שבט יובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שבטי אופק ויובל הם שבטים בתנועת הנוער בני עקיבא המיועדים לחניכים בעלי צרכים מיוחדים. שבט יובל הוקם בשנת ה'תשנ"ז (1997) בסניף במרכז העיר רעננה ומאז הוא גדל משמעותית. כל קבוצה מונה בין 3-10 חניכים בגילאי 8-21, כולם בעלי מוגבלויות. כיום ישנם כ-400 חניכים בשבטים וכ-250 מדריכים. ההדרכה מתבצעת על ידי מדריכים מחבריא ב' של בני עקיבא.

תיאור השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבטי אופק ויובל מורכבים מחניכים בעלי צרכים מיוחדים כמו: פיגור שכלי, תסמונת דאון וכו'. שבט יובל קולט חניכים דתיים ושאינם דתיים כאחד. ככל מדריכי התנועה, גם מדריכי שבט אופק ויובל הם חברי "חבריא ב'" של התנועה. מדריכי השבט עוברים במהלך השנה 2 סמינריונים, ובממוצע 3 סמינריונים בכל תקופת ההדרכה (הסמינריון השני מיועד למדריכים החדשים), המעניקים את ההכשרה המקצועית הנדרשת להם. כמו כן, מדריכים אשר יש להם חניכים דוברי שפת הסימנים מקבלים קורס ללימוד השפה. מדריכי אופק ויובל לדורותיהם רואים עצמם שליחים ומעורבים חברתית בכל הקשור לעשיה עם אוכלוסיות מיוחדות. חשוב להדגיש כי חניכי השבט הם חניכים מן המניין בתנועת הנוער "בני עקיבא" ומשתתפים בכל מפעלי התנועה, מסעות, מחנות ואירועים מיוחדים אחרים.

הפעילות השבטית היא בדרך כלל שבועית ועקבית. הפעילויות מתקיימות בדרך כלל בימי שלישי ובשבתות, כמו כל שאר השבטים בתנועה, ותוכנן הוא בעיקר על אהבת הזולת והארץ.

בשנת תש"ע החלה משפחת בן מאיר ממודיעין לתרום לשבט יובל לזכר האם תחיה שנפטרה ומאז מפעלי השבט קרויים על שמה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט יובל קם לראשונה ברעננה בשנת ה'תשנ"ז. שבט יובל הוקם בעקבות פנייה של מספר הורים לילדים בעלי מוגבלויות ברעננה למשרד הרווחה בעיר בטענה כי אין להם מה לעשות עם ילדיהם וכי הם צריכים שיהיה מי שייקח את ילדיהם ויפעיל אותם גם מחוץ לבית. אחת העובדות הסוציאליות במשרד הרווחה, רותי זק, החליטה לפעול בנושא וביחד עם טובה שוורץ (כיום מאיר) ובת שבע פלדמן (כיום אגלטל) בסניף בני עקיבא בעיר הוקם שבט יובל. שבט יובל קיים כיום ב-82 סניפים. ישנו גם אחד בתנועת בני עקיבא העולמית אשר נמצא באוסטרליה, היה גם סניף בקנדה אך הוא נסגר.

מטרות השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשבט יובל כמה מטרות (מתוך אתר התנועה):

  1. מענה ערכי וחברתי בתוך הקהילה – במקרים רבים, תלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד סובלים מבדידות חברתית בשעות אחה"צ. מפגש חברתי מתרחש בין חניכי השבט לבין עצמם ובין חניכי השבט לשאר חניכי הסניף. לעיתים קרובות מתקשים ילדי החינוך המיוחד בתחום הכישורים החברתיים. מדריכי השבט מתמקדים בתחום זה.
  2. יצירת תהליך של שינוי עמדות ביחס לשונה בחברה בקרב חניכי הסניף והסביבה – סטיגמות ודעות קדומות ביחס לשונה מחדדות את תחושת הפחד והרתיעה ממפגש כזה. שבטי יובל הם חלק בלתי נפרד מהסניף ומאפשרים לחניכים לגדול עם השונה כדבר מובן מאליו. בכל סניף מוגדר שבט תאום לשבט יובל, איתו נערכות פעולות משותפות.
  3. סיוע למשפחתו של הילד – הפעילות ב"בני-עקיבא" מאפשרת להורים להתפנות ביום ושעה קבועים, בידיעה שהילד "בידיים טובות". יתרה מכך, החיבור לסניף מאפשר לאחים לראות לפעמים את הילד באור שונה. כבר לא האח השונה שנמצא בבית כל היום, אלא חניך בתנועה, כזה שהמדריכים אליהם הם נושאים עיניים מתייחסים אליו, אוהבים אותו ומקשיבים לו.
  4. יצירת תחושת ביטחון ודימוי עצמי גבוהים – יצירת תחושת ביטחון ודימוי עצמי גבוהים אצל החניך שבט יובל מהווה חממה עבור החניכים ומאפשר להם לחזק את תחושת הדימוי העצמי ואת הביטחון. חניכים שלא היו מסוגלים להשתלב בשבט רגיל ולמדו ביובל את כללי הסניף, הקבוצה והפעולות, רכשו ביטחון ומעיזים לעיתים לנסות ולהשתלב בשבט אחר.

חניכים שאינם מעוניינים או אינם מסוגלים לשילוב הזה ממשיכים לפעול במסגרת שבט יובל. בשבטי יובל אנו פועלים בקבוצות קטנות אשר מאפשרות לתת תשומת לב רבה יותר לכל חניך ומענה לצרכיו המיוחדים, תוך שימת דגש על תחומי החוזק ועל היכולות שלו

מקבילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר מסגרות מקבילות לשבט יובל, כדוגמת "צמי"ד" של תנועת הצופים, "קבוצת ארזים" של תנועת הנוער הדתית "עזרא" ו"כנפיים של קרמבו" שהיא תנועת נוער לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]