שביתת סטודנטים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
שביתת סטודנטים מתבטאת בהיעדרות מאורגנת של סטודנטים מלימודיהם, כדרך של מאבק ומחאה. אין זו שביתה במשמעות המקובלת של מושג זה, המתייחסת לשיבוש עבודה במסגרת סכסוך בין עובדים למעבידים.
עילה נפוצה לשביתת סטודנטים היא גובהו של שכר הלימוד. עילות אחרות הקשורות בלימודים הן תנאי הלימוד, מאבק על יחס הממשלה למוסדות להשכלה גבוהה וכדומה. שביתת סטודנטים עלולה לפרוץ גם בהקשר שאינו קשור ללימודים, אלא כדרך להבעת מחאה פוליטית או חברתית.
להבדיל משביתה הנערכת במסגרת יחסי העבודה, שנפגעים ממנה המעביד וציבור המשתמשים בשירותיו, הנפגעים הישירים משביתת סטודנטים הם הסטודנטים עצמם, הבטלים מלימודים. בנסיבות אלה, הלחץ העיקרי הגלום בשביתת סטודנטים הוא לחץ מוסרי. לעיתים יוצאים הסטודנטים השובתים להפגנות ונוקטים צעדי מחאה נוספים, להגברת הלחץ שהם מפעילים.
שביתת סטודנטים שזכתה לפרסום עולמי היא זו שהתקיימה בצרפת במאי 1968.
שביתות סטודנטים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל נערכו שביתות סטודנטים אחדות, בעיקר על רקע המחלוקת על גובה שכר הלימוד.
בשנת 1998 פתחה התאחדות הסטודנטים בישראל במאבק להפחתת שכר הלימוד לפחות ב-50% או לביטולו כליל. המאבק כלל השבתה של כל מוסדות ההשכלה הגבוהה למשך יותר מחודש, הפגנות (שלוו במעצרים ובתלונות על אלימות משטרתית), שביתת רעב של חלק ממנהיגי הסטודנטים והקמת אוהל מחאה ברחבת אוניברסיטת תל אביב, בו התקיימו 'שיעורים אלטרנטיביים' עם אנשי רוח שבאו לתמוך בשובתים. מאבקם של הסטודנטים מיקד את תשומת הלב הציבורית בשכר הלימוד, ואהוד ברק כלל הבטחה מפורשת להפחתת שכר הלימוד במסע הבחירות שלו לראשות הממשלה ב-1999. למימוש ההבטחה כינס שר החינוך יוסי שריד בשנת 2001 את ועדת וינוגרד, אשר המליצה להפחית את שכר הלימוד ב-50% בתוך חמש שנים; המלצה זו מומשה באופן חלקי בלבד, לאחר החלפת השלטון ושכר הלימוד בישראל הופחת בפועל בכ-20%.
בנובמבר 2006 כינסו שרת החינוך יולי תמיר ושר האוצר אברהם הירשזון ועדה חדשה לבחינת נושא שכר הלימוד בישראל, והעמידו בראשה את שר האוצר לשעבר אברהם שוחט. ועדה זו קמה כדי לבדוק את מצב ההשכלה הגבוהה ושכר הלימוד בישראל. נציגי מרצים, סגל זוטר וסטודנטים הביעו התנגדות לעצם כינוס הוועדה והטילו ספק במנדט שניתן לה, בשל הרכבה, שייצג לטענתם בעיקר את משרד האוצר ולא כלל נציגים מטעמם, ומכיוון שלשיטתם מדובר במסמוס ההחלטה שנתקבלה כבר בוועדת וינוגרד. לאחר הסכמי הבנות, שבהן גם הכנסת נציגי הסטודנטים לתת-הוועדה העוסקת בענייני שכר, המרצים קיבלו על עצמם את הוועדה וכך גם בתחילה הסטודנטים, אך האחרונים חזרו בהם כיוון שלטענתם לא היה בכוונת הממשלה לקיים את ההסכמים הללו. לאחר חופשת הפסח, בסמסטר אביב 2007, פתחו ארגוני הסטודנטים בשביתה על מנת להשיג שלוש מטרות מוצהרות:
