שדה נחמיה

שדה נחמיה
טרקטור היסטורי ליד העצים הראשונים בקיבוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎77 מטר
תאריך ייסוד 1940
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,288 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10

שְׂדֵה נְחֶמְיָה הוא קיבוץ באצבע הגליל בצפון עמק החולה כ-5 ק"מ ממזרח לקריית שמונה, המשתייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים מאוסטריה, צ'כיה והולנד (אשר השתייכו לתנועת הנוער המכבי הצעיר), על אדמות שנקנו מהכפר הערבי א-דווארה. הקיבוץ נקרא על שם נחמיה דה לימה, ציוני הולנדי, שהיה יושב ראש ההסתדרות הציונית ההולנדית בשנים 1912–1918, ויו"ר קק"ל (קרן קיימת לישראל) בשנים 1919–1922.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ, המשויך לתנועה הקיבוצית המאוחדת, הוקם על ידי קבוצת "חוליות" של יוצאי הולנד שעברה הכשרה בזכרון יעקב ולאחר מכן באזור נטעיםנס ציונה[3]. במהלך שנות ההכשרה הצטרפו אליהם עולים מצ'כיה וקבוצה של גורדוניה מווינה. כשבוע לפני חנוכה של שנת תש"א, סוף 1940, עלו על הקרקע, שנרכשה על ידי הקרן הקיימת, שבעה מחברי הקבוצה, ללא שהיה להם אישור של המוסדות המיישבים[4][5]. על הקרקע התחרו גם חברי ארגון "משק משותף"[6], ולאחר שהללו התיישבו בבית הלל בינואר 1940, זכו חברי חוליות באדמות המקום.

היישוב נקרא בתחילה "כפר נחמיה", על שם נחמיה דה-לימה, שהיה מנהיג ציוני בהולנד[7]. ביישוב שררה אווירה הולנדית, כפי שהעיד שר החוץ ההולנדי שביקר במקום ב-1968[8], במסגרת הנוהג להביא מנהיגים הולנדים שביקרו בישראל לקיבוץ[9].

אמהות וילדיהן בשדה נחמיה 1944

ביוני 1941, נתקבל אישור המוסדות המיישבים על היאחזות קבוצת חוליות במקום ואז שהו בו 30 איש[4]. שאר חברי הקבוצה עדיין שהו בנטעים.

בסביבות 1944, נקבע השם הרשמי של היישוב – "שדה נחמיה"[10].

ב-1947, ייסד הקיבוץ את מפעל הפלסטיק "חוליות – תעשיות פלסטיק"[11] המייצר אביזרי אחסון למשרד וצנרת מתקדמת, והיה לענף מרכזי בקיבוץ.

בשנת 1958, חובר היישוב לרשת החשמל הארצית[12].

בשנת 1963, סבל הקיבוץ משיטפונות, שהציפו את בתי הקיבוץ עד יותר מגובה של מטר[6].

בשנת 2002, החל הקיבוץ בתהליך הפרטה.

בשנת 2010, הוקמה בצמוד לקיבוץ שכונת הרחבה בת 150 בתים.

נכון לשנת 2015, ביישוב מעל 1,000 תושבים.

לאחר כ-80 שנות קיומו, ובעקבות השינויים הדמוגרפיים, הוחלט לראשונה, על הקמת בית כנסת בקבוץ, במימון חיצוני בלבד, שהתקבל מהרב שלמה רענן החרדי ומארגון "איילת השחר", במטרה לגשר בין דתיים לחילוניים. כך, הוקם בשנת 2017, בית הכנסת "מורשת תמר", ע"ש סרן תמר אריאל שנספתה ברכס האנאפורנה בנפאל, והייתה קשורה לאחד מחברי הקבוץ[13].

ענפי המשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת ענפי החקלאות העיקריים של הקיבוץ היו מטעי תפוחים, בריכות דגים ואספסת לקמחים[6], ובנוסף, הענף הלול, ומפעל "חוליות".

עמדת השמירה בכניסה לקיבוץ שהוקמה ב-1941
חדר האוכל
מפגש הנחלים היוצרים את הירדן, ליד שדה נחמיה
מפל מים קטן בירדן, ליד שדה נחמיה

אתרים בקבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ א. שלמון, על גבעת האהבה, דבר, 25 בינואר 1955
  4. ^ 1 2 כפר נחמיה יישוב עברי שישי בחבל דן, דבר, 13 ביוני 1941
  5. ^ אך ראו פגישת מוכתרים בכפר נחמיה, דבר, 26 בינואר 1942 בה מצוין יום העלייה על הקרקע כ-16 בינואר.
  6. ^ 1 2 3 שמואל דיין, ובצפון - גשמי שטפון, דבר, 22 בפברואר 1963
  7. ^ כפר נחמיה, דבר, 13 ביוני 1941
  8. ^ שר החוץ של הולנד גינה חטיפת המטוס, מעריב, 25 ביולי 1968
  9. ^ ראש ממשלת הולנד ורעיתו עוזבים היום, דבר, 31 במרץ 1960
  10. ^ הורים נפגשו עם ילדיהם חברים עם ידידיהם, דבר, 20 ביולי 1944
  11. ^ מ. בן יצחק, תעשית כלי פלסטיק בשדה נחמיה, דבר, 10 בספטמבר 1947
  12. ^ מפה ומפה, דבר, 21 בספטמבר 1958
  13. ^ 80 שנה ללא תפילות: מייסדי הקיבוץ התחלחלו - אבל בית הכנסת הוקם, באתר ynet, 14 בספטמבר 2021
  14. ^ חולק פרס קפלן, דבר, 27 ביולי 1959
  15. ^ תקוה ויינשטוק, הומלך מלך הבוטנים, מעריב, 25 בינואר 1956