שואת יהודי בוהמיה ומוראביה
שואת יהודי צ'כיה (בוהמיה ומוראביה) הוא רצח עם בו טבחו השלטון הנאצי בסיוע משתפי פעולה ובעלי בריתם ממדינות הציר בעשרות אלפי יהודים צ'כים כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה. ההערכות הן כי מתוך 118,310 היהודים שחיו בפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה, 26,000 היגרו באופן חוקי ולא חוקי למדינות אחרות, 80,000 נרצחו על ידי הנאצים ו-10,000 שרדו את מחנות הריכוז.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'כיה שהייתה חלק מצ'כוסלובקיה, הוקמה בשנת 1918 לאחר פירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית בתום מלחמת העולם הראשונה. היא כללה את המחוזות הצ'כיים בוהמיה ומוראביה, סלובקיה, מחוז רוס-סובקרפתיה וחלקים משלזיה האוסטרית. נתוני מפקד האוכלוסין לפני המלחמה, חילקה את אוכלוסיית צ'כוסלובקיה לקבוצות אתניות, בכ-50 אחוזים צ'כית, 22.3 אחוזים גרמנית, 16 אחוזים סלובקית, 4.78 אחוזים הונגרית, 3.79 אחוזים אוקראינית, 1.29 עברית ויידיש ו-0.57 פולנית.
למרות אוכלוסייתה הרב לאומית ויחסיה המתוחים עם שכנותיה, שכולם חמדו לשטחיה, צ'כוסלובקיה נותרה מדינה דמוקרטית פרלמנטרית מתפקדת, עד לפני ועידת מינכן שהתקיימה ב-1938.
סיפוח חבל הסודטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חבל הסודטים
לאחר שהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון בשנת 1933, דרשה גרמניה "להחזיר" את האוכלוסייה הגרמנית האתנית לצ'כוסלובקיה - ולספח את שטחיה של צ'כיה - לגרמניה הנאצית. בסוף קיץ 1938, איים היטלר בלפתוח מלחמה אירופאית אלא אם כן חבל הסודטים יסופח לגרמניה. חבל הסודטים היה אזור גבול בצ'כוסלובקיה שהכיל אוכלוסייה גרמנית אתנית ברובה וכן את צבא צ'כוסלובקיה שהתכונן למלחמה עם גרמניה. מנהיגי בריטניה, צרפת, איטליה וגרמניה קיימו את ועידת מינכן ב-29–30 בספטמבר 1938, שם הם הסכימו לגרמניה הנאצית לספח את חבל הסודטים בתמורה להתחייבות לשלום מצד היטלר.
חלוקת צ'כוסלובקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב ועידת מינכן, התפטרו מנהיגי הממשלה הדמוקרטית בצ'כוסלובקיה; הנשיא בנש עזב את המדינה לצרפת. עקב לחץ גרמני קשה ולחץ בדלני סלובקי מבפנים, המדינה התחדשה והתארגנה למשטר סמכותני והחליפה את שמה לצ'כיה-סלובקיה, המשקפת את האוטונומיה המשמעותית שהוענקה לסלובקיה. מאמצים אלה לא עשו דבר על מנת להרתיע את גרמניה הנאצית מלהזמין את שכנותיה של צ'כוסלובקיה לדרוש דרישות לכבוש את שטחה. בסתיו 1938, בעקבות בוררות וינה הראשונה, סיפחה הונגריה את שטחי דרום סלובקיה, ופולין סיפחה את מחוז טשין בשלזיה הצ'כית.
ב-15 במרץ 1939, פלשה גרמניה הנאצית לצ'כיה וכבשה את המחוזות הצ'כיים את הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה במדינה הצ'כית-סלובקית, תוך הפרה בוטה של הסכמי ועידת מינכן. שלטונות הכיבוש הגרמניים הפכו את שתי הפרובינציות לפרוטקטורטים גרמניים, שסופחו ישירות לגרמניה הנאצית, אך בהנהגתו של מגן הרייך. קונסטנטין פון נורת', שר החוץ הגרמני לשעבר, שימש כמגן הרייך ממרץ 1939 עד שהוחלף על ידי ראש ה-RSHA, ריינהרד היידריך. לאחר רצח היידריך בסוף האביב 1942, מפקד משטרת הסדר קורט דליגה שימש לזמן קצר כמגן הרייך. משנת 1943 ועד 1945 מילא שר הפנים לשעבר וילהלם פריק את תפקיד זה.
סלובקיה הפכה למדינה עצמאית בהנהגתו של כומר קתולי, יוזף טיסו, שחסידיו הקימו דיקטטורה פשיסטית, אוטוריטרית וחד-מפלגתית. מפלגת השלטון הייתה מפלגת העם הסלובקית. משטר טיסו היה בשלטון עד אפריל 1945.
כעבור חודשיים, במאי, סיפחה הונגריה את זקרפטיה, הגרמנים ומדינות הציר ששיתפו פעולה, הרגו כ-263,000 יהודים שהתגוררו בשטח הרפובליקה הצ'כוסלובקית בשנת 1938 ו-80,000 שחיו בפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארכיון ארכיון קרל באום (התכתבות ומסמכים הנוגעים ליהדות צ'כוסלובקיה בזמן השואה), בספרייה הלאומית
