שבת הארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שבת הארץ
מידע כללי
מאת אברהם יצחק הכהן קוק
שפת המקור עברית
סוגה יהדות
נושא שמיטה, שמיטת קרקעות עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה דפוס לעווי ושותפיו
תאריך הוצאה 1909
הוצאה בעברית
תאריך ה'תר"ע
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001320877, 002054045
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שבת הארץ הוא ספר של הראי"ה קוק העוסק בשמיטה. הספר, שיצא לאור לראשונה בתחילת שנת ה'תר"ע (שלהי 1909), עוסק בשמיטה מן ההיבטים המחשבתיים וההלכתיים ובולט בו הדיון בהיתר המכירה, שהרב קוק התיר את השימוש בו.

חלקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקדמה - חלק מחשבתי העוסק בשנות השמיטה והיובל, מתוך מבט לאומי של עם ישראל, ובסגולתו הרוחנית של העם שמתבטאת באופן מיוחד במצוות התלויות בארץ.
  • מבוא - חמישה עשר פרקים העוסקים באריכות ביסודות דין השמיטה בזמן הזה ובביסוס היתר המכירה. הרב עובדיה יוסף הסתמך על יסודות אלה בפסיקתו ובשיעורים שמסר בעניין התר המכירה.
  • שבת הארץ על הרמב"ם - החלק המרכזי של הספר הוא הערות וסקירת השיטות השונות בהלכות שמיטה שערך הראי"ה על סדר הלכות שמיטה ויובל שבספר זרעים של הרמב"ם. בחלק זה מובאות מדברי הראשונים על התלמוד כולו, וכן אחרונים רבים, על סדר הלכות הרמב"ם, בדומה לדרכו של הספר בית יוסף. חיבור דומה ערך הראי"ה על חמשת הפרקים הראשונים בהלכות כלאים לרמב"ם, בשם חוקות הארץ.
המהדורה שנדפסה בחיי הראי"ה, והמהדורות שבאו בעקבותיה כוללות רק את הפרקים העוסקים בשמיטת קרקע, וחלק מהפרק העוסק בשמיטת כספים, והפרקים העוסקים בדיני יובל ובתי ערי חומה וערי הלויים לא נכללו בה.
שני ספרים אלה יצאו בשלמותם, במהדורות עם הוספות רבות על ידי מכון התורה והארץ.
  • קונטרס אחרון - בו ליקוטי פסיקות הראי"ה בהלכות שמיטה ממקורות שונים.

מחומרות הראי"ה בענייני שמיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהראי"ה הקל בעניין היתר המכירה, הוא החמיר בכמה פרטים בהלכות שמיטה:

  • אוקומי פירא - בשונה מפסיקת החזון איש, לדעת הראי"ה אסור לעשות בשמיטה מלאכות לאוקומי פירא[1].
  • שפיכת יין הבדלה - כתב הראי"ה ”ראוי לעורר שאין למלא כוס ההבדלה מיין של שביעית יותר ממדתו לסימן ברכה, שנשפך ומאבד פירות שביעית”[2].

מהדורות נפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר יצא לאור לראשונה בירושלים בחיי הראי"ה בשנת ה'תר"ע (1909).[3] על פרסום מהדורה זו היו טענות בין היתר מהרב חיים ברלין.

מהדורה שנייה עם תיקונים והוספות יצאה לאור על ידי האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק בשנת תרצ"ז (1937).[4] במהדורה זו ציין הרב צבי יהודה את מקורות השיטות שאותן מבאר הראיה.[5] לאחר מכן יצא במספר מהדורות בהוצאת מוסד הרב קוק.

בשנים תשנ"ג - תשס"ח יצא הספר במהדורה מחודשת ונרחבת (בשלשה כרכים) בהוצאת מכון התורה והארץ, עם הוספות של דברים מכתביו, הערות הרצי"ה מכתביו, וכן הערות, ומקורות ו"תוספת שבת" מחברי המכון. מהדורה זו כוללת גם את שבת הארץ על הפרקים ברמב"ם שעוסקים בדיני יובל, ולא נכללו במהדורות הקודמות[6].

בשנת תשע"ד הוציא הרב יהושע מגנס את ספרו 'תורת שבת הארץ', ביאור על המבוא ההלכתי לספר שבת הארץ, הכולל ביאורים ועיונים.

בשנת תשמ"ז הוציא הרב עוזי קלכהיים את ספרו 'שירת האומה לארצה', בו הוא מבאר את ההקדמה ההגותית של הראי"ה לספרו. בשנת תשפ"ב הוציא המכון התורני אור עציון ביאור נרחב להקדמת ספר שבת הארץ, מאת הרב חיים דרוקמן. בראש הספר מובאת ההקדמה עצמה מתוקנת, מפוסקת מחדש ומלווה בציוני מקורות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט שבת הארץ, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ קונטרס אחרון, יב
    2. ^ קונטרס אחרון, כב
    3. ^ https://hebrewbooks.org/35090
    4. ^ שבת הארץ, באתר היברובוקס
    5. ^ הרצי"ה עשה זאת לפי בקשתו של הרב איסר זלמן מלצר
    6. ^ שבת הארץ עם תוספת שבת, מהדורה אינטרנטית, באתר מכון התורה והארץ