שבר בלסת התחתונה
 | |
| תחום |
טראומטולוגיה  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
לסת תחתונה של בני האדם |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
825663 |
| MeSH | D008337 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
S02.6 |
| ICD-11 |
NA02.7 |
  | |
שבר בלסת התחתונה (באנגלית: Mandibular fracture; ידוע גם כשבר מנדיבולרי) הוא שבר בעצם הלסת התחתונה. בכ-60% מהמקרים השבר קורה בשני מקומות שונים בעצם[1]. שבר זה עלול לגרום לירידה מוחלטת ביכולת לפתוח את הפה[1]. לעיתים, ישנה הרגשה כי השיניים אינן מרגישות "ישרות", ועשוי להיות דימום בחניכיים[1]. שברי המנדיבולה נפוצים ביותר בקרב גברים בשנות השלושים לחייהם[1]. שברי הלסת נובעים באופן כללי מטראומה, לרוב מנפילה על הסנטר או מחבלה.[1] ישנם גורמים נוספים, שכיחים פחות, כמו נמק או גידולים בתוך העצם[1]. השבר נוצר באופן הכי שכיח באזור ראש המנדיבולר (condyle), בכ-36% מהמקרים[1]. האבחון יתבצע באמצעות צילום רנטגן, או צילום CT. כאשר נוצר שבר לסת, אין הכרח לנתח במידי, ואף ניתן לחכות מספר ימים.[1] כיום ישנן מספר טכניקות כירורגיות על מנת לטפל בשבר[2][1]. בנוסף, המטופל יקבל לרוב אנטיביוטיקה כגון פניצילין, לפרק זמן קצר[3][1].
סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם שני סימפטומים עיקריים לשבר עצם המנדיבולה: הפרעה בסגירת הפה ותחושה של כאב. השיניים מאוד רגישות ללחץ, לכן כל תזוזה קטנה גורמת לתחושות האלו. אזור הלסת בו השבר התרחש מאוד רגיש, וכאשר השבר נוצר בעצם הקונדיל, יכולים להיות כאבים עד לטרגוס האוזן. סימפטומים נוספים בתוך הפה: נשירה של שיניים, קושי לפתוח את הפה, חוסר רגישות (מכיוון שיכול להיפגע עצב). תסמינים נוספים מחוץ לפה: נפיחות, סימני חבלה, עיוות האזור. כאשר השבר נמצא בעצם הקונדיל, נדיר יותר לראות סימני נפיחות, לעומת זאת הטראומה עלולה לגרום לדימום מתעלת האוזן. יכולה להיות הפרעה בפתיחת הפה (במקרים חריגים פתיחה מקסימלית של פחות מ-3 ס״מ), או חוסר תחושה באזור הסנטר והשפה התחתונה (כתוצאה מפגיעה בעצבים). בתוך הפה, יכול להיות דימום, חוסר בשיניים, פער או רווח בבין שני צדי הלסתות, דימום בחניכיים, אופן בייט (כאשר בסגירה השיניים העליונות והתחתונות אינן נפגשות), לעיתים יתפתחו סימני חבלה במשטח הפה (מתחת ללשון)[4].
קונדילר המנדיבולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונדילר המנדיבולה הוא הקצה של עצם המנדיבולה, מתחת לאוזן. יכול להיווצר שם שבר, בצד אחד (שבר חד צדדי) או בשני הצדדים (שבר דו צדדי). שבר חד צדדי עלול לגרום קושי וכאב בהזזת הלסת, נפיחות באזור המפרק הטמפורומנדיבולרי, ודימום האוזן. נוצר שתף דם פנימי (המטומה) מתחת, מסביב ומאחורי האוזן, מה שלעיתים גורם לאבחנה שגויה של שבר בבסיס הגולגולת. בשבר דו צדדי, נראה את אותם סימפטומים בשני הצדדים,[5] למרות שבמקרה זה הפרעת התנועה והסגירה יהיו יותר משמעותיים.[5] לעיתים, שבר דו צדדי עלול לגרום ללשון לתזוזה אחורה לא רצויה, כתוצאה מכך נראה הפרעה בנשימה[6].
סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לחלק את שברי המנדיבולה לכמה סוגים.
חלוקה על פי אזור[עריכת קוד מקור | עריכה]
החלוקה הכי שימושית היא חלוקה על פי אזור השבר, מכיוון שגם סימני זיהוי וגם הסימפטומים תלויים באזור בו התרחש השבר[5]. עצם המנדיבולה בדרך כלל מחולקת לאזורים שונים והם: קונדילר, קורונואיד פרוסס, רמוס, זווית המנדיבל, גוף (אזור השיניים הטוחנות והקדם-טוחנות), פארהסימפזיס וסימפזיס[5].
אזור המכתש[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבר באזור זה מערב את האלוואולוס, הקרוי גם אלוואולר פרוסס (Alveolar process) של המנדיבולה.
קונדילר (עלי)[עריכת קוד מקור | עריכה]
שברים באזור הקונדילר (עלי) מסווגים על פי אזור ביחס לרצועות התומכות במפרק הטמפו-מנדיבולרי[7].
קורונויד[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבר בקורונויד פרוסס בלבד יותר נדיר מכיוון שהוא נמצא עמוק במבנה הלסת, לכן השבר בדרך כלל יגיע יחד עם שברים נוספים במנדיבולה, כגון שבר בעצם הלחיים[8].
שיקולים כלליים לפני הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לשברים אחרים בגוף, רצוי לשקול לפני הטיפול את יתר המחלות (במידה שהן קיימות) שעלולות לסכן את המטופל. למעט מקרים בהם השבר גורם להפרעות בנשימה, נראה כי המתנה של כמה ימים לפני הטיפול בשבר אינו משפיע על הטיפול או מסבך אותו. באופן כללי, מכיוון ששברים אלו הם תוצאה מטראומה או חבלה חיצונית, צריך לקחת בחשבון פציעות אחרות שאולי נגרמו לפני שמטפלים בשבר עצמו. לראש ולראשונה, יש לטפל בהפרעות בנשימה במידה וקיימות. כפי שהזכרנו מעלה, ישנם מקרים בהם הלשון חוסמת את קני הנשימה[5]. במקרים של שברים גדולים יחסית, נפיחות של רקמות עלולה גם כן לחסום את נתיב האוויר. בנוסף להפרעות בדרכי הנשימה, הכוח הדרוש על מנת לשבור את הלסת יכול לגרום לשברים אחרים בנוסף, כגון שברים בגולגולת או בעמוד השדרה הצווארי. מעבר לכך, יש סכנה לפגיעה בעורק הראשי המוביל דם לראש ולצוואר.
פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זמן ריפוי לשבר המנבידולה נמשך בין 4 ל-6 שבועות באופן כללי. הסיבוך השכיח ביותר הוא איבוד תחושה בעצם המנדיבולה, הפרעה בסגירת הפה, ונשירת שיניים בשורת השבר. ככל שהשבר יותר מורכב, ישנם סיכויים גבוהים יותר לזיהומים[9]. במקרים של שברים קונדילריים אצל ילדים, עלולים להיות סיבוכים בעת הגדילה עקב השבר[10][11].
אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נסיבות שברי המנדיבולה משתנים בהתאם לאזור המגורים בהם הם התרחשו. בצפון ארצות הברית למשל, הגורם הראשי לשבר הלסת הוא חבלה באזור הפנים על ידי חפץ גדול[12]. לעומת זאת, בהודו, רוב השברים מתרחשים עקב תאונות דרכים[13]. באופן כללי, 80% מכלל שברי הלסת הם כתוצאה מתאונות דרכים, כאשר כשהאדם אינו חגור, עולים הסיכויים ב-50%.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 John M. Murray, Mandible fractures and dental trauma, Emergency Medicine Clinics of North America 31, May 2013, עמ' 553–573 doi: 10.1016/j.emc.2013.02.002
- ^ Essam Ahmed Al-Moraissi, Edward Ellis, Surgical treatment of adult mandibular condylar fractures provides better outcomes than closed treatment: a systematic review and meta-analysis, Journal of Oral and Maxillofacial Surgery: Official Journal of the American Association of Oral and Maxillofacial Surgeons 73, March 2015, עמ' 482–493 doi: 10.1016/j.joms.2014.09.027
- ^ Sachin M. Shridharani, Jens Berli, Paul N. Manson, Anthony P. Tufaro, The Role of Postoperative Antibiotics in Mandible Fractures: A Systematic Review of the Literature, Annals of Plastic Surgery 75, September 2015, עמ' 353–357 doi: 10.1097/SAP.0000000000000135
- ^ Oral & maxillofacial trauma, 4th ed, St. Louis, Mo.: Elsevier/ Saunders, 2013
- ^ 1 2 3 4 5 Banks, Peter, 1936-, Fractures of the facial skeleton, Oxford: Wright, 2001
- ^ Stewart, Michael G., 1962-, Head, face, and neck trauma : comprehensive management, New York: Thieme, 2005
- ^ Khalid Abdel-Galil, Richard Loukota, Fractures of the mandibular condyle: evidence base and current concepts of management, The British Journal of Oral & Maxillofacial Surgery 48, October 2010, עמ' 520–526 doi: 10.1016/j.bjoms.2009.10.010
- ^ F. Vanhove, M. Dom, G. Wackens, Fracture of the coronoid process: report of a case, Acta Stomatologica Belgica 94, June 1997, עמ' 81–85
- ^ Athanassios Kyrgidis, Georgios Koloutsos, Argyro Kommata, Nikolaos Lazarides, Incidence, aetiology, treatment outcome and complications of maxillofacial fractures. A retrospective study from Northern Greece, Journal of Cranio-Maxillo-Facial Surgery: Official Publication of the European Association for Cranio-Maxillo-Facial Surgery 41, October 2013, עמ' 637–643 doi: 10.1016/j.jcms.2012.11.046
- ^ Stephen Goth, Yoh Sawatari, Michael Peleg, Management of pediatric mandible fractures, The Journal of Craniofacial Surgery 23, January 2012, עמ' 47–56 doi: 10.1097/SCS.0b013e318240c8ab
- ^ Michael Glazer, Ben Zion Joshua, Yitzhak Woldenberg, Lipa Bodner, Mandibular fractures in children: analysis of 61 cases and review of the literature, International Journal of Pediatric Otorhinolaryngology 75, January 2011, עמ' 62–64 doi: 10.1016/j.ijporl.2010.10.008
- ^ Textbook of oral and maxillofacial surgery, 6th ed, St. Louis: Mosby, 1984
- ^ I. Berkowitz, P. C. Bornman, R. E. Kottler, Cystic duct entry--another cause of pseudocalculus, Endoscopy 22, March 1990, עמ' 85–87 doi: 10.1055/s-2007-1012801
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.