שובבי"ם
שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי חנוכה ומסתיימת לקראת ראש חודש אדר. בשנה מעוברת תקופה זו מתארכת אל תוך חודש אדר א' ונקראת שובבי"ם ת"ת על שם שתי הפרשות הבאות: תרומה, תצוה. ויש שנוהגים דווקא מנהג שובבי"ם ת"ת, אבל בשנה פשוטה לא נוהגים ימים אלו כלל.[1]
ישנו מנהג לצום בימי השובבי"ם או בחלקם. וכן קיים מנהג לקיים בימים אלו תענית דיבור.[2]
מקור התענית[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור הראשון לתענית בימי השובבי"ם הוא מעדות של הרב יוסף אוסטרייכר בספר לקט יושר, שהעיד שהמנהג באוסטרייך להתענות בשנה מעוברת שמונה תעניות בכל יום חמישי, בפרשיות אלו. הרב אוסטרייכר העיד כי רבו, רבי ישראל איסרלין בעל תרומת הדשן, היה צם בימים אלו.[3] גם בספר המנהגים לר' יצחק טירנא נכתב שנוהגים להתענות ביום חמישי בכל שבוע בימי השובבי"ם בשנים מעוברות.[4] מנהג זה הובא בספר מגן אברהם על השולחן ערוך.[5] כבכל תענית ציבור, נהגו גם לומר סליחות בשחרית של ימי התענית.[6] יש לציין שבמקורות הקדומים, המנהג מופיע רק בשנה מעוברת, אך בשנה פשוטה משתמע שלא צמו כלל.
תקופת השובבי"ם בקבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הקבלה, תקופת השובבי"ם מסוגלת מאוד לכפרת עוונות ולכל שבוע יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט: שמות – תיקון הברית (נקרא גם "תיקון שישים ריבוא"); וארא – תיקון נידה; בא – תיקון גויה; בשלח – תיקון כעס; יתרו – תיקון גאווה; משפטים – תיקון כיבוד אב ואם[דרוש מקור].
לשם תיקון החטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על הוצאת זרע לבטלה יש לצום פ"ד תעניות, על רצח יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משני הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות).[7] בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום', ובבתי כנסיות בנשיאות הרב ציון בוארון נהגו לערוך תענית ותפילת ״תיקון השובבים״ על פי הרש״ש, יומיים בשבוע ימים שני וחמישי בפרשיות שובבי"ם, מעמד מיוחד כשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, המקובלים הרב שלמה משה עמאר הרב נתן בן סניור הרב ציון בוארון הרב דוד בצרי)[דרוש מקור] וחכמי ישיבת המקובלים שער השמים, אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק תענית דיבור, כפי שהנהיג בייחוד הגר"א).
ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של מספר שקלים לתענית) שיינתן לצדקה. את הפדיון לתענית עורכים בתפילת מנחה של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "עננו" של הרש"ש. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך ולתקן את נפשו מכל סיגיה וחטאיה. במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
תקופת השובבי"ם בחסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתנועת החסידות נהוג להמעיט בהיבט הקבלי והמעשי של הצום, מכיוון שאדם צם יכול ללמוד פחות מחמת חולשתו. במרבית החסידויות נהוג להרבות בשעות הלימוד והתפילה ולהשתדל שלא לדבר בהן כלל. החל מחמש שעות לימוד רצופות רק בימי חמישי (כמו בחסידות ערלוי) ועד לקבלת תעניות בכל הימים והגברת הלימוד. בין החסידויות הבולטות במנהגי התקופה (עד כדי דמיון לחודש אלול) היא חסידות סאטמר וכן חסידות סלונים, שלרבה הראשון, רבי אברהם וינברג, מיוחסת ההחלטה להמיר את התעניות בלימוד תורה חמש שעות ברציפות, ללא הפסקה באוכל, שתייה או דיבור. בישיבת חסידות סלונים (ישיבת בית אברהם) נהוג ללמוד מדי יום פעמיים 5 שעות ברציפות ופעם נוספת 3 שעות ברציפות.
לימוד הלכות טהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים האחרונות קמה תנועה ללימוד הלכות טהרת המשפחה בימי השובבי"ם. מדי שנה בתקופה זו, מפעל השובבי"ם העולמי מסדר ומפרסם שיעורים ברחבי העולם. הלימוד מתמקד בחזרה על הלכות נידה שבשולחן ערוך יורה דעה, אשר לדעת התנועה אלו הלכות הרלוונטיות לימינו אנו ולכן יש צורך לחזור עליהן מפעם לפעם. בעקבות היוזמה משתתפים בשיעורים אלו למעלה מ-50,000 איש[8].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אשר זעליג מרגליות על שובבי"ם סרטון ביוטיוב
- תיקון היסוד של הבן איש חי להורדה (אורכב 20.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
- סרט על תיקון שובבי"ם בגבעת שמואל בהשתתפות הרב דוד בצרי, מאתר ערוץ ראש הגבעה
- מדור ימי השובבי"ם באתר ערוץ מאיר
- סליחות לשובבי"ם ת"ת מתוך מתוך חלק ג של מחזור כל בו, דפוס וילנא.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לבוש או"ח תרפה:א, וכך נוהגים היום בבית המדרש גולדרס גרין ובקצת קהילות אחרות.
- ^ צום שובבים ותענית דיבור, דבר, 17 בפברואר 1961
- ^ לקט יושר עמוד 116
- ^ הגהות מנהגים פורים אות י'
- ^ סימן תרפה בהקדמה
- ^ מחזור כל בו חלק ג, דפוס וילנא, עמ' 324 ואילך.
- ^ צפורן שמיר
- ^ מדור ימי השובבי"ם באתר שטייגן
