שולמית אליצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שולמית אליצור
כיתוב
לידה 6 באפריל 1955 (בת 69)
י"ד בניסן ה'תשט"ו
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי חקר הפיוט והתפילה
מקום מגורים ירושלים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט עזרא פליישר
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים, האקדמיה ללשון העברית
תלמידי דוקטורט אופיר מינץ-מנור
פרסים והוקרה פרס הרב קוק לספרות תורנית, פרס יצחק בן-צבי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שולמית אליצור (נולדה בי"ד בניסן ה'תשט"ו, 6 באפריל 1955) היא חוקרת הפיוט הקדום ושירת ימי הביניים. ראש המכון לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר וחברת האקדמיה ללשון העברית החל משנת 2005. פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. החל משנת 2022 חברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולמית אליצור נולדה בירושלים, בתם הבכורה של לאה חובב, חוקרת ספרות ומחנכת, ומאיר חובב, סופר ועורך. למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ללשון ולספרות עברית. לאחר מכן סיימה את עבודת הדוקטור שלה במסלול ישיר אצל פרופ' עזרא פליישר. בעבודה זו עסקה בפיוטי ר' אלעזר בר' קילר, והוכיחה כי הוא פייטן אחר מהפייטן המפורסם בעל השם הדומה, הקליר. היא מלמדת שנים רבות באוניברסיטה העברית ופרסמה ספרי מחקר רבים בתחום השירה והפיוט הקדום. חלק נכבד מעבודתה מוקדש לפרסום וההדרה של יצירתו הענפה של רבי אלעזר בירבי קליר. נוסף על כך היא מכהנת במועצת המערכת של כתב העת "מסכת", חברת האקדמיה ללשון העברית, וחברה בוועדת השמות הממשלתית.

בעבר שימשה כיושבת ראש חברת מקיצי נרדמים.

על ספרה "שירה של פרשה", העוסק בפרשנות פרשיות השבוע לאור הפיוטים, זכתה בפרס הרב קוק,[2] ועל ספרה "פיוטי רבי פנחס הכהן" זכתה בפרס יצחק בן־צבי.

נכון לתשפ"א פרסמה 115 מאמרים בכתבי עת, 14 מאמרים בעיתונות, ו-9 רשימות מקוונות.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלה, ד"ר בנימין אליצור, הוא מראשי מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון.

לזוג ארבעה ילדים. ביניהם:

  • הרבנית ד"ר חני פרנק – מקימת וראש בית המדרש מת"ן שומרון, וחוקרת ומנכ"לית מכון עולמות. רעייתו של הרב יואל פרנק.
  • הרב ישראל אליצור – רב בית כנסת בשכונת כרמי הנדיב בקריית מלאכי.

רשימת פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיוטי ר' אלעזר בירבי קילר (ירושלים תשמ"ח)
  • פיוטי ר' יהודה בירבי בנימן (ירושלים תשמ"ח)
  • קדושה ושיר: קדושתאות לשבתות הנחמה לר' אלעזר בירבי קיליר (ירושלים תשמ"ח)
  • בתודה ושיר: שבעתות לארבע הפרשיות לרבי אלעזר בירבי קליר (ירושלים תשנ"א)
  • מחזורי שבעתות לסדרים ולפרשות (ירושלים תשנ"ג)
  • פייטן בעידן של מפנה: ר' יהושע בר כלפה ופיוטיו (ירושלים תשנ"ד)
  • שארית יוסף: פיוטי ר' יוסף הלוי החבר (ירושלים תשנ"ד)
  • שירה של פרשה (ירושלים תשנ"ט)
  • רבי אלעזר בירבי קליר: קדושתאות ליום מתן תורה (ירושלים תש"ס)
  • פיוטי רבי פינחס הכהן (ירושלים תשס"ד)
  • שירת החול העברית בספרד המוסלמית (א-ג, תל אביב תשס"ד)
  • למה צמנו? מגילת תענית בתרא ורשימות צומות הקרובות לה (ירושלים תשס"ז)
  • רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים לראש השנה (יחד עם מיכאל רנד, ירושלים תשע"ד, יצא בהדפסה שנייה עם קונטרס הוספות ותיקונים בתשפ"א)
  • סוד משלשי קודש: הקדושתא מראשיתה ועד ימי רבי אלעזר בירבי קליר (ירושלים, תשע"ט)
  • רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים ליום הכיפורים (יחד עם מיכאל רנד, ירושלים תשפ"א)

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כנסת עזרא: ספרות וחיים בבית הכנסת: אסופת מחקרים מוגשת לעזרא פליישר, ירושלים תשנ"ה (עם מ"ד הר ועוד)
  • מנחם זולאי, מפי פייטנים ושופכי שיח, ירושלים תשס"ה
  • עזרא פליישר, השירה העברית בספרד ובשלוחותיה, א-ג, ירושלים תש"ע
  • עזרא פליישר, תפילות הקבע בישראל בהתהוותן ובהתגבשותן, א-ב, ירושלים תשע"ב
  • מתרדמת הגנזים לארון הספרים: מאה וחמישים שנה למקיצי נרדמים, ירושלים תשע"ג[4]

כתבי עת בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהושע גרנט, עדן הכהן ואריאל זינדר, "ארבעה עשורים ראשונים לפועלה המחקרי של שולמית אליצור: קווים לסיכום ביניים", פַּעֲמֵי שׁוּלַמִּית – מחקרי ירושלים בספרות עברית לב (תשפ"א), עמ' ט–טז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הודעה על בחירת חברים חדשים לאקדמיה
  2. ^ ובכך רשמה תקדים בהיותה האישה היחידה שזכתה עד היום בפרס זה, מאז יסוד הפרס ב-1943.
  3. ^ פעמי
  4. ^ מקורות לפיסקה זו ראו: שולמית אליצור: רשימת פרסומים מחקריים, תשל"ח-תשפ"א, פַּעֲמֵי שׁוּלַמִּית – מחקרי ירושלים בספרות עברית, לב (תשפ"א), עמ' יז-כו