שביט סוויפט-טאטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שביט סוויפט-טאטל
(109P/Swift-Tuttle)
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג שביט
קטגוריה שביט מחזורי
תאריך גילוי 16 ביולי 1862
מגלה לואיס סוויפט
הוראס טאטל
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 3,903,307,642 ק"מ
(26.092 AU)
אפואפסיד 7,663,150,926 ק"מ
(51.225 AU)
פריאפסיד 143,539,156 ק"מ
(0.9595 AU)
ציר חצי-ראשי 26.0920694978266±0.00000082048 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.9632
זמן הקפה 133.28 שנים ימים
נטיית מסלול 113.45°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 13 ק"מ
ממדים 26.0 קילומטר
בהירות מוחלטת 4.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שביט סוויפט-טאטל, המסומל באופן רשמי כ-109P/Swift–Tuttle, הוא שביט מחזורי בעל זמן הקפה של 133 שנה. הוא התגלה בנפרד על ידי לואיס סוויפט (אנ') ב-16 ביולי 1862 ועל ידי הוראס טאטל (אנ') ב-19 ביולי 1862. זהו שביט בעל מסלול קבוע, ומקיים תהודה מסלולית ביחס של 1:11 עם כוכב הלכת צדק - השביט משלים הקפה אחת על כל 11 הקפות של צדק[1]. הגרעין של השביט הוא בקוטר 26 ק"מ.

על פי רישומים של אסטרונומים סינים, בשנת 188 בהירותו של השביט הייתה 0.1. ב-1862, שנת גילויו, בהירותו של השביט הייתה כשל כוכב הצפון[2]. בשנת 1992 השביט חלף שוב בקרבת כדור הארץ, וניתן היה לצפות בו באמצעות משקפת[3]. השביט צפוי להתקרב שוב לכדור הארץ בשנת 2126, אז בהירותו תהיה כ-0.7.

שביט סוויפט-טאטל הוא שביט-האב של הפרסאידים, מטר מטאורים חזק המופיע מדי שנה בחודשים יולי-אוגוסט כאשר כדור הארץ חולף דרך שובל האבק של השביט.

איום אפשרי על כדור הארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלולו של שביט סוויפט-טאטל מביא אותו לקרבה יחסית לכדור הארץ. כאשר נצפה בשנת 1992, תאריך המעבר של השביט בפריהליון סטה מהמועד המשוער ב-17 יום. אסטרונומים זיהו אז כי אם מעברו הבא של השביט בפרהיליון, הצפוי ל-11 ביולי 2126, יסטה אף הוא ב-15 יום - השביט יחלוף בקרבה מסוכנת לכדור הארץ בתאריך 14 באוגוסט 2126. בהתחשב בגודלו של השביט (26 ק"מ), גילוי זה עורר חשש בקרב האסטרונומים, ועודד אסטרונום אמריקאי חובב בשם גארי קרונק(אנ') לחקור את מופעיו של השביט בעבר. קרונק גילה כי השביט נצפה ככל הנראה על ידי אסטרונומים סינים בשנים 69 לפנה"ס ו-188 לספירה. ממצאים אלה הובילו לחישוב מחדש של מסלולו של השביט, והתגלה כי מסלולו של השביט יציב לחלוטין וכי אין כלל איום להתנגשות עם כדור הארץ ב-2000 השנים הקרובות לפחות[4]. החישובים המחודשים הראו כי ב-5 באוגוסט 2126 יחלוף השביט במרחק של 0.153 יחידות אסטרונומיות (כ-23 מיליון ק"מ) מכדור הארץ. הדיווחים בשנת 1992 אודות התנגשות אפשרית של שביט סוויפט-טאטל עם כדור הארץ היו אחד הגורמים להגדרת סולם טורינו, המדרג את הסיכון לפגיעת גופים קרובי-ארץ בכדור הארץ[5].

בעתיד הרחוק אכן צפוי השביט לעבור בקרבת כדור הארץ. האירוע צפוי להתרחש בשנת 4479, בסביבות 15 בספטמבר, אז יתקרב השביט עד כדי 0.03-0.05 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ (כ-5-7 מיליון ק"מ, כעשירית מהמרחק של מאדים מכדור הארץ), וההסתברות לפגיעה בכדור הארץ נאמדת כ-0.0001%[1]. שביט סוויפט-טאטל הוא גרם השמים הגדול ביותר במערכת השמש שמתקרב באופן מחזורי לכדור הארץ במהירות גבוהה (כ-60 ק"מ/שנייה)[6]. התנגשות של השביט בכדור הארץ תהיה חזקה פי כ-27[7] מפגיעת המטאוריט בכדור הארץ לפני כ-65 מיליון שנה, פגיעה שיצרה את מכתש צ'יקשולוב והביאה להכחדת קרטיקון-שלישון (הכחדת 80% מכלל היצורים על פני כדור הארץ, בכללם הדינוזאורים). לאור נתונים אלה, וחרף הסיכוי הקלוש לפגיעה, תואר בעבר שביט סוויפט-טאטל כ"עצם השמימי המסוכן ביותר הידוע לאנושות"[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שביט סוויפט-טאטל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Chambers, J. E. (1995) The long-term dynamical evolution of Comet Swift–Tuttle
  2. ^ David Levy's Guide to Observing Meteor Showers (עמ' 12)
  3. ^ 10 עובדות על הפרסאידים מתוך האתר space.com (עובדה מספר 3)
  4. ^ אודות התנגשות אפשרית של השביט עם כדור הארץ, 1993
  5. ^ Beatty, J. Kelly, The Torino Scale: Gauging the Impact Threat, אוקטובר 1999
  6. ^ 1 2 מאמר מאוניברסיטת אוקספורד משנת 1997
  7. ^ החישוב מתבצע באופן הבא: על בסיס רדיוס של כ-13 ק"מ וצפיפות משוערת של 0.6 גרם/סמ"ק, מסת השביט המוערכת היא כ- 6.2e18 גרם. מהירות ההתנגשות המשוערת היא כ-60 ק"מ/שנייה, ולכן אנרגיית ההתנגשות המוערכת היא כ-2.75e9 מגהטון.