעים כבר מתחילת האביב, אך במקרה כזה היא תצטרך אדמה חמימה, כך שהדבר אפשרי רק במקומות מועטים. בדרך כלל העירית צריכה לנבוט בטמפרטורה של 21°C ולשמור על לחות. ניתן לגדל אותה בתוך מבנה באוויר קריר יותר ואז לשתול אותה בחוץ, או לגדל את נבטיה מתחת ליריעת בד למשך כחודש, ואחר להוציאם אל כיפת השמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עירית באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ על פי ספרו של יעקב שטאוב משנת 2008. יש להניח שהמידע כתוב על פי תרגום ספרו של פדניוס דיוסקורידס לאנגלית