שובך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "שובך יונים" מפנה לכאן. לערך העוסק בפקודת מגננה בחזית סיני, ראו פקודת שובך יונים.
שובך יונים מאבן, בצרפת
שובך יונים עשוי פח בחזית המוזיאון במזכרת בתיה
יונים בשובך
קולומבריום במאוזוליאום הרומי במזור

שׁוֹבָךְ או שובך יונים הוא מבנה שנועד לגידול ולמחיה של יונים. היונים ליוו את המין האנושי משחר ההיסטוריה, והיו חשובות הן לצורך שירותים דוגמת דואר, והן לצורך אספקת מזון מבשרן או מביציהן.

ישנן עדויות לשובכי יונים עתיקים כבר במצריים העתיקה ובממלכת פרס. גידול היונים בשובך ("קולומבריום") נחשב כתחביב גם בקיסרות הרומית. בכמה תרבויות, בעיקר באירופה של ימי הביניים, נחשבה אחזקת שובך יונים כסמל סטטוס והייתה מקובלת בחצרות אצילים. במספר מדינות, לדוגמה בצרפת של ימי הביניים, אף נדרשה הרשאה מיוחדת מאת המלך על מנת להחזיק בשובך.

שובך היונים בנוי כחלל גדול המחולק לתאים קטנים יותר, בהם שוכנות היונים. כל תא בודד נועד למגוריהן של זוג יונים. שובך היונים בעולם העתיק היה חצוב בסלע או בנוי מאבן או מלבנים. בימי הביניים המאוחרים כבר נבנו שובכי יונים גם מעץ ומחומרים נוספים.

שובך נייד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שובך נייד הוא שובך אשר משנים את מיקומו בהתאם לצורך, ובדרך כלל צורך תפעולי.

במסגרת אילוף יוני הדואר, מרגילים את היונים לחזור לשובך בכל מקום שבו הוא נמצא. תחילה, מכינים שובך עם קבוצת יונים צעירות, ומרגילים אותן לאכול בתוך השובך. לאחר מכן, מוציאים את היונים מן השובך, ומרחיקים אותן למרחק של כמה מאות מטרים, אך עדיין בטווח ראייה. כאשר הן רואות אותו מרחוק, הן עפות לעברו ונכנסות דרך הלוכד לשובך על מנת לאכול ולשתות. בימים העוקבים המרחק מוגדל בהדרגה עד למספר קילומטרים מהשובך, כאשר עדיין מקפידים על קשר עין לשובך.

כעבור מספר שבועות, השובך מועבר ברכב למקום מרוחק, מעבר לטווח ראייתן של היונים, והן מאומנות למצוא אותו בתנאי שטח חדשים ושונים. כאשר האימון מצליח, היונים חוזרות בשלום אל השובך הנייד בכל מקום שבו הוא ממוקם, ובו הן מוצאות את מזונם.

לוכֵד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוכד בפתחו של שובך יונים

לוכֵד הוא פתח בשובך היונים, שדרכו היונים נכנסות ויוצאות. הלוכד בנוי כך שתהיה אפשרות ללכוד את היונה בכניסתה לשובך או ביציאתה ממנו.

הלוכד נמצא בפתח השובך, ומורכב משלושה חלקים – מטילי לוכד חיצוניים, משטח לתפיסת היונה ומטילי לוכד פנימיים לתוך השובך. "מטילי לוכד" הם מוטות חופשיים היכולים לנוע קדימה או אחורה לפי בחירת היונאי, וכך היונה יכולה לצאת מהשובך או להיכנס אליו. את מטילי הלוכד סוגרים או פותחים באמצעות מטיל אחד העובר לרוחב שאר המטילים, וכך מונע את פתיחת הלוכד או סגירתו.

המשטח עליו עומדת היונה בין המטילים החיצוניים לפנימיים, משמש את היונאי לתפוס את היונה, לטפל בה, ולשים או לפתוח את הטוטף - גליל קטן הניתן להברגה, אשר מחובר לרגלה של היונה, ובו מועברות ההודעות.

כאשר היונה יוצאת לתעופה מן השובך, היא מזיזה את מטילי הלוכד, והיונאי סוגר את הלוכד מאחוריה על מנת שלא תשוב לשובך. לאחר שובה של היונה לכיוון השובך, היא נכנסת דרך מטילי הלוכד החיצוניים אל המשטח, אשר לרוב עליו נמצא אוכל טעים במיוחד, כ"פיצוי" ועידוד לפעולתה. לאחר שהיא נכנסת, מטילי הלוכד החיצוניים והפנימיים ומונעים את יציאתה החוצה ואת כניסתה לתוך השובך, עד לאחר סיום פעולתו של היונאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]